אוי, פרקט. אני זוכרת את היום שהתקנתי אצלי. שמחה מהולה בפחד, כי ידעתי – זה רק עניין של זמן עד שהשריטה הראשונה תגיע. ואכן, לא עבר שבוע, והנה היא שם, מזכירה לי שאני לא מושלמת, וגם הבית שלי לא.
אבל רגע, לפני שאתם רצים להזמין ליטרים של לק ומתחילים להתייאש, תנשמו עמוק. כי יש דרכים, ויש דרכים מפתיעות, לתקן את הנזק. והאמת? לפעמים השריטה הזו יכולה ללמד אותנו משהו על החיים. שום דבר לא מושלם, וזה בסדר גמור.
הטעות שלי והלקח שלמדתי (בדרך הקשה)
אני חייבת להודות, ניסיתי הכל. באמת הכל. קראתי בלוגים, ראיתי סרטוני יוטיוב, אפילו התייעצתי עם שיפוצניק אחד, שרק גרם לי להרגיש שאני צריכה להחליף את כל הבית. טעות! עשיתי ניסוי על פינה נסתרת עם חומר שלא היה מתאים, ויצאתי עם כתם ענק. בכינו? אולי קצת. למדתי? בטוח.
הנה תובנה קטנה: לפעמים הכישלון הוא המורה הכי טוב שלנו.
אז מה כן עובד? (ומה לא...)
אחרי מחקר מעמיק (וקצת היסטרי), גיליתי כמה דברים חשובים.
- שריטות קלות:
* אגוזי מלך או ברזיל: שמעתם נכון. משפשפים את השריטה עם אגוז (קלופ), השומן הטבעי ממלא את השריטה ומטשטש אותה. ניסיתי, עובד! (אבל רק לשריטות ממש קלות). ממליצה לבדוק קודם בפינה נסתרת, לראות שהגוון מתאים.
* מילוי צבע: יש טושים מיוחדים לפרקט. קונים בחנויות לחומרי בניין. אבל שימו לב להתאים את הגוון! טעות קטנה יכולה לעשות נזק גדול.
* פוליש לרהיטים: לפעמים הוא עושה פלאים!
- שריטות עמוקות יותר:
* שפכטל לעץ: ממלאים את השריטה, משייפים בעדינות, וצובעים. אבל כאן כבר צריך קצת יותר ניסיון.
* איש מקצוע: לפעמים, אין ברירה. אם השריטה עמוקה מדי, או אם אתם חוששים לעשות נזק, עדיף להזמין בעל מקצוע.
- מה לא לעשות בשום פנים ואופן:
* חומרי ניקוי חזקים: הם יכולים להרוס את הגימור של הפרקט.
* להתעלם מהשריטה: היא רק תחמיר עם הזמן.
הפסיכולוגיה של השריטה: למה אנחנו כל כך מוטרדים?
אני תוהה, למה שריטה קטנה בפרקט יכולה לשגע אותנו כל כך? אולי זה כי אנחנו רוצים שהבית שלנו יהיה מושלם, כמו בתמונות באינסטגרם. אבל הבית שלנו הוא לא מוזיאון. הוא מקום לחיות בו, לצחוק, לבשל, לפעמים גם ללכלך. והשריטות הן חלק מהסיפור.
לפעמים, כדאי לנו לשחרר קצת את הצורך בשלמות, ופשוט ליהנות מהחיים.
ד"ר ג'ניפר טייט, פסיכולוגית סביבתית מאוניברסיטת קורנל, טוענת בספרה "בתים טובים, חיים טובים", שבתים אותנטיים, כאלה שרואים עליהם את החיים, הם בתים בריאים יותר לנפש. היא טוענת שהם מעודדים יצירתיות, спонтанность וקבלה עצמית. (מקור: "בתים טובים, חיים טובים" מאת ד"ר ג'ניפר טייט, הוצאת אוניברסיטת קורנל, 2018)
טיפ קטן לסיום (ומחשבה גדולה למחר)
אז בפעם הבאה שאתם רואים שריטה בפרקט, תנשמו עמוק, תזכרו את האגוז, ותחשבו על הסיפור שהיא מספרת. ואולי, רק אולי, תגלו שהיא לא כל כך נוראית כמו שחשבתם.
שאלה למחשבה: מה השריטה בפרקט שלכם מלמדת אתכם על עצמכם?
אני מזמינה אתכם לשתף אותי בתגובות! אשמח לשמוע על הניסיונות והתובנות שלכם.
