אני חייבת לשתף אתכן במשהו שהפך לי את העולם – תרתי משמע. תמיד חשבתי שאני מבינה בתאורה. שנים שאני קוראת מחקרים, מתייעצת עם מעצבים, מנסה טרנדים חדשים... אבל רק ניסוי אחד קטן, שעשיתי לגמרי במקרה, גרם לי להבין שהייתי רחוקה מאוד מהאמת.
אבל לפני שאני צוללת לפרטים, תשאלו את עצמכן רגע: מה הדבר הראשון שעולה לכן בראש כשאתן שומעות את המילה "תאורה"? נורות יפות? חיסכון בחשמל? אווירה רומנטית?
אצלי, זה היה שילוב של כל אלה. עד שהבנתי שתאורה היא הרבה יותר מזה. היא משפיעה על מצב הרוח שלנו, על הריכוז, על השינה, אפילו על היחסים שלנו עם הסובבים אותנו. נשמע מוגזם? תאמינו לי, גם אני הייתי סקפטית.
האמת היא, שהתחלתי את כל הסיפור בכלל מתוך תסכול. עבדתי מהבית, ופשוט הרגשתי שאני לא מצליחה להתרכז. כאבי ראש, עייפות כרונית... חשבתי שאני צריכה יותר קפה, אולי איזה חופשה. אבל אז נתקלתי במחקר מעניין על הקשר בין תאורה טבעית לפרודוקטיביות (וגם, איך לא, בטיקטוק על תאורה בייתית משפיעה). הארה!
התחלתי לחפור. קראתי על ספקטרום האור, על השפעת האור הכחול, על חשיבות תאורה דינמית שמשתנה לאורך היום. זה היה כמו לצלול לתוך ארץ פלאות של פיזיקה, פסיכולוגיה ועיצוב פנים.
אבל התיאוריה לחוד, ומעשים לחוד. קניתי נורות חדשות, סידרתי את השולחן ליד החלון, אפילו ניסיתי איזה אפליקציה שמדמה זריחה בבוקר. אבל משהו עדיין לא הסתדר. עדיין היו לי ימים שהרגשתי כמו זומבי.
ואז, בשיחה עם חברה שהיא בכלל גננת, היא זרקה משהו על איך הם מתאימים את התאורה בגן לצרכים של הילדים. זה נשמע לי קצת מוזר, אבל זה גרם לי לחשוב אחרת. אולי אני מנסה לפתור את הבעיה הלא נכונה?
הבנתי שאני מתמקדת יותר מדי בטכנולוגיה, ופחות מדי בעצמי. החלטתי לעשות ניסוי קטן. במשך שבוע, תיעדתי את כל הפעילויות שלי, ואת סוג התאורה שהייתה לי באותו רגע. לא רק עוצמה וצבע, אלא גם כיוון, פיזור, ואפילו את החומר שממנו עשוי גוף התאורה.
התוצאות היו מדהימות. גיליתי, למשל, שאני הכי פרודוקטיבית כשאני עובדת עם אור טבעי עקיף – לא ישירות מול החלון, אלא עם אור שמגיע מהצד. גיליתי גם שאור כחול בשעות הערב משפיע עליי הרבה יותר ממה שחשבתי. אבל הדבר הכי חשוב שלמדתי הוא שהתאורה הכי טובה היא זו שמתאימה לי באופן אישי.
אבל כאן מגיעה התובנה המפתיעה באמת. אחרי הניסוי, קלטתי שמשהו חסר. כל הזמן התעסקתי ב"איך" – איך לשפר את התאורה, איך להגביר את הפרודוקטיביות. אבל לא שאלתי את עצמי "למה". למה בכלל אני רוצה להיות יותר פרודוקטיבית? מה הערך האמיתי מאחורי כל זה?
זה גרם לי לחשוב על משהו שקראתי פעם בכתבה על עיצוב ביופילי (biophilic design) – העיקרון שאנחנו, כבני אדם, משגשגים כשאנחנו מחוברים לטבע. וזה נכון גם לגבי תאורה. אולי הבעיה שלי לא הייתה בתאורה עצמה, אלא בניתוק שלי מהמחזור הטבעי של אור וחושך.
אז התחלתי לעשות שינויים קטנים. התחלתי לצאת יותר החוצה בשעות הבוקר, אפילו סתם לכמה דקות של הליכה. התחלתי לכבות את האורות בשעות הערב, ולהדליק נרות או להשתמש בתאורה עמומה יותר.
ואת יודעת מה? זה עבד. לא רק שהריכוז שלי השתפר, אלא גם מצב הרוח שלי, איכות השינה, ואפילו היחסים שלי עם עצמי. הבנתי שתאורה היא לא רק עניין טכני, אלא גם עניין רגשי. היא כלי שיכול לעזור לנו להתחבר מחדש לעצמנו, ולעולם הטבעי שסביבנו.
אז מה הנקודה שלי? לא רק לקנות נורות חדשות. לא רק להוריד אפליקציות חכמות. אלא להתחיל להקשיב לגוף שלנו. לשים לב איך התאורה משפיעה עלינו, ולמצוא את האיזון הנכון בין אור טבעי לאור מלאכותי.
הניסוי שלי אולי נשמע פשוט, אבל הוא שינה לי את כל התפיסה. אני עדיין לומדת, עדיין מנסה דברים חדשים. אבל הדבר הכי חשוב שלמדתי הוא שהתאורה הכי טובה היא זו שעוזרת לנו לחיות חיים מלאים יותר, אותנטיים יותר, ומחוברים יותר לעצמנו.
אז שתפי אותי, איך התאורה בבית שלך גורמת לך להרגיש? איזה שינויים קטנים את יכולה לעשות כבר היום כדי ליצור סביבה מוארת יותר, מבפנים ומבחוץ?
