האמת? תמיד אהבתי מציאות. מי לא אוהב? להרגיש שניצחת את המערכת, שמצאת את הדיל הכי שווה. אבל מתישהו, בין החיפוש הבלתי פוסק אחרי הקופון המושלם לאריזת החיסכון הענקית, התחלתי לתהות – כמה באמת עולה לנו הזול הזה?
אני זוכרת את עצמי עומדת מול מדף העגבניות בסופר. שתי אופציות: עגבניות רגילות, במחיר סביר, ועגבניות "סוג ב'" בחצי מחיר. "סוג ב' זה לא כזה נורא," חשבתי לעצמי, "קצת פחות יפות, אבל אותו טעם." כמה טעיתי. הן היו חסרות טעם, מימיות, ופשוט הרסו את הסלט. בסוף זרקתי חצי מהן. זה חיסכון? ממש לא.
זו נקודה למחשבה, לא?
ההבנה הזו לא קרתה ביום אחד. זה היה תהליך. התחלתי לשים לב לדפוס: בגדים זולים שמתבלים אחרי כביסה אחת, נעליים שמתפרקות אחרי חודש, גאדג'טים שמתקלקלים אחרי שבוע. כל פעם מחדש הייתי צריכה לקנות מחדש. ובסוף, ההוצאה המצטברת הייתה גדולה יותר מאשר אם הייתי קונה מלכתחילה מוצר איכותי.
אבל זה לא רק כסף. יש גם את הזמן. הזמן שאני מבזבזת בחיפושים, בהשוואות מחירים, בקריאת ביקורות. הזמן שאני מבזבזת על תיקונים או החזרות. הזמן הזה שווה הרבה יותר מכל חיסכון לכאורה. פרופסור שי זנבר מאוניברסיטת תל אביב חוקר בדיוק את ההיבטים הפסיכולוגיים של צרכנות ואת ההשפעה של "עומס בחירה" על תחושת האושר שלנו (מקור: אתר אוניברסיטת תל אביב, הפקולטה לניהול). והוא צודק, מרוב מבצעים קשה לנו לבחור ולפעמים אנחנו בוחרים לא נכון רק כדי לסיים עם זה.
ואז יש גם את העניין הסביבתי. מוצרים זולים לרוב מיוצרים מחומרים זולים, בתנאים לא תנאים, ועם השפעה סביבתית הרסנית. כשאני קונה מוצר זול, אני בעצם מצביעה ברגליים ומעודדת את התעשייה הזו. ואני לא רוצה לעודד אותה. אני רוצה לעודד קיימות, הוגנות, ויצרנות מקומית. (מקור: דוח של האו"ם על השפעת תעשיית האופנה על הסביבה). זה לא אומר שחייבים לקנות רק מוצרי יוקרה, אבל זה אומר שצריך לחשוב פעמיים לפני שקונים משהו רק בגלל שהוא זול.
אני מודה, גם אני נופלת בפח לפעמים. קשה לעמוד בפני פיתוי של מבצע מטורף. אבל למדתי כמה טריקים שיעזרו לי להימנע מטעויות:
- לשאול את עצמי: האם אני באמת צריכה את זה? האם זה פותר לי בעיה אמיתית או שאני קונה את זה רק בגלל שזה זול?
- לקרוא ביקורות: מה אנשים אחרים אומרים על המוצר? האם הוא שווה את הכסף (גם אם הוא זול)?
- לחשוב לטווח ארוך: כמה זמן המוצר הזה יחזיק מעמד? האם עדיף להשקיע קצת יותר ולקנות משהו איכותי שיחזיק שנים?
פעם, הייתי משווה מחירים בלי סוף, רק כדי לחסוך כמה שקלים. היום, אני משקיעה את הזמן הזה בדברים שחשובים לי באמת: משפחה, חברים, תחביבים. גיליתי שהאושר האמיתי לא נמצא במבצע הכי שווה, אלא בחוויות, בקשרים, ובתחושה שאני חיה חיים משמעותיים.
וואו, זה נשמע קצת פילוסופי, נכון? אבל זה האמת.
אז בפעם הבאה שאתם עומדים מול מדף העגבניות בסופר, או רואים מבצע מפתה באינטרנט, תשאלו את עצמכם: כמה באמת עולה לי הזול הזה? יכול להיות שתגלו שהמחיר האמיתי גבוה ממה שחשבתם.
אני תוהה, מה החוויה הכי גרועה שלכם עם קנייה "זולה"? מה למדתם ממנה? אשמח לשמוע בתגובות!
