היי בנות, נעמה כאן! תגידו, גם אתן לפעמים מסתכלות על תמונות של בתים מעוצבים באינסטגרם ומרגישות... נו, איך נאמר בעדינות... קצת מקופחות? 😉 כאילו, ברור שזה עולם אחר, של סטייליסטים וארכיטקטים, אבל לפעמים בא לי גם קצת מהקסם הזה בבית שלי.
אז החלטתי לעשות מעשה. מדפים צפים. זה תמיד נראה לי כל כך אלגנטי, מרחף, כאילו הספרים והעציצים פשוט מרחפים באוויר. חשבתי לעצמי, "מה כבר יכול להיות מסובך?" הו, כמה наиבית הייתי!
(אגב, לפני שנתחיל – גילוי נאות: אני לא נגרת מקצועית, בטח לא מהסוג שמפרסמים ב"בונים בית". אני יותר מהסוג ששואלת את אבא שלה כל שאלה שנייה. אבל היי, כולנו לומדות, לא?)
השיעור הראשון שלי - עומק המדף קובע!
התחלתי בחיפושים באינטרנט. המון סרטונים, המון מדריכים... כולם נראו כל כך קלים! בחירת העץ, הברגים, הדיבלים... נשמע כמו מתכון לעוגה. אבל אז הגעתי לשלב בחירת העומק של המדף. כאן התחילה הבעיה.
קראתי מאמר מעולה של הום-סטיילינג "המדריך המלא למדפים צפים" שממש נתן לי כיוון לבחירת חומרי הגלם. (אגב, מומלץ בחום – הם נכנסים שם גם לנושא של סוגי עץ שונים, משהו שלא חשבתי עליו בכלל!)
אבל אז התחלתי לחשוב – מה אני רוצה לשים על המדפים האלה? ספרים? עציצים? אגרטל? כל דבר דורש עומק שונה! וכאן טמונה הטעות הכי גדולה שעשיתי – הנחתי שעומק של 20 ס"מ יספיק להכל. טעות!
אחרי שהמדפים היו מוכנים ותלויים (עם לא מעט זיעה ומאמץ, כן?), גיליתי שהעציץ האהוב שלי פשוט לא נכנס. הוא בלט יותר מדי ונראה מגוחך. וגם ספרים גדולים כמו "הארי פוטר" נראו קצת צפופים מדי. מבאס, אני יודעת.
תובנה מפתיעה: זה לא רק עניין של אסתטיקה, זה עניין של איזון.
אבל רגע, לא הכל אבוד! מהטעות הזו למדתי משהו חשוב. מדפים צפים הם לא רק עניין של מראה. הם קודם כל צריכים להיות פונקציונליים. הם צריכים להתאים לצרכים שלנו, למה שאנחנו רוצים להציג עליהם.
ואז עלה לי רעיון. במקום לנסות להתאים הכל למדף אחד, למה לא ליצור קומפוזיציה של מדפים בגדלים שונים? מדף אחד עמוק יותר לעציצים, מדף אחר צר יותר לספרים קטנים, מדף שלישי לתמונות.
קראתי על זה קצת יותר לעומק וגיליתי שיש ממש תורה שלמה מאחורי זה. מסתבר שיש עיצובים שלמים שמבוססים על קומפוזיציה של מדפים. מי היה מאמין?
(עוד תובנה קטנה – לפעמים הכישלונות שלנו מובילים אותנו לרעיונות הכי טובים. לא לוותר!)
איך עושים את זה נכון? קצת טיפים ממני אליכן:
- תכנון מוקדם: תחשבו מה אתן רוצות להניח על המדפים. תמדדו את הפריטים הכי גדולים ותקבעו את העומק המינימלי הנדרש.
- שילוב גדלים: אל תפחדו לשלב מדפים בגדלים שונים. זה יוצר עניין ויזואלי ומאפשר גמישות רבה יותר.
- בחירת חומרים: כאן חשוב להתייעץ עם אנשי מקצוע. סוג העץ, הדיבלים, הברגים – הכל צריך להיות מותאם למשקל שאתן מתכננות להעמיס על המדפים. אני ממש ממליצה להיכנס לפורומים של "עשה זאת בעצמך" (יש המון כאלה בפייסבוק), ולשאול שם שאלות ספציפיות. תאמינו לי, אנשים שם ישמחו לעזור.
- מיקום: חשוב להתאים את המדפים לסגנון הכללי של החדר. מדפים מעץ טבעי יתאימו לסגנון כפרי או בוהמי, בעוד שמדפים לבנים או שחורים יתאימו לסגנון מודרני יותר.
התובנה המפתיעה באמת: זה לא רק מדפים, זה סיפור.
אבל האמת היא, שאחרי כל הטיפים הטכניים והעיצוביים, הבנתי משהו עמוק יותר. המדפים הצפים האלה הם לא רק רהיט. הם חלק מהסיפור שלי. הם משקפים את הטעם שלי, את התחביבים שלי, את האופי שלי.
כשאני מסתכלת על המדפים שלי עכשיו, אני רואה לא רק עציצים וספרים, אלא גם זיכרונות, חלומות ותקוות. אני רואה את העציץ שקיבלתי מחברה טובה, את הספר שקראתי בטיול האחרון שלי, את התמונה שמזכירה לי את הילדות שלי.
וזו, בעיני, התובנה הכי חשובה של כל המסע הזה. עיצוב הבית הוא לא רק עניין של אסתטיקה. הוא עניין של יצירת סיפור. הוא עניין של הפיכת הבית למקום שמספר מי אנחנו באמת.
אז בפעם הבאה שאתן מסתכלות על תמונה של בית מעוצב באינסטגרם, אל תשכחו – מאחורי כל תמונה יש סיפור. וגם לכן יש את הכוח ליצור את הסיפור שלכן, צעד אחרי צעד, מדף אחרי מדף.
מה דעתכן? בא לכן לשתף אותי בפרויקטים העיצוביים שלכן? אשמח לשמוע! ❤️
