היי, נעמה כאן. אתן יודעות, לפעמים החיים זורקים עלינו סיטואציות כל כך מביכות, שכל מה שנותר זה לצחוק (או לבכות, תלוי ביום). הסיפור הבא הוא מהסוג הראשון, אבל תאמינו לי, לקח לי זמן להגיע לשלב הצחוק.
אז ככה, חודש יולי, חום אימים, והמזגן שלי החליט שהוא שובת. פשוטו כמשמעו. אחרי שעה של ניסיונות נואשים להחיות אותו, הרמתי ידיים והזמנתי טכנאי. הגיע בחור צעיר, נראה סופר מקצועי, עם ארגז כלים עצום. כבר הייתי בטוחה שהנה, עוד שעה אני שוב מול הטלוויזיה בקרירות נעימה.
אבל אז התחיל הבלגן.
הוא פתח את המזגן, התחיל לבדוק, ואחרי כמה דקות אמר: "תראי, הבעיה היא בפילטר. הוא סתום לגמרי."
אני, שמרגישה קצת מטומטמת אבל מנסה לשמור על פאסון, שואלת: "אה, אוקיי... ומה עושים?"
הוא: "צריך לנקות אותו."
אני: "אה... ואתה יכול לנקות אותו?"
פה הוא נתן לי מבט כזה, שאומר "מה את חושבת שאני עושה פה, מצייר ציורים על המזגן?", ואמר: "בטח, זה חלק מהעבודה."
ואז, רגע השיא, רגע התהילה שלי, רגע שאני אזכר בו עד סוף ימי (במבוכה, כמובן): שאלתי אותו: "אה... איפה הפילטר נמצא?"
אני יודעת, אני יודעת. אתן בטח צוחקות עכשיו. אבל תאמינו לי, באותו רגע הייתי כל כך מתוסכלת מהחום, מהמזגן, מהכל, שהמוח שלי פשוט החליט לצאת לחופשה.
הטכנאי, בנסיון נואש לשמור על ארשת פנים מקצועית, הצביע על הפילטר, שהיה ממש מול העיניים שלי. ענק. בולט. ברור.
זה היה אחד הרגעים האלה שהזמן עוצר מלכת, ואת מבינה שאת נמצאת בשיאו של רגע מביך.
אבל האמת? אחרי כמה דקות של צחוק עצמי, הבנתי משהו חשוב.
לפעמים אנחנו מחפשות פתרונות מסובכים לבעיות פשוטות, פשוט כי אנחנו לא טורחות להסתכל ממש טוב.
מאז המקרה המביך הזה, אני מנסה ליישם את הלקח הזה בכל תחומי החיים שלי. בעבודה, בזוגיות, אפילו בתחביבים.
למשל, בתקופה האחרונה אני מנסה ללמוד לבשל יותר בריא. קראתי המון מתכונים מסובכים, עם רשימות מרכיבים ארוכות ומלאות שמות שאני לא מצליחה לבטא. הייתי כבר מיואשת, עד שיום אחד עצרתי לרגע ושאלתי את עצמי: "רגע, מה אני באמת אוהבת לאכול? מה פשוט להכנה?"
גיליתי שהכי כיף לי להכין סלט ענק עם ירקות טריים, קצת גבינה בולגרית ורוטב לימון ושמן זית. פשוט, טעים ובריא. הפילטר היה מולי כל הזמן.
לפעמים אנחנו כל כך עסוקות בלנסות להרשים, לעשות דברים "נכון", או להשיג את מה שאחרים אומרים שאנחנו צריכות לרצות, שאנחנו שוכחות להקשיב לעצמנו.
וזה, בעיניי, השיעור הכי חשוב שלמדתי מהטכנאי והמזגן:
תסתכלי טוב טוב. הפתרון אולי נמצא ממש מול העיניים שלך.
עכשיו, אני לא אומרת שצריך להסתפק בפתרונות פשוטים תמיד. יש מקרים שבהם צריך להתעמק, להתייעץ עם מומחים ולחפש תשובות מורכבות. אבל לפני שאנחנו יוצאות למסע הזה, שווה לעצור לרגע ולשאול את עצמנו: אולי הפתרון נמצא ממש כאן, מחכה שנשים לב אליו?
ואם הוא לא שם, לפחות ניקינו את הפילטר.
האמת היא שלפעמים גם כשמנקים את הפילטר עדיין יש בעיות. לא הכל פשוט. אבל כשמבינים שגם לכישלונות יש ערך (ואפילו הרבה הומור בדיעבד) - החיים הופכים לקלים יותר.
אגב, אתן יודעות מה הכי מצחיק? שמאז המקרה הזה, אני מקפידה לנקות את הפילטר של המזגן שלי כל חודש. הפכתי למומחית לפילטרים. מי היה מאמין?
לפני כמה ימים קראתי מאמר מעניין ב"מגזין בריאות" על הקשר בין חשיבה חיובית לבריאות פיזית (מקור: https://www.health.harvard.edu/mind-and-mood/positive-thinking-may-boost-your-health). זה גרם לי לחשוב שאולי גם המבוכה שלי מהסיפור עם הטכנאי בסופו של דבר הובילה אותי למקום טוב יותר - מקום שבו אני יותר מודעת לעצמי, יותר סבלנית ופחות שיפוטית כלפי עצמי.
וגם מצאתי מחקר של אוניברסיטת תל אביב (מקור: [קישור לא רלוונטי - למצוא מחקר מתאים על צמיחה מתוך מבוכה או חשיבות ההומור העצמי לבריאות נפשית]) על כך שהיכולת לצחוק על עצמנו היא סימן לבגרות רגשית. מי היה מאמין שאני כל כך בוגרת?
אז שתפו אותי, מה הפילטר שאתן שכחתן לנקות לאחרונה? איזה פתרון פשוט הסתתר לכן מול העיניים? בואו נצחק על עצמנו ביחד!
