אני זוכרת את הפעם הראשונה ששמעתי על "מזון-על". הייתי בטוחה שמדובר באיזה גימיק שיווקי, עוד דרך לגרום לנו לשלם יותר על דברים שאנחנו כבר אוכלים. אמרתי לעצמי, "נו באמת, מה, עכשיו חסה זה לא מספיק? צריך גם 'מזון-על'?" צחקתי על זה עם חברה, אבל עמוק בפנים, משהו סקרן אותי. אולי בכל זאת יש פה משהו? אולי אני מפספסת משהו חשוב?
אז התחלתי לחקור. ומה שגיליתי... וואו, זה היה מסע מטורף!
(רגע של כנות: היו גם כמה כישלונות בדרך. ניסיתי להכין שייק סופר-בריא עם ספירולינה. טעות. טעות גדולה. זה היה טעים כמו בריכה של אצות. אבל למדתי!)
אבל רגע, לפני שנתחיל לצלול פנימה, חשוב לי להגיד משהו: המאמר הזה לא נועד לגרום לך להרגיש אשמה על מה שאת אוכלת. ממש לא! המטרה שלי היא לעזור לך להבין מה באמת חשוב, ומה פחות. שתצאי מפה עם תובנות שיעזרו לך לקבל החלטות טובות יותר בשבילך, בלי לחץ ובלי רגשות אשמה.
מה זה בכלל "מזון-על" ולמה כולם משתגעים מזה?
האמת? אין הגדרה רשמית ל"מזון-על". זה יותר מונח שיווקי מאשר מונח מדעי. חברות משתמשות בו כדי לתאר מזונות שמכילים ריכוז גבוה במיוחד של ויטמינים, מינרלים, נוגדי חמצון ורכיבים תזונתיים אחרים. כמו פירות יער, זרעי צ'יה, קינואה, אבוקדו, ועוד ועוד.
אבל כאן מגיע הטוויסט: האם זה אומר שאם את לא אוכלת את המזונות האלה, את בבעיה? ממש לא!
לפי מחקר שפורסם ב- "Journal of the American College of Nutrition" (מקור 1) התזונה הכוללת שלנו חשובה יותר מכל "מזון-על" בודד. זה אומר שאם את אוכלת תזונה מגוונת ומאוזנת, שמכילה הרבה פירות, ירקות, דגנים מלאים וחלבונים רזים, את כבר עושה עבודה מצוינת!
אז מה הקטע? למה בכל זאת יש כל כך הרבה הייפ סביב מזונות-על?
שאלה מצוינת!
אני חושבת שהתשובה נעוצה בכמה דברים:
- אנחנו מחפשים פתרונות קלים: כולנו רוצים להרגיש בריאים וחיוניים, אבל לא תמיד יש לנו זמן או כוח להתאמץ יותר מדי. מזון-על נותן לנו תחושה שאנחנו עושים משהו טוב בשביל עצמנו, בלי להשקיע יותר מדי.
- השיווק עושה את שלו: חברות יודעות איך למכור לנו חלומות. הן מבטיחות לנו אנרגיה, חיים ארוכים יותר, עור זוהר... מי לא רוצה את זה?
- הפחד: אנחנו מופצצים במידע על מחלות, זיהום אוויר, חומרי הדברה... קל ליפול לפחד ולחשוב שאנחנו צריכים לעשות הכל כדי להגן על עצמנו.
אבל הנה מה שלמדתי: הפחד הזה הוא לפעמים יותר מזיק מהדברים שאנחנו מפחדים מהם.
הפיתוי שבקיצורי הדרך:
תראו, אני מבינה את הפיתוי. גם אני נפלתי בו. חשבתי לעצמי, "אם אני אוכלת מספיק זרעי צ'יה, אני לא אצטרך להתאמץ יותר מדי בתזונה שלי." אבל זה פשוט לא עובד ככה.
ד"ר ליסה יאנג, תזונאית בעלת שם, אמרה פעם: "מזונות-על יכולים להיות תוספת נפלאה לתזונה בריאה, אבל הם לא תחליף לתזונה מאוזנת ומגוונת" (מקור 2, מתוך ראיון באתר בריאות מוביל). וזה בדיוק העניין!
מזון-על הוא כמו תוספת נחמדה לארוחה טובה. זה לא הארוחה עצמה.
אז מה עושים? איך יוצאים מהלופ הזה?
אני חושבת שהתשובה טמונה בשינוי גישה. במקום לחפש את "מזון-העל" הקסום שיפתור את כל הבעיות שלנו, אנחנו צריכים להתמקד ביצירת הרגלים בריאים לטווח ארוך.
הנה כמה דברים שאני מצאתי שעובדים בשבילי:
- תזונה מגוונת: אני מנסה לאכול כמה שיותר פירות וירקות בצבעים שונים. כל צבע מייצג רכיבים תזונתיים שונים. (בקטנה: לאכול "קשת בענן" של ירקות ופירות!)
- הקשבה לגוף: אני מקשיבה למה שהגוף שלי צריך. לפעמים זה אומר לאכול סלט, לפעמים זה אומר לאכול עוגייה. הכל במידה.
- תנועה: אני משתדלת לעשות פעילות גופנית שאני נהנית ממנה. ריקוד, יוגה, הליכה בפארק... העיקר לזוז!
- שינה: אני מקפידה לישון לפחות 7-8 שעות בלילה. שינה טובה היא הבסיס להכל.
- הפחתת סטרס: אני מנסה למצוא דרכים להפחית את הסטרס בחיים שלי. מדיטציה, נשימות עמוקות, זמן איכות עם חברים ומשפחה...
(אגב, גיליתי שמדיטציה עוזרת לי להפחית את החשק למתוק. מי היה מאמין?)
וזהו. אין פה שום קסם. רק עקביות, הקשבה לגוף, והרבה אהבה עצמית.
רגע, מה עם מזונות-העל? עדיין כדאי לאכול אותם?
כן! כמובן! אין שום סיבה להימנע ממזונות-על. הם יכולים להיות תוספת נהדרת לתזונה שלך. רק אל תצפי שהם יעשו את כל העבודה בשבילך.
תתייחסי אליהם כמו תבלין לארוחה: קצת פה, קצת שם, בשביל הטעם והבריאות.
אני אישית אוהבת להוסיף זרעי צ'יה לשייקים שלי, לאכול פירות יער לארוחת בוקר, ולשלב קינואה בסלטים. זה טעים, זה בריא, וזה עושה לי טוב.
התובנה המפתיעה ששינתה לי את הכל:
אבל הדבר הכי חשוב שלמדתי בכל המסע הזה הוא שבריאות היא לא רק עניין של תזונה. היא עניין של איזון. איזון בין הגוף, הנפש והרוח.
(משפט בודד: בריאות אמיתית היא הוליסטית.)
אנחנו צריכים לדאוג לעצמנו בכל הרבדים: לאכול בריא, לזוז, לישון טוב, להפחית סטרס, ולטפח את מערכות היחסים שלנו.
וזה... זה כבר משהו אחר לגמרי.
אז מה אני אומרת? אל תפלי למיתוס מזונות-העל. במקום זה, תתמקדי ביצירת הרגלים בריאים לטווח ארוך. תאכלי אוכל אמיתי, תאהבי את הגוף שלך, ותחיי חיים מלאים.
וכשאת אוכלת את הסופר-פוד שלך – תהני מזה באמת!
אני רוצה לסיים בשאלה: מה הדבר הקטן שאת יכולה לעשות היום כדי לדאוג יותר לעצמך? שתפי אותי בתגובות! אולי נלמד משהו אחת מהשנייה.
