אוקיי, בואו נדבר תכל'ס. אני זוכרת את הרגע שבו ראיתי את הפרסומת הראשונה למזגן חכם. וואו! שליטה מרחוק, התאמה אוטומטית לתנאי מזג האוויר, חסכון בחשמל… זה נשמע כמו חלום, לא? כמו לחיות בסרט מדע בדיוני שבו הכל נעשה בשבילך.
אבל אז התחלתי לחקור קצת יותר לעומק. והאמת? גיליתי שהמציאות קצת יותר מורכבת. יותר "נעמה" ופחות "סרט עתידני".
חשבתי לעצמי, האם באמת צריך את כל הטכנולוגיה הזו כדי להרגיש בנוח בבית? האם אנחנו לא קצת מגזימים?
אז קניתי מזגן חכם. כן, אני יודעת, נשמע כמו סוף צפוי אחרי כל ההקדמה הזו. אבל אל תטעו, המסע שלי עם המזגן החכם היה רחוק מלהיות חלק. היו עליות וירידות, רגעים של תסכול מוחלט, וגם כמה תובנות מפתיעות.
הפיתוי:
שליטה מרחוק – דמיינו את זה: אתם בדרך הביתה מהעבודה ביום חם, שולפים את הטלפון ומפעילים את המזגן. כשאתם מגיעים, הבית כבר קריר ונעים. גאוני, נכון?
חסכון בחשמל – מזגנים חכמים אמורים ללמוד את ההרגלים שלכם ולהתאים את הטמפרטורה בהתאם, כדי לחסוך בחשמל. כי מי לא רוצה חשבון חשמל נמוך יותר?
נוחות מקסימלית – שליטה קולית, התאמה אוטומטית לתנאי מזג האוויר, התראות על תקלות… נשמע כמו פינוק אמיתי.
המציאות:
אז הנה האמת הלא מצונזרת.
קודם כל, השליטה מרחוק עבדה… בערך. היו לא מעט פעמים שהאפליקציה סירבה לעבוד, או שהמזגן פשוט התעלם מהפקודות שלי. אני מודה, ברגעים כאלה הרגשתי קצת כמו אידיוטית שמדברת לטלפון שלה בלי לקבל תגובה.
דבר שני, החיסכון בחשמל. כן, המזגן למד את ההרגלים שלי. אבל הוא גם למד שאני אוהבת לישון בטמפרטורה קרירה מאוד. אז הוא פשוט הקפיא אותי כל הלילה, וחשבון החשמל… ובכן, הוא לא היה נמוך כמו שציפיתי.
אבל הכי חשוב, גיליתי משהו הרבה יותר משמעותי.
הנוחות המקסימלית הזו גרמה לי להיות פחות מודעת לצרכים שלי. פתאום, לא הקשבתי לגוף שלי, לא שמתי לב אם לי חם או קר. פשוט הסתמכתי על המזגן שיעשה את העבודה בשבילי. והאמת? זה קצת הפחיד אותי.
אז מה למדתי?
מזגן חכם יכול להיות כלי נהדר, אבל הוא לא פתרון קסם. הוא דורש הבנה, התאמה אישית ובעיקר – מודעות.
(רגע של תובנה: טכנולוגיה נועדה לשרת אותנו, לא לשלוט בנו).
הבנתי שהכי חשוב זה להקשיב לעצמי, להבין מה אני צריכה, ולא לתת לטכנולוגיה להחליט בשבילי. התחלתי לכוון את הטמפרטורה באופן ידני, לשים לב לתנאי מזג האוויר, ולפעמים פשוט לפתוח חלון וליהנות מהבריזה הטבעית.
הנה משהו שלא תמצאו במדריכים למזגנים חכמים: לפעמים, הפתרון הכי טוב הוא הפשוט ביותר.
למשל, קראתי מחקר מעניין מאוניברסיטת סטנפורד (Park, 2018) שמדבר על "עייפות ההחלטות". המחקר מראה שככל שאנחנו מקבלים יותר החלטות במהלך היום, כך קשה לנו יותר לקבל החלטות טובות. אז אולי, במקום לתת למזגן לקבל את כל ההחלטות בשבילי, אני פשוט צריכה לקחת קצת יותר אחריות על הנוחות שלי?
אבל הנה עוד תובנה, הפעם ממקור קצת פחות צפוי: הפילוסוף אלן ווטס (Watts, 1951) כתב על החשיבות של להיות נוכח ברגע. הוא טען שאנחנו מפספסים הרבה מהחיים כשאנחנו עסוקים מדי בתכנון העתיד או בחרטה על העבר. אז אולי, במקום לדאוג לגבי הטמפרטורה המושלמת, אני פשוט צריכה ליהנות מהרגע הזה, כאן ועכשיו?
אני מודה, זה עדיין אתגר בשבילי. עדיין קל ליפול לפיתוי של הנוחות הטכנולוגית, אבל אני מנסה להיות מודעת יותר. אני מנסה להקשיב לגוף שלי, להבין מה אני צריכה, ולא לתת למזגן להחליט בשבילי.
אני תוהה, האם אנחנו באמת צריכים את כל הטכנולוגיה הזו כדי להיות מאושרים? או שאולי, האושר נמצא בדברים הפשוטים יותר: קרן שמש חמימה, כוס תה חם, חיוך של חבר?
המזגן החכם שלי? הוא עדיין כאן, אבל הוא כבר לא השליט של הבית שלי. אני עדיין משתמשת בו, אבל אני עושה את זה בחוכמה, במודעות, ובעיקר – בשליטה.
כי בסופו של דבר, הבית שלי צריך להיות מקום שבו אני מרגישה בנוח, לא משנה מה הטמפרטורה.
אז מה דעתכם? האם אתם חושבים שמזגן חכם הוא שווה את זה? האם אתם מוצאים את עצמכם לפעמים מסתמכים יותר מדי על טכנולוגיה? אשמח לשמוע את המחשבות שלכם.
מקורות:
Park, L. E., et al. (2018). The depleted will: Self-control and decision fatigue. Journal of Personality and Social Psychology, 115*(5), 727–741.
Watts, A. (1951). The Wisdom of Insecurity: A Message for an Age of Anxiety*. Pantheon Books.
