האמת? תמיד שנאתי את המושג "ניקיון פסח". או ניקיון אביב, או ניקיון סתם ככה באמצע החיים. זה תמיד נשמע לי כמו עוד מטלה ענקית שמתווספת לכל מה שאני אמורה לעשות. הייתי מתחילה, מוצאת את עצמי אחרי שעתיים עם כאב גב ובלי חצי מהארון מסודר, שואלת את עצמי - למה בכלל התחלתי עם זה?!
אבל אז, לפני כמה שנים, הבנתי משהו: זה לא חייב להיות ככה.
ניקיון יכול להיות... כיף? (אל תגלגלו עיניים עדיין!)
אני יודעת, אני יודעת. זה נשמע מופרך כמו להגיד ששיעורי מתמטיקה זה בילוי מועדף. אבל תקשיבו לי רגע. מה אם נשנה את כל הגישה? מה אם במקום לראות בזה משימה להספיק, נראה בזה הזדמנות לדאוג לעצמנו?
כן, שמעתם נכון. לדאוג לעצמנו.
פעם קראתי מחקר (אני מודה, זה היה באתר של "Goop", אבל אל תשפטו אותי, לפעמים יש להם פנינים!) על הקשר בין סדר פיזי לבריאות נפשית. זה הדהים אותי! זה לא רק עניין של אסתטיקה, אלא גם של שקט נפשי. כשמסביב מאורגן, גם בראש קצת יותר רגוע. (מקור: Goop, "The Home Edit’s Guide to Tidying Up Your Life," Goop, https://goop.com/shop/go/the-home-edit-guide-to-tidying-up-your-life/)
אז החלטתי לנסות משהו אחר. במקום מרתון מטורף, התחלתי לעשות "מיני-מרתונים". 15-20 דקות ביום, באזור אחד ספציפי. מגירה אחת, מדף אחד, פינה קטנה ברצפה.
הטריק הסודי? מוזיקה טובה וחברה (גם וירטואלית!)
גיליתי ששירים קצביים עוזרים לי להתמקד ומונעים ממני להתחיל לפנטז על צפייה בנטפליקס. ואז התחלתי לשתף את התהליך באינסטגרם. לא כדי להשוויץ, אלא כדי ליצור לעצמי accountability. זה היה מדהים לראות כמה אחרים הרגישו בדיוק כמוני!
"אבל נעמה, אין לי זמן!" – שמעתי אתכם.
אני יודעת, החיים משוגעים. יש עבודה, משפחה, חברים, סדרות לצפות בהן (זה חשוב!). אבל תחשבו על זה ככה: 15 דקות זה פחות זמן ממה שלוקח לכם לגלוש בטיקטוק. ואם אתם ממש לחוצים, תנסו לעשות את זה תוך כדי האזנה לפודקאסט מעניין (המלצה שלי? "TED Radio Hour").
אוקיי, אז איך מתחילים?
קודם כל, תנשמו עמוק. זה לא מבצע צבאי. תזכרו, אנחנו רוצים להפוך את זה לחוויה חיובית.
- בחרו אזור קטן: מגירה, מדף, שולחן ליד המיטה. משהו שאפשר לסיים תוך 15-20 דקות.
- הכינו את הציוד: שקיות אשפה, מטלית לחה, תרסיס ניקוי (אני אוהבת להשתמש בתערובת של חומץ ומים, זה טבעי ויעיל).
- שימו מוזיקה: משהו שגורם לכם לרצות לרקוד (גם אם רק בלב).
- התחילו! הוציאו הכל, נקו, סדרו, והחזירו רק את מה שאתם באמת צריכים ואוהבים.
ומה עם הדברים שלא צריך?
פה מגיע החלק הכי קשה. אנחנו נוטים להיקשר לדברים שלנו, גם אם הם כבר לא משרתים אותנו. אבל תשאלו את עצמכם: האם אני באמת צריך/ת את זה? האם זה משמח אותי? ואם התשובה היא לא, הגיע הזמן להיפרד.
אני יודעת, זה קשה. אבל תחשבו על זה ככה: אתם מפנים מקום לדברים חדשים וטובים שיכנסו לחיים שלכם! ואפשר גם לתרום את הדברים האלה לנזקקים. יש משהו מאוד מספק בלדעת שאתם עוזרים למישהו אחר.
רגע, מה עם הפיל שבחדר? פרפקציוניזם.
האויב הכי גדול של ניקיון אביב (או כל ניקיון, אם להיות כנים) הוא הפרפקציוניזם. אנחנו מתחילים עם כוונות טובות, אבל אז אנחנו נתקעים על כל פרט קטן ומאבדים את הריכוז והמוטיבציה.
אז הנה העצה שלי: שחררו! זה בסדר אם זה לא מושלם. העיקר שעשיתם משהו. תזכרו, המטרה היא לא ליצור בית מושלם כמו באינסטגרם, אלא ליצור סביבה נוחה ונעימה יותר עבורכם.
אני למדתי את זה על בשרי כשניסיתי לסדר את ארון הבגדים שלי. רציתי לעשות את זה בסגנון "מארי קונדו" (מקור: Kondo, Marie. The Life-Changing Magic of Tidying Up: The Japanese Art of Decluttering and Organizing. Ten Speed Press, 2011.), אבל אחרי שעתיים פשוט התייאשתי והחזרתי הכל לארון בצורה מבולגנת. אבל אז הבנתי: זה בסדר! לא חייבים להיות מושלמים. העיקר שהתחלתי.
אז מה למדנו היום?
ניקיון אביב לא חייב להיות סיוט. אפשר להפוך אותו לחוויה חיובית, אפילו מהנה, אם רק נשנה את הגישה שלנו. במקום לראות בזה מטלה, נראה בזה הזדמנות לדאוג לעצמנו, לפנות מקום לדברים חדשים, ולשחרר קצת מתחים.
אז יאללה, למה אתם מחכים? שימו מוזיקה, בחרו אזור קטן, ותתחילו לנקות! ואל תשכחו לשתף אותי בתהליך שלכם. אני כאן כדי לעודד ולתמוך!
ואולי, רק אולי, נגלה שניקיון יכול להיות אפילו קצת... כיף?
מה הדבר הראשון שאתם הולכים לנקות עכשיו? ספרו לי בתגובות!
