אני זוכרת את התקופה שבה הבית שלי היה מבריק...מרוב קרצוף. באמת. הייתי מקרצפת כל סדק, כל כתם, כל פירור. הייתי גמורה בסוף כל שבוע, עצבנית ומרגישה שרק ככה אני שולטת בחיים שלי. נו, קצת אובססיבית, אני מודה. אבל הייתי בטוחה שאין דרך אחרת.
ואז...נולד הילד הראשון.
בום. הכל השתנה. פתאום, הקרצוף ירד לסדר עדיפויות אחרון. הבנתי שזמן זה מצרך יקר, ושאני מעדיפה אותו עם הילד שלי ולא עם חומרי ניקוי. אבל...הבית התחיל להיראות בהתאם. ואני, וואו, איך אגיד את זה בעדינות? התחרפנתי.
אז מה עושים? איך עוברים ממצב של "מלכת הקרצוף" למצב של בית נקי (בערך) ואמא שפויה (בערך)? זה בדיוק מה שאני רוצה לשתף אתכן בו.
הטריק הראשון: לשנות את הגישה
הכי קשה, אבל הכי חשוב. הבנתי שאני צריכה לשחרר. לשחרר את הצורך בשלמות, לשחרר את האשמה על כך שהבית לא מבריק כמו פעם.
וזה לקח זמן. הרבה זמן.
אבל יום אחד קראתי ציטוט של אריאנה הפינגטון (כן, כן, ההיא מ"הפינגטון פוסט") שאמרה משהו בסגנון: "תשני יותר, תדאגי פחות." זה פשוט היכה בי. הרי מה אני רוצה יותר? שהילדים שלי יזכרו אותי כ"אמא המקרצפת" או כ"אמא ששיחקה איתנו"?
בדיוק. השאלה הזאת שינתה הכל.
הבנתי שאני צריכה למצוא דרך אחרת, דרך שתאפשר לי לשמור על בית סביר בלי להשתעבד אליו.
הטריק השני: ניהול זמן קצר וממוקד - דקה פה, שתיים שם
פה נכנס העקרון ששינה לי את החיים - "מיקרו-ניקיון". במקום להקדיש שעות לקרצוף מסיבי, התחלתי לנצל חלונות זמן קצרים – דקה פה, שתיים שם – כדי לנקות משהו קטן. בזמן שהמים מתחממים לקפה, אני שוטפת את הכיור. בזמן שהילד מצחצח שיניים, אני מנגבת את השיש במטבח.
אוקיי, נשמע קצת מטורף, אני יודעת. אבל תחשבו על זה רגע: כמה דקות ביום אנחנו מבזבזים על גלילה אינסופית בפייסבוק או באינסטגרם? אפשר להפוך את הזמן הזה לזמן ניקיון יעיל.
ויש מחקרים שתומכים בזה! לפי מחקר של אוניברסיטת סטנפורד, ריבוי משימות קטנות לאורך היום יכול להיות אפקטיבי יותר מאשר ריכוז במשימה אחת גדולה, כל עוד המשימות לא דורשות ריכוז גבוה. (מקור: Stanford Center for Research on Computation & Mathematics).
אגב, ניסיתי גם טכניקות כמו "שיטת ה-20 דקות" של פלי ליי (FlyLady), אבל זה הרגיש לי קצת כמו עוד מטלה להוסיף לרשימה. אז החלטתי לעשות את זה בדרך שלי, בקצב שלי.
הטריק השלישי: שגרות קטנות, תוצאות גדולות
אז בניתי לי שגרות ניקיון קטנות, קלות ומתגמלות. למשל:
- "מבצע 5 דקות": כל ערב, לפני שהולכים לישון, כל אחד מבני הבית (כן, גם הילדים!) מקדיש 5 דקות לאיסוף צעצועים או לסידור הבלאגן שלו.
- "יום כביסה": בחרתי יום קבוע בשבוע שמיועד לכביסה. לא משנה מה קורה, ביום הזה אני עושה לפחות מכונה אחת של כביסה. זה מונע מהערמות הכביסה להשתלט לי על הבית.
- "יום מטבח": יום אחד בשבוע, אני מקדישה חצי שעה לניקוי יסודי של המטבח – מקרר, תנור, ארונות. לא חייבים הכל בבת אחת, אבל קצת בכל פעם עושה הבדל עצום.
הנה עוד תובנה: השגרות הקטנות האלה לא רק שומרות על הבית יחסית נקי, הן גם יוצרות תחושת שליטה. וזה, חברות, שווה זהב.
הטריק הרביעי: מינימליזם - פחות דברים, פחות לנקות
האמת? זה הכי עזר לי. פחות חפצים = פחות אבק = פחות לנקות.
התחלתי להיפטר מחפצים שאני לא צריכה או משתמשת בהם. תרמתי בגדים שלא לבשתי, זרקתי צעצועים שבורים, ארגנתי מחדש את הארונות במטבח.
זה לא היה קל, אני מודה. יש לי נטייה להיקשר לחפצים. אבל כשראיתי כמה קל יותר לנקות בית עם פחות דברים, הבנתי שזה שווה את זה.
קראתי על זה בספר של מארי קונדו, "סוד הקסם היפני", והשיטה שלה בהחלט נתנה לי השראה. אבל אני עשיתי את זה בדרך שלי, בלי להיסחף יותר מדי.
חשבתן פעם כמה זמן אנחנו מבזבזות על ניקוי דברים שאפילו לא אהובים עלינו?
הטריק החמישי: עזרה מבחוץ
אוקיי, אני מודה. זה לא תמיד אפשרי, אבל אם יש לכן אפשרות, אל תהססו לבקש עזרה. בין אם זה בן משפחה, חברה או עוזרת בית, קצת עזרה יכולה לעשות הבדל עצום.
אני התחלתי להזמין עוזרת בית פעם בשבועיים. זה לא פותר את כל הבעיות, אבל זה עוזר לי לשמור על סדר בסיסי ולהקדיש את הזמן הפנוי שלי לדברים אחרים.
ולמה אני מספרת לכן את כל זה? כי אני יודעת כמה קשה זה יכול להיות. אני יודעת כמה קל ליפול למלכודת של ה"בית המושלם" ולהרגיש אשמה כשזה לא קורה.
אבל האמת היא? הבית המושלם לא קיים. וגם אם הוא קיים, הוא לא שווה את המחיר.
מה שחשוב זה ליצור בית שנעים לחיות בו, בית שמחבק אותנו ומאפשר לנו להיות אנחנו. בית שבו יש מקום לטעויות, ללכלוך, ובעיקר – לאהבה.
אז קחו נשימה עמוקה, שחררו קצת, ותזכרו: אתן עושות עבודה נהדרת. באמת.
אני עדיין לא לגמרי שם. מדי פעם אני מוצאת את עצמי מתעצבנת על פירור או כתם. אבל אז אני מזכירה לעצמי את הציטוט של אריאנה הפינגטון, וחוזרת לשחק עם הילדים.
כי בסוף, זה מה שחשוב, לא?
מה השיטה שלכן לשמור על הבית נקי בלי להשתגע? שתפו אותי בתגובות!
