אוקיי, בואו נדבר על ספריות. לא אלה המאובקות עם הריח של נייר ישן (למרות שאני מתה על הריח הזה!), אלא על הספריות הפרטיות שלנו, אלה שאנחנו בונים במו ידינו, בלוק אחרי בלוק. חשבתם פעם כמה בלוקים פשוטים יכולים לספר סיפור מורכב? אני כן, הרבה.
האמת? התחלתי לסדר את הספרים שלי אחרי פרידה קשה. כאילו, אם החיים שלי התפרקו, לפחות שהספרים יהיו מסודרים, נכון? наивно. אבל אז הבנתי משהו. סידור הספרים זה לא רק אסתטיקה, זה סוג של ריפוי, של בנייה מחדש. זה כמו לבנות מקדש קטן של עצמך.
ואז שאלתי את עצמי - מה הופך ספריה ליותר מערימת ספרים? מה הופך אותה למקום שכיף להיות בו, מקום שמספר את הסיפור שלנו?
אז בואו נצא למסע הזה ביחד, נבנה ספריה מהלב. לא מבטיחה לכם סדר מושלם (הלוואי עלי), אבל מבטיחה תובנות שישנו לכם את זווית הראייה. מבטיחה גם קצת בלאגן, כי ככה זה בחיים.
הבלוק הראשון: מה הספרים אומרים עליכם? (יותר ממה שאתם חושבים)
אני יודעת, זה נשמע קצת פלצני, אבל תחשבו על זה. הספרים שלנו הם מראה לנפש. הם משקפים את התשוקות שלנו, את הפחדים שלנו, את הדברים שאנחנו רוצים ללמוד. הם מספרים סיפור.
פסיכולוגים קוראים לזה "סמנים זהותיים". הספרים הם חלק מהזהות שלנו שאנחנו בוחרים להציג לעולם. זה יכול להיות מודע או לא מודע, אבל זה שם. (מקור: Gosling, S. D., Vazire, S., Srivastava, S., & John, O. P. (2003). Should we trust web-based studies? A comparative analysis of six preconceptions about internet questionnaires. American Psychologist, 59(2), 109–122.)
אבל תכלס, איך זה מתבטא? תסתכלו על הספרים שלכם. יש שם מגמה? יש שם מחבר שחוזר על עצמו? ז'אנר שאתם נמשכים אליו באופן קבוע? זה לא סתם.
לדוגמה, אצלי יש מדף שלם של ספרות פמיניסטית. זה לא רק אומר שאני פמיניסטית (ברור שאני), זה גם אומר שאני מחפשת השראה, כוח, נקודת מבט אחרת על העולם. זה אומר שאני רוצה להיות חלק משינוי.
טיפ קטן: צלמו את הספרים שלכם. תסתכלו על התמונה מרחוק. מה אתם רואים? אילו דפוסים עולים?
הבלוק השני: הסדר הוא לא הכל, אבל הוא חלק מהכיף
אוקיי, כאן זה המקום שאני בדרך כלל מתחילה לחרפן את עצמי. כי אני אוהבת סדר, אבל אני גם אוהבת בלאגן. איך עושים את זה?
יש מיליון שיטות לסדר ספרים: לפי צבע, לפי גודל, לפי סדר אלפביתי, לפי ז'אנר. ניסיתי את כולן. חלק עבדו, חלק פחות.
מה שלמדתי זה שאין שיטה אחת נכונה. זה תלוי במה שעובד בשבילכם, במה שגורם לכם להרגיש טוב. אני, לדוגמה, אוהבת לשלב בין שיטות. את ספרי הפנטזיה שלי אני מסדרת לפי סדרה (כי אני חייבת), אבל את ספרי העיון אני מסדרת לפי נושא. זה עוזר לי למצוא את מה שאני מחפשת, וזה גם נראה טוב.
נקודה למחשבה: מה הסדר אומר עליכם? האם אתם טיפוסים מסודרים מטבעכם? או שאתם יותר אנשים של כאוס יצירתי? הספריה שלכם צריכה לשקף את זה.
אבל מה אם אתם לא מצליחים למצוא את עצמכם בתוך הכאוס הזה? ד"ר טים פיהל, פסיכולוג שחוקר את הפסיכולוגיה של המרחב, טוען שלסביבה מסודרת יש השפעה ישירה על מצב הרוח שלנו. (מקור: Pychyl, T. A. (2016). Solving the procrastination puzzle: A guide to conquering your procrastination. TarcherPerigee.) אולי שווה לנסות שיטה קצת יותר נוקשה, לפחות בהתחלה.
הבלוק השלישי: יותר מסתם ספרים
ספריה היא לא רק ספרים. היא גם חפצים, תמונות, מזכרות. היא מקום שמספר סיפור. הסיפור שלכם.
אני אוהבת לשלב בין הספרים שלי חפצים שאני אוהבת. פסלונים קטנים, צמחים, תמונות של אנשים שאני אוהבת. זה מוסיף אופי, זה הופך את הספריה למקום יותר אישי, יותר מזמין.
אבל כאן צריך להיזהר. כי קל מאוד להגזים. קחו את זה ממני, מלכת העומס הכפייתי. צריך למצוא את האיזון בין סדר לבלאגן, בין אישי למצועצע.
התנסות אישית: פעם ניסיתי לעשות ספריה "מינימליסטית". הוצאתי את כל החפצים, צבעתי את הקיר בלבן, סידרתי את הספרים לפי צבע. זה נראה מדהים בתמונות, אבל זה הרגיש כמו מוזיאון. לא רציתי לגעת בשום דבר. אחרי שבוע שברתי את הכללים, והחזרתי את הבלאגן שלי. ואז הרגשתי בבית.
הבלוק הרביעי: תאורה, צבע, ואווירה
אוקיי, הגענו לחלק הכיפי. אחרי שסידרנו את הספרים והחפצים, צריך לתת לספריה קצת אופי. איך עושים את זה?
תאורה: תאורה טובה היא קריטית. היא יכולה להפוך חדר חשוך למקום חם ומזמין. אני אוהבת לשלב בין תאורה ישירה לתאורה עקיפה. מנורת קריאה ליד הכורסה, נורות קטנות על המדפים, זה עושה פלאים.
צבע: הצבע של הקיר, של המדפים, של החפצים. הכל משפיע על האווירה. צבעים בהירים גורמים לחדר להרגיש גדול יותר, צבעים כהים גורמים לו להרגיש יותר אינטימי. אני אישית אוהבת צבעים חמים, צבעים שמזכירים לי טבע.
אווירה: הדבר הכי חשוב הוא ליצור אווירה שכיף להיות בה. זה יכול להיות מוזיקה שקטה ברקע, ריח נעים של נרות, כוס תה חם. הכל תלוי במה שעושה לכם טוב.
הבלוק החמישי: הספריה כמרחב משתנה
הספריה שלכם לא צריכה להיות סטטית. היא צריכה להשתנות עם הזמן, עם הטעם שלכם, עם החיים שלכם.
אני אוהבת לשנות את הספריה שלי כל כמה חודשים. להוציא ספרים שלא קראתי הרבה זמן, להוסיף ספרים חדשים, לשנות את הסדר, להזיז את החפצים. זה שומר על הספריה מעניינת, זה גורם לי להרגיש שאני חלק ממנה.
ואם אתם מרגישים שאתם צריכים להיפטר מחלק מהספרים? זה בסדר. ספרים הם לא חפצים מקודשים. הם נועדו להיקרא, להישמר, להימסר הלאה. לתרום אותם לספריה ציבורית, לתת אותם לחברים, למכור אותם יד שנייה. לא צריך להרגיש אשמה.
בסופו של דבר, הספריה שלכם צריכה להיות מקום שמחזיר לכם אנרגיה, שמזכיר לכם מי אתם, שמזמין אתכם לחלום.
שאלה לסיום: מה הייתם רוצים שהספריה שלכם תספר עליכם?
