היי, אני נעמה, וגם אני נאבקתי פעם עם שולחן עבודה שנראה כמו אחרי פיצוץ במפעל לנייר ממוחזר. תאמינו לי, ניסיתי הכל - קופסאות מעוצבות, מדפים צפים, אפילו שיטות קיפול אוריגמי למסמכים (בסדר, נו, אולי הגזמתי קצת). אבל האמת? שום דבר לא עבד עד שהבנתי משהו קצת יותר עמוק.
פעם חשבתי שפינת עבודה מסודרת היא הכל. יעני, אם רק אמצא את הפתרון המושלם לאחסון עטים, אוכל לכבוש את העולם. היום אני יודעת שזה שטויות. הסדר החיצוני הוא רק השתקפות של הסדר הפנימי שלנו. נשמע קצת פילוסופי? אולי, אבל תנו לי צ'אנס לשנות לכם את זווית הראייה.
אז, מה באמת הופך פינת עבודה לאפקטיבית?
אני אתחיל בשאלה שמטרידה אותי לפעמים בלילה: האם אנחנו בכלל שואלים את השאלה הנכונה? כי אולי "אפקטיבית" זה לא מספיק. אולי אנחנו צריכים לשאוף לפינת עבודה מעוררת השראה. כזו שמדגדגת לנו את המוח, שגורמת לנו לרצות ליצור, לחשוב, לפתור בעיות.
אני זוכרת תקופה שהייתי עובדת מהמטבח, עם הלפטופ על השיש וילדים מסתובבים לי בין הרגליים. סיוט? לגמרי. אבל האם זה היה רק בגלל הרעש והבלאגן? לא. זה היה גם בגלל שהסביבה הזו לא דיברה אלי. היא לא הזכירה לי למה אני עושה את מה שאני עושה. היא רק הזכירה לי שאני צריכה להכין ארוחת ערב.
מקור 1: איך הסביבה הפיזית משפיעה על היצירתיות? מחקרים בתחום הפסיכולוגיה הסביבתית (כמו זה שפורסם ב-Journal of Environmental Psychology, למשל) מראים שהאופן שבו הסביבה שלנו מעוצבת משפיע ישירות על מצב הרוח, רמות הריכוז והיכולת שלנו לחשוב בצורה יצירתית. צבעים, תאורה, צמחייה - כל אלה משחקים תפקיד.
מקור 2: מינימליזם מול מקסימליזם - מה עובד עבורך? טרנד המינימליזם תפס חזק בשנים האחרונות, אבל האם הוא מתאים לכולם? ממש לא. יש אנשים שדווקא משגשגים בסביבה עמוסה בגירויים ויזואליים. העיקר הוא למצוא את האיזון הנכון עבורך. קראתי פעם מחקר מעניין על כך באתר "99U" של אדובי, שגרם לי לחשוב מחדש על כל עניין ה"סדר המופתי" הזה.
אוקיי, אז איך עושים את זה בפועל?
אז מה אני בעצם מציעה? להתחיל לשאול את עצמכם שאלות קצת אחרות. כמו למשל:
- מה מעורר בי השראה? (תמונות, ציטוטים, חפצים סנטימנטליים?)
- איך אני מרגישה הכי פרודוקטיבית? (בסביבה שקטה ונקייה, או בסביבה קצת יותר כאוטית?)
- מה אני צריכה כדי להזכיר לעצמי למה אני עושה את מה שאני עושה? (תמונה של המשפחה, חזון אישי, תזכורת למטרה גדולה יותר?)
אני יודעת, זה נשמע כמו תרגיל מדיטציה ולא כמו מדריך סידור פינת עבודה. אבל תאמינו לי, זה עובד. ברגע שמבינים מה מניע אותנו מבפנים, הרבה יותר קל ליצור סביבה שתומכת בזה מבחוץ.
אני לדוגמה גיליתי שאני צריכה קצת צבע בחיים שלי. אז צבעתי קיר אחד בחדר העבודה שלי בטורקיז עז. בהתחלה חשבתי שזה מוגזם, אבל זה עשה פלאים למצב הרוח שלי. פתאום, גם בימים הכי אפורים, יש לי משהו שמזכיר לי את הים.
אבל רגע, מה עם הפרקטיקה?
אל תדאגו, לא שכחתי את הדברים הטכניים. אבל גם כאן, אני מציעה גישה קצת אחרת. במקום לחפש את הפתרון המושלם, תתחילו בניסוי וטעייה.
- ארגון אנכי: מדפים, מגירות, קופסאות - נצלו את הגובה של החלל שלכם.
- תאורה: אור טבעי הוא הכי טוב, אבל אם אין ברירה, תשקיעו בתאורה איכותית שתמנע עייפות.
- צמחייה: עציצים לא רק מוסיפים חמצן, הם גם משפרים את מצב הרוח ומפחיתים סטרס.
- אזור יצירתי: הקצו מקום מיוחד לדברים שמעוררים בכם השראה - לוח מודעות, שולחן ציור, פינת קריאה.
וטיפ אחרון ממני אליכם: אל תפחדו לשנות. פינת עבודה היא לא משהו סטטי. היא צריכה להתפתח ולגדול יחד איתכם. תנסו דברים חדשים, תזיזו רהיטים, תוסיפו חפצים, תוציאו חפצים. העיקר שתהנו מהתהליך.
האם יש פתרון קסם?
אני חייבת להודות, אין. לפעמים גם אחרי כל הניסיונות, השולחן שלי חוזר להיראות כמו אחרי מלחמה. אבל זה בסדר. כי עכשיו אני יודעת שזה לא סוף העולם. אני פשוט לוקחת נשימה עמוקה, שמה מוזיקה טובה, ומתחילה מחדש.
וזה, אולי, השיעור הכי חשוב שלמדתי. שלא צריך להיות מושלמים כדי להיות פרודוקטיביים. שמותר לנו לעשות טעויות, שמותר לנו להיות מבולגנים, שמותר לנו להיות... אנחנו.
אז, מה אתם אומרים? מוכנים לצאת למסע הזה ביחד? ספרו לי בתגובות, מה הדבר הכי מוזר או הכי מעורר השראה שיש לכם בפינת העבודה שלכם? אני סקרנית!
