אוקיי, בואו נדבר על זה רגע. על ארגז הכלים. לא משנה אם זה ארגז כלים פיזי, או סתם מטאפורה לכל הכלים שיש לנו בחיים - ידע, מיומנויות, חפצים... תמיד יש שם בלאגן. תמיד! ואני יודעת, כי גם אצלי זה ככה.
פעם, הייתי בטוחה שאני צריכה את כל הכלים שיש. שיהיה לי הכל, למקרה ש... אתם יודעים איך זה, נכון? אבל אז הבנתי משהו. זה קרה לי כשניסיתי לתקן מדף שנפל. חיפשתי שעה את המברג הנכון, ובסוף התייאשתי וקראתי לאבא שלי. הוא פשוט הגיע עם מברג אחד, פשוט, ועשה את העבודה תוך חמש דקות.
זה היה רגע של הארה. הכמות לא משנה, האיכות כן.
חשבתם פעם למה אנחנו בכלל אוהבים לאגור דברים? פרופ' אנגוס דיטון, זוכה פרס נובל לכלכלה, חקר את הקשר בין אושר לצריכה, והוא גילה שאחרי רמה מסוימת של הכנסה, יותר כסף לא בהכרח מביא יותר אושר. אולי זה קשור גם לכלים שלנו? אולי אנחנו חושבים שיותר כלים יתנו לנו יותר ביטחון, יותר יכולת להתמודד עם העולם?
אבל מה אם זה בדיוק הפוך? מה אם הבלאגן הזה, העומס הזה, הוא מה שגורם לנו לתסכול?
אני יודעת, זה קשה. קשה להיפרד מדברים. קשה להודות שאולי כלי מסוים כבר לא משרת אותנו. אני זוכרת את הפעם שסוף סוף זרקתי את כל הצבעים האקריליים שהיו לי עוד מהתיכון. הרגשתי כאילו אני זורקת חלק מעצמי. אבל אחרי זה, הרגשתי קלה יותר.
וזו בדיוק הנקודה - לפעמים, לשחרר זה הדבר הכי חזק שאפשר לעשות.
אז איך עושים סדר בארגז הכלים? קודם כל, מודעות. תסתכלו על הכלים שלכם, באמת. תשאלו את עצמכם:
- האם אני באמת משתמשת בכלי הזה?
- האם הכלי הזה משמח אותי?
- האם הכלי הזה תורם לי לחיים שאני רוצה לחיות?
אם התשובה היא לא, אז אולי הגיע הזמן להיפרד. אבל רגע, אל תמהרו לזרוק הכל. תחשבו על דרכים אחרות לתת לכלים חיים חדשים. לתרום אותם, למכור אותם, לתת אותם לחברים.
אני יודעת, עכשיו אתם בטח חושבים "טוב נו, קל להגיד". אבל זה לא קל. זה תהליך. וזה בסדר גמור אם אתם לא מצליחים לעשות הכל ביום אחד. העיקר זה להתחיל.
אבל הנה משהו שגיליתי, וזה אולי הדבר הכי חשוב: הסדר בארגז הכלים לא באמת קשור לכלים עצמם. הוא קשור אלינו. הוא קשור לערכים שלנו, למטרות שלנו, למי שאנחנו רוצים להיות.
אני קראתי פעם בספר של מארי קונדו, "סוד הקסם היפני לסדר וארגון", שהיא ממליצה להחזיק כל פריט ביד ולשאול "האם הוא מעורר בי שמחה?". בהתחלה זה נשמע לי קצת טיפשי, אבל אז ניסיתי את זה. וזה עבד! פתאום הבנתי שאני מחזיקה דברים רק מתוך הרגל, או מתוך פחד שאצטרך אותם בעתיד.
אז אולי, במקום להתמקד ב"איך" לעשות סדר, נתחיל ב"למה". למה אנחנו רוצים סדר בארגז הכלים? מה זה יאפשר לנו לעשות? איך זה ישפיע על החיים שלנו?
כי בסופו של דבר, ארגז כלים מסודר הוא לא מטרה בפני עצמה. הוא רק אמצעי. אמצעי להקל עלינו, אמצעי לשחרר אותנו, אמצעי לעזור לנו לחיות חיים יותר מלאים ומשמעותיים.
ועכשיו תורי לשאול אתכם - מה המשמעות של ארגז הכלים שלכם? מה הוא אומר עליכם? ומה אתם הולכים לעשות עם זה?
אני עדיין בתהליך, מודה. אבל אני מזמינה אתכם להצטרף אלי. בואו נעשה סדר ביחד. בואו נגלה מה באמת חשוב לנו.
אז מה הכלי הראשון שאתם מוכנים להיפרד ממנו? שתפו אותי בתגובות!
