היי, נעמה כאן. תודי, גם לך יצא להתקין אפליקציה "חינמית" ולחשוב לעצמך, "איזה כיף, הרווחתי!" אבל רגע, האם באמת הרווחנו? או שאולי אנחנו משלמים מחיר שאנחנו לא לגמרי מודעים אליו?
פעם, התקנתי אפליקציה לעריכת תמונות. חינמית, מהממת, הבטיחה פלאים. שבוע אחרי זה, התחלתי לקבל פרסומות ממש, אבל ממש ספציפיות באינסטגרם. דברים שדיברתי עליהם עם חברה, דברים שחיפשתי בגוגל... וזה הדליק לי נורה אדומה.
פתאום הבנתי – ה"חינם" הזה ממש לא בחינם. שילמתי בפרטיות שלי.
אז, מה אנחנו בעצם מוכרים לאפליקציות האלה?
המידע שלנו הוא הזהב החדש
אוקיי, בואו נדבר תכל'ס. אפליקציות חינמיות אוספות עלינו מידע. טונות של מידע. מיקום, אנשי קשר, היסטוריית חיפושים, העדפות קנייה... הכל הולך. זה לא סוד גדול, אבל האם באמת הבנו את המשמעות?
לפי מחקר של Privacy International, אפליקציות רבות חולקות מידע על המשתמשים שלהן עם חברות פרסום וצדדים שלישיים, גם אם המשתמש לא נתן לכך הסכמה מפורשת. מצמרר, נכון?
ואז שאלתי את עצמי: מה הן עושות עם כל המידע הזה?
התשובה פשוטה: מוכרות אותו. או, ליתר דיוק, משתמשות בו כדי להתאים לנו פרסומות מדויקות יותר, לייצר לנו "חוויית משתמש" מותאמת אישית (שמתבטאת בעיקר בפיתוי לקנות עוד דברים), ולפעמים אפילו למטרות מפוקפקות יותר.
האם אנחנו באמת שולטים במידע שלנו?
כמה פעמים קרה לך שהתקנת אפליקציה, ראית חלון קופץ של "תנאי שימוש ומדיניות פרטיות" ופשוט לחצת "אני מסכים"? אני מודה, לי קרה יותר מדי פעמים.
אבל האמת היא, שרובנו לא באמת קוראים את התנאים האלה. הם ארוכים, מסובכים, ומנוסחים בצורה משפטית מייגעת. כאילו בכוונה גורמים לנו לוותר.
אבל הנה הנקודה המפתיעה: גם אם קראנו את התנאים האלה, זה לא אומר שאנחנו באמת שולטים במידע שלנו. אפליקציות רבות משנות את מדיניות הפרטיות שלהן באופן תדיר, ולפעמים קשה לעקוב אחרי השינויים. בנוסף, גם אם אנחנו מוחקים אפליקציה, זה לא תמיד אומר שהמידע שלנו נמחק יחד איתה.
רגע, אז מה אפשר לעשות? שאלה מצוינת.
מה אפשר לעשות? להיות צרכנים מודעים
אז אחרי שציירתי תמונה קצת מפחידה, הגיע הזמן לדבר על פתרונות. החדשות הטובות הן, שיש מה לעשות!
- לשים לב לאישורים: כשמתקינים אפליקציה, לשים לב אילו הרשאות היא מבקשת. האם אפליקציה של פנס צריכה גישה לאנשי הקשר שלי? כנראה שלא.
- לקרוא (או לפחות לסרוק) את מדיניות הפרטיות: אני יודעת, זה מייגע, אבל שווה את המאמץ. לחפש מילות מפתח כמו "שיתוף מידע", "צדדים שלישיים", "פרסום מותאם אישית".
- להשתמש באפליקציות שמכבדות פרטיות: יש אפליקציות שמראש שמות דגש על פרטיות המשתמש. שווה לחפש אותן. למשל, במקום להשתמש ב-Google Chrome, אפשר לנסות את DuckDuckGo, דפדפן שלא עוקב אחרינו.
- לחשוב פעמיים לפני שמשתפים מידע: רגע לפני שאנחנו מעלים תמונה לאינסטגרם או כותבים סטטוס בפייסבוק, לחשוב מי יראה את זה, ואיך זה עלול לשמש נגדנו.
- לעודד שינוי: לדבר על זה עם חברים, משפחה, וברשתות החברתיות. ככל שיותר אנשים יהיו מודעים לבעיה, כך גדל הסיכוי שהחברות הגדולות ישנו את הגישה שלהן.
אני יודעת, זה לא פשוט, אבל זה חשוב. כי בסופו של דבר, הפרטיות שלנו היא שלנו. ואנחנו צריכים להילחם עליה.
אני לא אשקר, אני עדיין לומדת. אני עדיין טועה. אבל אני משתדלת להיות מודעת יותר, ולקבל החלטות מושכלות יותר. ואני מקווה שגם את, אחרי שקראת את זה, תתחילי לחשוב קצת אחרת על האפליקציות "החינמיות" שאת משתמשת בהן.
מה דעתך? האם אי פעם הרגשת ששילמת מחיר מוגזם על אפליקציה "חינמית"? שתפי אותי בתגובות!
