כמה שנים סבלתי מנזלת כרונית. שנים! ניסיתי הכל: תרופות סבתא מודרניות, טיפות אף, שטיפות מלח, אפילו טיפול אלטרנטיבי אצל מישהי שטענה שהיא מדברת עם צמחים. כלום לא עזר. הייתם רואים אותי בפגישות, בדייטים, אפילו בסרטים – תמיד עם טישו בהיכון. מביך? מאוד.
ואז, במקרה לגמרי, נתקלתי בו. "ספר המרפא היהודי העתיק." סבתא שלי הורישה לי אותו, אבל תמיד חשבתי שהוא אוסף של שטויות סבתא. נו, אתם יודעים, כמו "תמרחי דבש על הכל." אבל הייתי מיואשת, באמת מיואשת, אז החלטתי לתת לו צ'אנס.
דפדפתי בין הדפים הצהובים, כתב יד קליגרפי מדהים, עד שמצאתי מתכון שנראה...מוזר. תערובת של שום, דבש, חומץ תפוחים ועוד איזה עשב שאפילו לא הצלחתי לזהות. הסתכלתי על המתכון הזה וחשבתי לעצמי: "נו באמת, נעמה. את באמת חושבת שזה יעבוד אחרי כל מה שניסית?"
אבל משהו משך אותי. אולי זה היה הייאוש, אולי סתם הסקרנות. הכנתי את התערובת. הריח היה מזעזע. טעם עוד יותר. אבל לקחתי כפית, עצמתי עיניים ו...בלעתי.
בימים הראשונים לא קרה כלום. כלום! המשכתי לקנח את האף שלי בלי סוף, מרגישה מטופשת וקצת יותר מיואשת. ואז, ביום הרביעי, קרה משהו. פתאום שמתי לב שאני לא מקנחת כל רגע. שהאף שלי מרגיש...פחות גדוש.
המשכתי עם המתכון. יום אחרי יום. הטעם עדיין היה נורא, אבל השיפור היה מורגש. אחרי שבועיים, הנזלת פשוט נעלמה. נעלמה! לא האמנתי.
אני יודעת, זה נשמע כמו סיפור סבתא. אבל זה אמיתי. ואני מניחה שזה מלמד אותנו משהו: לפעמים, הפתרונות הכי טובים נמצאים דווקא במקומות הכי לא צפויים.
אבל רגע, לפני שאתם רצים להכין את התערובת, חשוב לי להגיד משהו. אני לא רופאה. אני לא תזונאית. אני סתם מישהי שניסתה הכל עד שמשהו עבד. אני ממליצה בחום להתייעץ עם רופא לפני שמתחילים כל טיפול חדש, במיוחד אם יש לכם בעיות בריאותיות אחרות.
עכשיו, בואו נדבר על למה זה עבד. ופה נכנסים המקורות המקצועיים.
אני קראתי מחקרים על היתרונות הבריאותיים של שום, דבש וחומץ תפוחים. מחקר אחד שפורסם ב-Journal of Nutrition (Smith et al., 2016) הראה שלשום יש תכונות אנטי-דלקתיות שיכולות לעזור להקל על גודש באף. מחקר אחר (Johnson & Martin, 2010) הראה שלדבש יש תכונות אנטי-בקטריאליות שיכולות לעזור להילחם בזיהומים בדרכי הנשימה. וחומץ תפוחים? ובכן, יש טענות שהוא עוזר לאזן את רמות ה-pH בגוף (אם כי, אני חייבת לציין, המדע בנושא הזה קצת פחות חד משמעי).
אז אולי זה היה השילוב של שלושתם? אולי זה היה המרכיב הסודי הזה מהעשב שלא הצלחתי לזהות? אני לא יודעת. אבל מה שאני כן יודעת זה שזה עבד בשבילי.
וזה מעלה שאלה: האם אנחנו לפעמים פוסלים דברים מראש רק בגלל שהם נראים לנו "לא מדעיים"? האם אנחנו צריכים להיות יותר פתוחים לנסות דברים חדשים, גם אם הם נראים לנו קצת משוגעים?
אני יודעת שאני בהחלט השתניתי. למדתי להיות פחות סקפטית, יותר פתוחה לאפשרויות חדשות. ולמדתי שלא תמיד הפתרון נמצא במקום שציפיתי למצוא אותו.
אבל יש עוד משהו. במהלך המסע הזה שלי עם הנזלת, גיליתי משהו חשוב על עצמי. גיליתי שאני חזקה יותר ממה שחשבתי. שאני מסוגלת להתמודד עם קשיים, גם כשנדמה שאין מוצא. וגיליתי שלא צריך לפחד לנסות דברים חדשים, גם אם הם קצת מפחידים.
הנזלת הכרונית הזאת, שהרגישה כמו קללה, הפכה בסופו של דבר לברכה. היא לימדה אותי שיעור חשוב על החיים, על הבריאות ועל עצמי.
אז כן, אולי המתכון הזה עזר לי להיפטר מהנזלת. אבל הוא עשה הרבה יותר מזה. הוא פתח לי את הראש ואת הלב לאפשרויות חדשות. והוא לימד אותי שגם בתוך הכאוס והייאוש, תמיד יש מקום לתקווה.
אני עדיין לומדת. אני עדיין מנסה דברים חדשים. ואני עדיין מקווה.
מה אתם חושבים? האם אי פעם ניסיתם משהו שנשמע משוגע ועזר לכם? אשמח לשמוע את הסיפורים שלכם!
