זוכרת את הפעם הראשונה שהזמנתי הכל באפליקציה? הייתי גמורה אחרי יום עבודה, והקול הפנימי צרח: "פיצה, ספה, נטפליקס - עכשיו!". זה הרגיש כמו ניצחון קטן, אבל אז התחילו לנקר השאלות...
אני מדברת על הנוחות הזאת שמבטיחה לנו חיים קלים יותר: אוכל מוכן שמגיע עד הדלת, בגדים שאנחנו מזמינים בלחיצת כפתור, פתרונות מהירים לכל בעיה. אבל כמה באמת אנחנו משלמים עליה? לא רק בכסף, אלא גם בדברים אחרים, חשובים לא פחות?
פעם הייתי בטוחה שנוחות היא שם המשחק. שאם אפשר לייעל ולחסוך זמן, למה לא? אבל אז קראתי מחקר מעניין על ההשפעות הפסיכולוגיות של צריכה מוגברת של שירותים דיגיטליים. (מקור: מחקר על ההשפעות הפסיכולוגיות של שימוש מוגבר בשירותים דיגיטליים) וזה גרם לי לחשוב אחרת. האם הנוחות הזו באמת משחררת אותנו, או שהיא יוצרת תלות חדשה?
תחשבו על זה רגע. כמה פעמים אנחנו מזמינים אוכל בחוץ כשבפועל יש לנו את כל המצרכים להכין משהו טעים ובריא בבית? זה לא רק עניין של כסף, זה עניין של בריאות, של חיבור למקורות שלנו, של לדעת מה אנחנו מכניסים לגוף שלנו. זה עניין של בחירה.
ואם כבר מדברים על בחירה, אז דוקטור בריאן ונסניק, חוקר התנהגות צרכנית באוניברסיטת קורנל, טוען שהסביבה שלנו משפיעה בצורה משמעותית על ההחלטות שלנו. (מקור: אתר המעבדה של ד"ר בריאן ונסניק באוניברסיטת קורנל). כשאנחנו מוקפים בפיתויים של נוחות, קשה יותר לקבל החלטות מושכלות.
אוקיי, אז הבנו שאנחנו משלמים מחיר, אבל מה הוא בדיוק? הנה כמה מחשבות שלי:
- מחיר הבריאות: אוכל מהיר, פחות תנועה, יותר זמן מסך – הנוחות יכולה לפגוע בבריאות שלנו.
- מחיר הסביבה: אריזות פלסטיק, משלוחים מרובים, פסולת – הנוחות לא תמיד ידידותית לסביבה.
- מחיר הקשרים: פחות אינטראקציה פנים אל פנים, יותר תקשורת דיגיטלית – אנחנו מאבדים משהו מהקשרים האנושיים שלנו.
- מחיר הכישורים: למה ללמוד לתקן משהו בעצמנו כשאפשר פשוט להזמין טכנאי? אנחנו מאבדים מיומנויות חשובות.
פסקת מחשבה: אולי הנוחות היא לא מטרה בפני עצמה, אלא אמצעי להשגת מטרות אחרות? אבל האם אנחנו באמת משתמשים בה בצורה מושכלת?
לא הכל שחור ולבן, כמובן. הנוחות יכולה להיות מבורכת. היא יכולה לשחרר אותנו לעשות דברים שאנחנו אוהבים, היא יכולה לעזור לנו בזמנים קשים. אבל השאלה היא - האם אנחנו שולטים בנוחות, או שהיא שולטת בנו?
האמת? אני לא יודעת את התשובה. אני עדיין לומדת. אני מנסה להיות יותר מודעת לבחירות שלי, לשאול את עצמי למה אני עושה את מה שאני עושה, להבין מה מניע אותי. זה לא תמיד קל, ואני לא תמיד מצליחה, אבל אני מאמינה שזה שווה את המאמץ.
אני לא אומרת שצריך לוותר על כל הנוחות בחיים. אבל אולי כדאי לעצור רגע ולשאול את עצמנו: האם הנוחות הזו באמת משתלמת לי? האם היא משרתת את הערכים שלי? האם היא עוזרת לי לחיות חיים טובים יותר?
מה דעתך? איך הנוחות משפיעה על החיים שלך? שתפי אותי במחשבות שלך!
אגב, גיליתי טריק נהדר: להכין ארוחת ערב כפולה! חצי לאכול באותו הערב וחצי להקפיא לארוחה מהירה של אמצע השבוע. לא צריך להזמין טייק אווי ויש לי אוכל ביתי טעים.
רגע של גילוי נאות: אני לא תזונאית, לא כלכלנית, ולא פסיכולוגית. אני פשוט מישהי שמנסה להבין איך לחיות חיים טובים יותר, ומשתפת אתכם במסע שלי. יש לי עוד הרבה מה ללמוד, אבל אני שמחה לחלוק את מה שאני יודעת עד כה. ולפעמים, אני עדיין מזמינה פיצה.
אבל עכשיו, לפחות, אני עושה את זה מתוך בחירה מודעת, ולא מתוך הרגל אוטומטי. וזה, אני חושבת, ההבדל הגדול.
תובנה קטנה: מודעות היא הצעד הראשון לשינוי.
