אוקיי, בואו נדבר על זה רגע ברצינות. חופשה משפחתית. איזה כיף, נכון? תמונות מחויכות, זריחות מהפנטות, ילדים משחקים בחול... ואז אתם מתעוררים למציאות של צעקות, ריבים על מי יושב ליד החלון, וילד אחד שמחליט שהוא שונא גלידה. ניסיתי הכל! רשימות, לוחות זמנים, אפילו פרסים על התנהגות טובה. ניחשתי מה? כלום לא עבד. עד ש...
חשבתי לעצמי, רגע, מה אם הבעיה היא לא הילדים? מה אם הבעיה היא שאנחנו מנסים לדחוף אותם לתבנית שלא מתאימה להם?
ואז זה היכה בי. חופשה משפחתית מוצלחת מתחילה בתבנית גמישה, לא בנוקשות של תוכנית קרב.
אז איך עושים את זה? שמחה ששאלת!
תבנית מספר 1: "החופש לבחור"
הרעיון פשוט: במקום לתכנן כל דקה, תנו לכל אחד מבני המשפחה לבחור פעילות אחת ביום. זה יכול להיות ביקור במוזיאון, טיול בטבע, או סתם רביצה בבריכה. העיקר שזה יהיה משהו שהם באמת רוצים לעשות.
אבל רגע, מה עם הילד שרוצה רק לשחק במחשב? שאלה מצוינת! זה המקום להפעיל את כישורי הגישור שלנו. אפשר להציע אלטרנטיבה כמו "שעה של משחקי מחשב ואז טיול קצר בפארק". המטרה היא לאפשר בחירה, אבל גם לדאוג לאיזון.
(מקור: מחקר של אוניברסיטת תל אביב מצא שילדים מרגישים יותר מוערכים ומחוברים למשפחה כאשר ניתנת להם הזדמנות להשפיע על החלטות.)
הניסיון שלי: בפעם הראשונה שניסיתי את זה, הייתי סקפטית. חשבתי שהילדים פשוט יריבו על מי בוחר ראשון. אבל להפתעתי, הם היו הרבה יותר מתחשבים ממה שציפיתי. הם אפילו התחילו להתייעץ אחד עם השני! זה היה רגע מכונן עבורי. הבנתי שאני צריכה לתת להם יותר קרדיט.
תבנית מספר 2: "זמן לעצמי" (וזה לא אגואיסטי!)
תקשיבו טוב: חופשה משפחתית לא אומרת שצריך להיות ביחד 24/7. זה מתכון בטוח לקריסה עצבים. כל אחד צריך זמן לעצמו, בין אם זה שעה של קריאה בשקט, ריצה על החוף, או סתם שיחת טלפון עם חברה.
אבל איך עושים את זה עם ילדים קטנים? אני יודעת, זה נשמע כמו חלום רחוק. אבל זה אפשרי! אפשר להחליף משמרות עם בן/בת הזוג, לבקש עזרה מסבא וסבתא, או אפילו לשכור בייביסיטר לשעתיים.
האמת הכואבת: היו חופשות שבהן פשוט התעלמתי מהצורך שלי בזמן לעצמי. התוצאה? הייתי עייפה, עצבנית וחסרת סבלנות. זה השפיע על כולם. למדתי בדרך הקשה שאי אפשר למלא כוס ריקה.
תבנית מספר 3: "גמישות היא שם המשחק"
אחת הטעויות הכי גדולות שעשיתי בעבר הייתה לנסות להיצמד לתוכנית בצורה אובססיבית. אם משהו לא הסתדר, הייתי מתעצבנת ומוציאה את זה על כולם. זה היה מיותר לחלוטין.
התובנה המפתיעה: לפעמים הכיף האמיתי קורה כשמשנים תוכניות. גשם פתאומי? מצוין! בואו נלך לסרט! הילדים רוצים פתאום לבנות ארמון בחול? סבבה! זרמו עם זה!
(מקור: מחקר של ד"ר ברנה בראון מראה שאנשים גמישים יותר הם גם מאושרים יותר.)
ומה אם הילדים מתחילים לריב? זה יקרה. אין מה לעשות. הנשימה עמוקה, קצת הומור (אם אפשר), ותזכורת לעצמכם – אתם בחופשה. הריבים הקטנים האלו לא יגדירו את כל החוויה.
הינה משהו שאף אחד לא מספר לכם: חופשה מושלמת היא מיתוס. זה בסדר גמור אם דברים לא הולכים לפי התוכנית. העיקר זה ליהנות אחד מהשני וליצור זיכרונות משפחתיים.
אז מה עושים עכשיו? אני מציעה שתתחילו בקטן. בחופשה הבאה שלכם, נסו ליישם אחת מהתבניות האלה. תראו מה עובד בשבילכם ומה לא. ואל תפחדו להתאים את התבניות לצרכים הייחודיים של המשפחה שלכם.
והכי חשוב? זכרו לנשום. באמת.
אילו תבניות אתם מצאתם כמוצלחות בחופשות המשפחתיות שלכם? ספרו לי בתגובות! אני תמיד שמחה ללמוד דברים חדשים.
