אוקיי, בואו נדבר תכל'ס. קדיחה בבטון. אני? פעם חשבתי שצריך להיות סופרמן בשביל זה. באמת. הייתי רואה את בעלי (אז עוד חבר) מזיע ליטרים מול הקיר, מקלל בשקט, ואומרת לעצמי – "לזה אני בחיים לא אתקרב". אבל אז, כמו שקורה בחיים, נקלעתי למצב שלא הייתה ברירה. מדף חדש לספרים שלי היה חייב לעלות, והוא היה גדול מדי בשביל מסמרים. אז התחלתי לחקור. ושם, בין סרטוני יוטיוב שמסבירים הכל (תודה לאל על יוטיוב!) לבין חפירות בפורומים של "עשה זאת בעצמך", גיליתי כמה דברים קטנים שעושים את כל ההבדל.
אז מה למדתי?
קודם כל, הבנתי שזה לא רק כוח. זה טכניקה. יש הבדל עצום בין לקפוץ על המקדחה כמו משוגעת לבין לעבוד בצורה חכמה. זה קצת כמו בישול, לא? את יכולה לזרוק הכל לסיר ולקוות לטוב, או שאת יכולה להבין מה כל מרכיב עושה ולבנות טעמים. אותו דבר כאן.
הדבר השני שלמדתי, וזה אולי הכי חשוב, זה שהציוד קובע. עכשיו, אני לא מדברת על לקנות את המקדחה הכי יקרה בשוק. ממש לא. אבל מקדחה טובה, עם פונקציית רטט, היא קריטית. וגם מקדחים איכותיים. תאמינו לי, ניסיתי מקדחים זולים. זה פשוט לא שווה את זה. את מבזבזת זמן, מתעצבנת, ובסוף הקיר מנצח.
איך עושים את זה נכון? (טוב, לפחות איך אני עושה את זה)
- תכנון זה שם המשחק: לפני הכל, תסתכלי על הקיר. באמת תסתכלי. יש סימנים של צנרת? נקודות חשמל? אם כן, עדיף להתייעץ עם בעל מקצוע. לא שווה לקחת סיכון. ואם הכל נראה נקי, סמני בדיוק את הנקודה שבה את רוצה לקדוח. עפרון, סרט מדידה, ועין טובה יעשו את העבודה.
- התחלה עדינה: זה השלב הכי קריטי. תתחילי לאט, ממש בעדינות. תני למקדח "לנשוך" את הבטון. אם את מתחילה בבום, את עלולה להחליק ולעשות נזק לקיר (או לעצמך).
- לחץ מדוד: אל תפעלי יותר מדי כוח. תני למקדחה לעבוד. היא יודעת מה היא עושה (בתקווה). לחץ חזק מדי רק יגרום למקדח להתחמם ולהישחק.
- מנוחה קלה: הבטון מתחמם, המקדח מתחמם, הכל מתחמם. תעצרי מדי פעם, תני לציוד להתקרר. זה גם זמן טוב לבדוק שהמקדח עדיין ישר וחד.
- שאיבת אבק: אחד הדברים הכי מגעילים בקדיחה בבטון זה האבק. הוא נכנס לכל מקום. תשתמשי בשואב אבק כדי לשאוב את האבק תוך כדי קדיחה. זה ישמור על הסביבה נקייה יותר וגם יאריך את חיי המקדחה. יש מקדחות עם פטנט לשאיבת אבק אינטגרלית. לדעתי שווה השקעה.
טיפ קטן ממני אלייך: ראיתי באיזה סרטון (כן, שוב יוטיוב) מישהי שמשתמשת בסלוטייפ נייר כדי לתפוס את האבק. היא פשוט מצמידה חתיכה של סלוטייפ מתחת לנקודת הקידוח, והאבק נופל ישר לתוכו. גאוני. ניסיתי, עובד.
הסוד הכמוס שלי (שלא תגלו לאף אחד): קדיחה בבטון היא קצת כמו מדיטציה. זה דורש ריכוז, סבלנות, וקבלה של העובדה שזה לא תמיד הולך חלק. היו לי לא מעט פעמים שבהן המקדח החליק, הקיר התפוצץ, ואני מצאתי את עצמי בוהה בחור עקום וחושבת "למה עשיתי את זה לעצמי?". אבל אז, אחרי כמה נשימות עמוקות, קצת טיח, והרבה אופטימיות, תמיד מצאתי פתרון.
אני חושבת שהדבר הכי חשוב שלמדתי זה לא לפחד. לא לפחד לנסות, לא לפחד לטעות, ולא לפחד לבקש עזרה. כי בסופו של דבר, קדיחה בבטון היא לא סוף העולם. זה בסך הכל עוד אתגר קטן בחיים הגדולים.
עכשיו, אחרי שאמרתי את כל זה, אני חייבת לשאול אתכן: מה הפרויקט "עשה זאת בעצמך" הכי משוגע שעשיתן? אני סקרנית! שתפו אותי בתגובות. אולי נלמד משהו אחת מהשנייה.
מקורות:
- The Family Handyman: https://www.familyhandyman.com/project/how-to-drill-into-concrete/
- Bob Vila: https://www.bobvila.com/articles/how-to-drill-into-concrete/
