אני חייבת להודות, יש לי רומן סודי. לא מהסוג שגורם דרמות משפחתיות, אלא כזה שגורם לבית שלי להיראות קצת יותר שפוי – ולי להרגיש קצת יותר בשליטה. הכירו את שואב האבק הידני שלי.
כן, אני יודעת. זה לא נשמע סקסי כמו טיול ספונטני לפריז או קוקטייל על שפת הים, אבל תסמכו עליי, יש בו קסם. פעם הייתי סקפטית. חשבתי ששואב אבק ידני זה סתם גימיק, צעצוע לא יעיל שיתפוס מקום בארון. טעיתי. בגדול.
איך הגעתי לפה בכלל?
האמת? זה התחיל מתסכול. גרתי בדירה קטנה עם כלב שמשיר כמויות בלתי נתפסות של שיער. השואב אבק הרובוטי שלי, חמוד ככל שיהיה, לא הצליח להשתלט על הבלאגן. הוא היה נתקע על שרוכי נעליים, מפספס פינות, ומשאיר אותי עם תחושה שהוא עושה יותר נזק מתועלת. ואז, חברה המליצה על שואב אבק ידני. "זה ישנה לך את החיים," היא אמרה. צחקתי. היא צדקה.
זה לא רק עניין של ניקיון. זה עניין של שליטה. של יכולת להתמודד עם כאוס קטן, ברגע שהוא קורה. ילד הפיל חטיף? שערה של הכלב על הספה? תוך שניות, הבעיה נפתרת. אין צורך להוציא את השואב אבק הגדול והמסורבל, אין צורך להרים ידיים בתסכול. פשוט שולפים את החבר הקטן והנאמן הזה, ובום – נקי.
אבל רגע, זה לא סתם עוד גאדג'ט?
זהו, שממש לא. בהתחלה גם אני חשבתי ככה. קראתי ביקורות, השוואתי מחירים, ניסיתי להבין מה ההבדל בין שואב אבק ידני של Dyson לשואב אבק ידני של מותג סיני לא מוכר. (רמז: יש הבדל). אבל מהר מאוד הבנתי שהערך האמיתי לא טמון במותג או בעוצמת השאיבה, אלא בתחושה שהוא נותן לי.
תחשבו על זה רגע: אנחנו חיים בעולם כאוטי. חדשות רעות מגיעות מכל הכיוונים, הציפיות מרקיעות שחקים, והדרישות בלתי פוסקות. קשה להרגיש בשליטה על משהו. אבל הניקיון? זה משהו שאני כן יכולה לשלוט בו. זה מרגיע. זה נותן לי תחושה של מסוגלות.
אני לא לבד. מחקרים מראים שניקיון יכול להפחית חרדה ודיכאון. מחקר אחד, שפורסם ב-Journal of Environmental Psychology (Park, B. J., Tsunetsugu, Y., Kasetani, T., Kono, T., & Miyazaki, Y. (2010). The physiological effects of Shinrin-yoku (taking in the forest atmosphere or forest bathing): evidence from field experiments in 24 forests across Japan. Environmental health and preventive medicine, 15(1), 18-26.) הראה שאפילו שהייה קצרה בטבע יכולה להוריד רמות קורטיזול (הורמון הסטרס) בגוף. אני לא טוענת שניקיון שווה לטיול ביער, אבל יש משהו דומה בתחושה של הסדר והניקיון.
הודאה קטנה: היו גם פאשלות
לא הכל היה ורוד. בהתחלה קניתי שואב אבק ידני זול במיוחד. הוא נשבר אחרי שבועיים. לקחתי את זה כשיעור חשוב: לפעמים, משתלם להשקיע קצת יותר.
אחר כך ניסיתי לשאוב איתו שטיח מקיר לקיר. טעות איומה. הוא לא נועד לזה. הבנתי שהוא מצטיין בדברים הקטנים, הממוקדים. זה היופי שלו.
ומה הלאה?
אני לא יודעת. אולי יום אחד אמצא אהבה אמיתית (אנושית, הכוונה). אולי אעבור לבית גדול עם עוזרת בית. אבל בינתיים, אני אמשיך להעריך את החבר הקטן והנאמן שלי. הוא מזכיר לי שגם בדברים הקטנים, אפשר למצוא נחמה.
עכשיו תורכם: מה הדבר הקטן שעוזר לכם לשמור על שפיות? אני באמת רוצה לדעת.
