היי בנות! נעמה כאן. טוב, אני מודה, קצת מפחיד אותי לכתוב על צבע גיר ביתי. למה? כי האמת היא שהניסיון הראשון שלי היה... איך נאמר... פחות ממושלם? 😊 אבל היי, זה כל היופי, לא? ללמוד תוך כדי תנועה, לנסות, להיכשל, לקום ולנסות שוב.
אני זוכרת את עצמי עומדת מול שידת העץ הישנה הזו, מלאת התרגשות, חמושה באינספור סרטונים ביוטיוב על צבע גיר ביתי. חשבתי לעצמי: "איזה כיף, אני הולכת לחסוך כסף וגם לייצר משהו בעצמי!" אוי, כמה наиבית הייתי.
הכנתי את התערובת, מרגשת כולי, מרחתי אותה על השידה... ואז? ואז גיליתי שהיא מתקלפת, לא נתפסת כמו שצריך, והמרקם... הו, המרקם! הוא היה יותר כמו דייסה דביקה מאשר צבע גיר חלק ונעים.
נשברתי? לרגע כן. אבל אז חשבתי לעצמי: רגע, נעמה, מה את מפספסת?
אז צללתי למחקר, קראתי מאמרים (אפילו מחקר של אוניברסיטת קיימברידג' על תכונות גיר שונות! מי היה מאמין?), ניסיתי עוד מתכונים, שאלתי את סבתא שלי (שהיא אלופה בצביעת רהיטים!) ו... סוף סוף הצלחתי!
אז מה למדתי? צבע גיר ביתי זה לא רק לערבב כמה מרכיבים ביחד. זה הרבה יותר מזה.
היסודות (ולמה הם חשובים יותר ממה שחושבים)
אוקיי, אז נתחיל עם המתכון הבסיסי, אבל אל תטעו, הוא לא פשוט כמו שהוא נראה:
- צבע אקרילי: זה הבסיס שלנו. לא להשתמש בשום צבע אחר! אני ממליצה על צבע אקרילי מט על בסיס מים.
- גבס פריז: זה הסוד לקבלת הגימור המט והמחוספס שאנחנו אוהבות. אבל כאן טמונה מלכודת! יותר מדי גבס והצבע יהיה שביר ויתקלף. פחות מדי והוא לא ייראה כמו צבע גיר אמיתי.
- מים: עוזרים לנו להגיע למרקם הנכון. אבל גם כאן - בזהירות!
עכשיו, הנה המתכון שאני הכי אוהבת (ואחרי אינספור ניסיונות, אני יכולה להגיד שהוא עובד):
- 1 כוס צבע אקרילי
- 1/2 כוס גבס פריז
- 1/4 כוס מים (אבל תוסיפו בהדרגה! המרקם צריך להיות כמו יוגורט סמיך)
הטוויסט המפתיע: מה קרה כשניסיתי להשתמש בקורנפלור?
אוקיי, אז אחרי שקראתי באיזה בלוג אמריקאי שאפשר להשתמש בקורנפלור במקום גבס פריז, החלטתי לנסות. חשבתי לעצמי: "היי, קורנפלור יש לי בבית, למה לא?"
טעות! טעות! טעות!
הצבע יצא דביק, לא התייבש כמו שצריך, ובקיצור - אסון. למדתי על בשרי: לא כל מה שמבטיחים באינטרנט באמת עובד.
סודות קטנים שעושים את כל ההבדל
- ערבוב: זה קריטי! תערבבו טוב טוב טוב, עד שלא יהיו גושים. אני משתמשת במיקסר ידני קטן כדי לוודא שהכל אחיד.
- שיוף: לפני הצביעה, תשייפו קלות את הרהיט. זה עוזר לצבע להיצמד טוב יותר.
- שכבות דקות: אל תנסו לצבוע הכל בשכבה אחת עבה! עדיף שתיים או שלוש שכבות דקות.
- סבלנות: תנו לצבע להתייבש בין שכבה לשכבה. אני יודעת שזה קשה, אבל זה משתלם!
ומה עם הווקס?
אחרי שהצבע התייבש, מגיע שלב הגימור - הווקס. הוא מגן על הצבע, נותן לו מראה עמוק יותר, וגם עוזר לו להחזיק מעמד לאורך זמן.
אפשר לקנות ווקס מוכן, אבל אפשר גם להכין לבד! המתכון שלי:
- 1/2 כוס וזלין
- 1/4 כוס שמן פשתן מורתח
- כמה טיפות של שמן אתרי (אני אוהבת לבנדר או לימון)
מערבבים הכל ביחד ומורחים על הרהיט עם מטלית רכה.
רגע של מחשבה:
אני יודעת, זה נשמע אולי קצת מסובך. אבל תאמינו לי, ברגע שתתחילו, תגלו שזה כיף ממכר! וחוץ מזה, אין כמו הסיפוק הזה של לראות רהיט ישן מקבל חיים חדשים בזכות הידיים שלכם.
ועוד משהו, יותר חשוב אולי מהצבע עצמו: תהנו מהתהליך! תתייחסו לזה כמו סוג של מדיטציה, כמו זמן לעצמכן.
האתגר האמיתי: למה אנחנו בכלל רוצות לצבוע רהיטים?
אז כן, צבע גיר ביתי זה טרנדי, זה חסכוני, וזה מאפשר לנו ליצור דברים יפים. אבל אני חושבת שיש משהו יותר עמוק מזה.
אני חושבת שזה קשור לצורך שלנו ליצור, להביע את עצמנו, להשאיר חותם. זה קשור לרצון שלנו להפוך את הבית שלנו למקום שמבטא אותנו, שמספר את הסיפור שלנו.
אולי זו הסיבה שכל כך נהניתי מהתהליך הזה, גם כשהוא היה מתסכל. כי בסופו של דבר, זה לא רק צבע. זה חלק ממני.
אז יאללה, בנות, קדימה! לכו לנסות! ותזכרו, גם אם זה לא יצליח בפעם הראשונה, זה בסדר. זה חלק מהכיף.
אני מחכה לשמוע איך הלך לכן! ספרו לי בתגובות, ואם יש לכן שאלות, אל תתביישו לשאול.
נשיקות,
נעמה 😘
נ.ב. אגב, גילית שמקור השם "גיר" בצבע גיר נובע בכלל מתכונותיו הסופחות של הגיר ולא מהרכבו המלא. מי היה מאמין?
