אוקיי, בואו נדבר על זה רגע. על הטפט הזה. לא סתם טפט, אלא הטפט. זה שתקוע על הקיר כבר שנים, ואנחנו תקועות איתו. אני יודעת, זה נשמע כמו דרמה, אבל תודו – לכולנו יש את ה"טפט" הזה בחיים, נכון? משהו שאנחנו יודעות שהגיע הזמן להיפרד ממנו, אבל פשוט... מפחדות.
אני זוכרת את הפעם הראשונה שניסיתי להוריד טפט לבד. חשבתי שאני סופר-וומן, עם שפריצר מים חמים ושפכטל חדש. מה כבר יכול להיות? שעתיים אחרי, דומעת, מותשת ומכוסה בחתיכות נייר דביקות, הבנתי שטעיתי בגדול. גדול! כאילו, קטסטרופה. זה היה אחד מרגעי ה"אאוריקה" שלי – לא כל דבר שאנחנו רוצות לעשות לבד, אנחנו באמת צריכות לעשות לבד. לפעמים צריך עזרה, לפעמים צריך לדעת מתי להגיד "די".
אבל רגע לפני שנגיע לטכניקות ולעצות (ואני מבטיחה שיהיו כאלה, גם מפתיעות), אני רוצה לשאול אותך: למה בכלל את רוצה להוריד את הטפט הזה? זה רק כי הוא כבר יצא מהאופנה? או שיש משהו עמוק יותר בסיפור הזה?
למה אנחנו כל כך מפחדות משינוי?
אני חושבת שהרבה פעמים אנחנו נצמדות לדברים ישנים, מוכרים, גם אם הם כבר לא עושים לנו טוב, כי הם מייצגים תקופה, זיכרון, תחושת ביטחון. זה כמו הסוודר הישן הזה שאת אף פעם לא לובשת, אבל לא מסוגלת לזרוק. מפחיד לשחרר. מפחיד להגיד "הספיק לי". אבל לפעמים, כדי לפנות מקום לדברים חדשים, אנחנו חייבות לשחרר את הישנים.
עכשיו, בואו נדבר על עובדות. לפי מחקר שקראתי ב"כתב העת לעיצוב פנים" (כן, יש דבר כזה! 😊), אנשים נוטים להמעיט בערך של השפעת הסביבה הפיזית על מצב הרוח שלהם. במילים אחרות, קיר מכוער יכול באמת לגרום לנו להיות עצובות יותר. מי היה מאמין?
אבל הנה החלק המפתיע: גילוי מחקרי מצביע על כך שההחלטה להסיר טפט ישן, היא החלטה שמייצגת שינוי משמעותי בחיים ומשפיעה עלינו הרבה יותר ממה ששיערנו.
אז איך עושים את זה נכון?
- קודם כל, תנשמי. זה לא ניתוח מוח. (למרות שבהתחלה זה בהחלט מרגיש ככה).
- תחקרי. יש סוגים שונים של טפטים, ויש שיטות שונות להסיר אותם. גוגל הוא החבר הכי טוב שלך כאן. אבל אל תסמכי רק על מה שכתוב באינטרנט. תשאלי אנשים! תתייעצי עם אנשי מקצוע! תקשיבי לטיפים של סבתא שלך! (תאמינו לי, לסבתות יש פתרונות קסם לכל דבר).
- תתכנני. תכיני את כל הציוד מראש, ותקציבי זמן. יותר זמן ממה שאת חושבת שצריך. תאמינו לי, ניסיון.
- אל תפחדי לטעות. זה בסדר אם זה לא ילך חלק בהתחלה. זה בסדר אם תצטרכי להזמין איש מקצוע. זה בסדר אם תגלי שמאחורי הטפט יש שכבה של צבע זוועתי שצריך לצבוע מחדש. זה חלק מהתהליך!
ועכשיו, סוד קטן ממני אלייך: לפעמים, הבעיה היא לא הטפט עצמו, אלא מה שהוא מסתיר. אולי אנחנו מפחדות להסתכל על הקיר החשוף, על הריק, כי אנחנו לא יודעות מה נשים שם במקום. אולי אנחנו מפחדות מהשינוי, מהבחירה, מהאפשרות להתחיל מחדש.
אני חושבת שהדבר הכי חשוב הוא לזכור שזה בסדר להרגיש חוסר ביטחון. זה בסדר להרגיש פחד. זה בסדר להרגיש הכל. אבל הכי חשוב זה לא לתת לפחד להשתלט עלינו. לקחת נשימה עמוקה, להאמין בעצמנו, ולעשות את הצעד הראשון.
אז... מה יהיה? מוכנה להיפרד מהטפט הישן? מה את רוצה לראות במקומו? איזה צבע, איזה טקסטורה, איזו אנרגיה את רוצה להכניס לחיים שלך? אני כאן, כדי לעודד אותך.
