אני זוכרת את היום שבו החלטתי סופית: הטפט חייב ללכת. לא סתם ללכת, להיפרד לשלום לנצח נצחים. כן, אני יודעת, זה רק טפט. אבל הוא היה שם כל כך הרבה שנים, חלק בלתי נפרד מהנוף, כמו דודה מעצבנת בחתונה שכולם מתפללים שתלך כבר.
האמת? פחדתי. פחדתי מהלכלוך, מהמאמץ הפיזי, מהמחשבה שזה ייקח לי נצח. אבל יותר מכל, פחדתי ממה יתגלה מתחת.
למה אני מספרת לכן את זה? כי אני חושבת ששיפוץ, גם אם הוא קטן כמו הסרת טפט, הוא תמיד קצת יותר מזה. הוא הזדמנות להתחדשות, לשחרר דברים שכבר לא משרתים אותנו, גם בתוך הבית וגם בתוך הנפש.
אז איך עושים את זה נכון? בואו נצא למסע משותף, עם קצת ידע, הרבה סבלנות, וקמצוץ של הומור עצמי.
האם באמת חייבים להוריד את הטפט הזה? שאלה של דיור מול אושר
לפני שאתן רצות לקנות סכין יפנית (זהירות!), עצרו רגע. האם באמת חייבים להוריד את הטפט? אולי אפשר לצבוע מעליו?
תתפלאו, אבל לפעמים פתרונות קצרי טווח הם הפתרון הנכון. לא תמיד צריך לצאת למלחמה. למדתי את זה בדרך הקשה כשניסיתי לשכנע את השכן שלי שהדשא שלו ירוק מדי. ניצחתי בויכוח, אבל הפסדתי חבר.
מצד שני, אם הטפט מתקלף, מלוכלך או פשוט גורם לכן לבכות כל פעם שאתן נכנסות לחדר, אין ברירה. הוא חייב ללכת. זו החלטה שנובעת לא רק משיקולי עיצוב, אלא גם מתוך דאגה לאושר שלכן.
הבית שלנו צריך להיות מקום שממלא אותנו באנרגיה טובה, לא שואב אותה.
טפטולוגיה למתחילות: קצת מדע, קצת אומנות
אוקיי, החלטתן להיפרד מהטפט. עכשיו מגיע החלק הטכני. לפני הכל, חשוב להבין איזה סוג של טפט יש לכן. טפט נייר? טפט ויניל? טפט בד?
אני מודה, בהתחלה זה נשמע כמו סינית בשבילי. אבל אחרי שצפיתי בכמה סרטוני יוטיוב (מקור ידע אמין לא פחות מאוניברסיטה, אם תשאלו אותי) וקראתי כמה מאמרים (הנה אחד מוצלח של The Spruce: https://www.thespruce.com/how-to-remove-wallpaper-1821403), הבנתי את הבסיס.
טפט ויניל, למשל, לרוב קל יותר להסרה מטפט נייר. למה? כי הוא עמיד יותר למים וניתן לקלף אותו בשכבות. אבל גם פה, יש טריקים.
הסוד הוא בסבלנות (וגם במים חמים)
השיטה הקלאסית להסרת טפט היא בעזרת מים חמים, סבון ומגרדת. מרטיבים את הטפט, מחכים כמה דקות, ואז מגרדים אותו בעדינות.
נשמע פשוט, נכון? אז זהו, שלא תמיד. לפעמים הטפט עיקש כמו חתול שנתקע על עץ.
במקרים כאלה, אפשר להשתמש במסיר טפטים מיוחד. יש הרבה סוגים בשוק, אבל אני אישית ממליצה על כאלה שמבוססים על אנזימים. הם עדינים יותר לסביבה ולבריאות שלנו, וגם יעילים לא פחות.
אבל בין אם אתן משתמשות במים חמים או במסיר טפטים, הסוד הוא בסבלנות. לא לנסות לקרוע את הטפט בכוח. לתת לו זמן להתרכך, להשתחרר.
לפעמים, כמו בחיים, צריך להרפות כדי להתקדם.
מה עושים עם הקיר ה"הרוס"?
אוקיי, הסרתן את הטפט. אבל מה שגיליתן מתחת לא תמיד נעים לעין. לעיתים קרובות, הקיר נראה כמו אחרי מלחמה. חורים, שריטות, סימני דבק.
אל תיבהלו. זה נורמלי. זה חלק מהתהליך.
אפשר לתקן את הקיר בעזרת שפכטל. ממלאים את החורים והשריטות, מחליקים את הקיר, ואז משייפים אותו. כן, זה קצת עבודה, אבל התוצאה שווה את זה.
ואם הקיר ממש במצב קשה? אז אפשר לשקול להדביק עליו שכבת גבס חדשה. זה יותר יקר ויותר מסובך, אבל זה יכול להציל את המצב.
הבחירה בצבע: החותם האישי שלכן
אחרי שהקיר מוכן, מגיע החלק הכיפי: הבחירה בצבע. כאן באמת אפשר לתת דרור לדמיון.
אבל לפני שאתן רצות לקנות את הצבע הכי טרנדי, חשוב לחשוב על כמה דברים. איזה סוג של תאורה יש בחדר? איזה רהיטים יש בו? איזה אווירה אתן רוצות ליצור?
אני למדתי את זה בדרך הקשה כשצבעתי את חדר השינה שלי בצבע אדום בוהק. בהתחלה זה היה נראה לי מאוד רומנטי ומגניב, אבל אחרי שבוע התחלתי להרגיש כאילו אני חיה בתוך קופסת נעליים סינית.
בקיצור, כדאי להתייעץ עם מעצב פנים או לפחות עם חברה שמבינה בצבעים לפני שמקבלים החלטה סופית.
טיפ קטן לסיום: תהפכו את זה לחוויה
הסרת טפט זה לא כיף גדול, אני מודה. אבל אפשר להפוך את זה לחוויה. לשים מוזיקה טובה, להזמין חברה שתעזור, לפתוח בקבוק יין (אחרי שמסיימים לעבוד, כמובן).
אל תשכחו, שיפוץ זה לא רק עבודה פיזית. זה גם הזדמנות להתחדשות, להשתחרר מדברים ישנים, ליצור משהו חדש.
וזה, לדעתי, שווה את כל המאמץ.
אז מה דעתכן? מוכנות לצאת למסע?
