אני זוכרת את הפעם הראשונה שהבנתי עד כמה אני נותנת מידע בחינם. ישבתי בבית קפה, גלשתי באינסטגרם, ופתאום קפצה לי פרסומת בדיוק לנעליים שדיברתי עליהן עם חברה שלי, רק לפני שעה! צמרמורת עברה לי בגב. זה לא היה צירוף מקרים. וזו הייתה רק ההתחלה.
היום, אפליקציות "חינמיות" הן חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו. אבל חינם זה באמת חינם? או שאנחנו משלמים מחיר אחר, יקר הרבה יותר – הפרטיות שלנו?
אני לא הולכת לשבת כאן ולהטיף לכם על "הסכנות ברשת". כולנו יודעים שהן קיימות. השאלה היא, איך אנחנו מתמודדים איתן? איך אנחנו נהנים מהטכנולוגיה מבלי למכור את הנשמה שלנו (או לפחות את הנתונים האישיים שלנו)?
מה אנחנו בעצם מוכרים?
התשובה קצת יותר מורכבת מ"הכל". האפליקציות האלה אוספות עלינו מידע מטורף:
- מיקום: איפה אנחנו נמצאים בכל רגע נתון.
- הרגלי גלישה: אילו אתרים אנחנו מבקרים, מה אנחנו קונים, מה מעניין אותנו.
- נתוני שימוש באפליקציה: מתי אנחנו פותחים את האפליקציה, כמה זמן אנחנו מבלים בה, עם מי אנחנו מתקשרים.
- פרטים אישיים: גיל, מין, תחומי עניין, אנשי קשר.
אני לא אומרת שכל אפליקציה עושה את זה, כן? אבל חשוב להיות מודעים לפוטנציאל.
פרופסורית שושנה זובוף בספרה "עידן הקפיטליזם המעקב" ("The Age of Surveillance Capitalism") מתארת איך המידע הזה הופך למשאב יקר ערך עבור חברות. הן משתמשות בו כדי להתאים לנו פרסומות, להשפיע על ההחלטות שלנו, ואפילו למכור אותו לחברות אחרות. מפחיד, נכון?
אוקיי, הבנתי. אז מה עושים?
אל תיבהלו. אנחנו לא צריכים לחזור למערות. יש כמה דברים שאפשר לעשות כדי להגן על הפרטיות שלנו, מבלי לוותר על הנוחות של הטכנולוגיה:
- תקראו את מדיניות הפרטיות. אני יודעת, זה משעמם כמו לצפות בצבע מתייבש, אבל זה חשוב. תנסו להבין אילו נתונים האפליקציה אוספת, ואיך היא משתמשת בהם.
- תבדקו את ההרשאות. האם אפליקציית פנס באמת צריכה גישה לאנשי הקשר שלכם? תחשבו פעמיים לפני שאתם מאשרים הרשאות מיותרות.
- תשתמשו בהגדרות הפרטיות. רוב האפליקציות מאפשרות לכם לשלוט ברמת הפרטיות שלכם. תחקרו את האפשרויות ותגדירו אותן בהתאם להעדפות שלכם.
- תחשבו לפני שאתם משתפים. האם אתם באמת צריכים לשתף את כל החיים שלכם ברשת? לפעמים, פחות זה יותר.
- VPN: תשתמשו ב-VPN כשאתם גולשים ברשתות Wi-Fi ציבוריות. זה מצפין את התקשורת שלכם ומגן עליכם מפני האקרים.
הטריק הוא לא להיות פרנואידים, אלא להיות מודעים. להבין את המחיר שאנחנו משלמים, ולקבל החלטות מושכלות.
אני מודה, גם אני לא תמיד מצליחה. אני עדיין משתמשת באפליקציות "חינמיות", אבל אני משתדלת לעשות את זה בצורה אחראית. למדתי לבדוק הרשאות, לקרוא מדיניות פרטיות (לפחות את החלקים החשובים), ולהיות מודעת לכמות המידע שאני משתפת.
וכן, לפעמים אני עדיין מקבלת פרסומות קצת מטרידות, אבל לפחות עכשיו אני יודעת למה.
אבל רגע, זה הכל?
אני חושבת שהשינוי האמיתי צריך לבוא מהכיוון של החברות עצמן. הן צריכות להיות יותר שקופות לגבי האופן שבו הן משתמשות במידע שלנו, ולתת לנו יותר שליטה עליו.
פרויקט "הזכות לדעת" של ארגון הצרכנים האירופי (BEUC) נאבק בדיוק למען זה – להגביר את השקיפות והאחריות של חברות הטכנולוגיה.
אבל עד שזה יקרה, האחריות היא עלינו. להבין את הסיכונים, לנקוט בצעדים להגנה על הפרטיות שלנו, ולהצביע ברגליים (או באצבעות) – לבחור באפליקציות שמכבדות את הפרטיות שלנו.
זה לא פשוט, אבל זה אפשרי.
אז, מה אתם חושבים? האם אתם מוכנים לשלם את מחיר הפרטיות כדי ליהנות מהנוחות של הטכנולוגיה? או שאנחנו צריכים לדרוש יותר? אני באמת רוצה לשמוע את הדעות שלכם! שתפו אותי בתגובות.
