אוקיי, בואו נדבר על חומרי ניקוי. לא יודעת מה איתכן, אבל אצלי זה תמיד היה כאוס. מדפים עמוסים בבקבוקים צבעוניים, הבטחות מפוצצות בניחוחות פרחים שלא באמת קיימים בטבע, ותחושה קבועה שאני מבזבזת הון קטן על משהו שאמור לנקות את הבית, לא לרוקן לי את הארנק.
האמת? שנים הייתי שבטית לחברות הגדולות. קונה את כל ה"מבצעים", צוברת מלאי כאילו מחר מגיע סוף העולם, ובסוף מוצאת את עצמי זורקת חצי מהדברים כי הם פשוט לא עבדו או שהתייאשתי מלנסות. כמה פעמים קרה שקניתי תרסיס חדש למקלחת רק כי הבטיחו שהוא יבריק את החרסינה בלי מאמץ? ואז גיליתי שאני צריכה לשפשף כמו מטורפת כדי לראות הבדל מינורי? יותר מדי.
לפני שנה החלטתי לעשות סדר. לא רק בארון חומרי הניקוי, אלא גם בראש. זה התחיל ממש במקרה. נתקלתי באיזה פוסט בפייסבוק על ניקוי אקולוגי, והאמת? הייתי סקפטית. תמיד חשבתי ש"טבעי" זה נחמד, אבל "יעיל" זה משהו אחר. טעיתי. בגדול.
הדבר הראשון שעשיתי היה לבדוק מה כבר יש לי בבית. מסתבר שהרבה דברים שאפשר להשתמש בהם לניקוי נמצאים במטבח שלי. חומץ, סודה לשתייה, לימון... מי היה מאמין? התחלתי לנסות. בהתחלה היו לי פדיחות. ניסיתי לנקות את הכיור עם חומץ וסודה לשתייה וגרמתי להתפרצות געשית קטנה במטבח. מצחיק בדיעבד, אבל אז קצת נלחצתי.
אבל לא ויתרתי. התחלתי לחקור. קראתי בלוגים של משפחות שעברו לחיים מינימליסטיים (כן, יש דבר כזה), צפיתי בסרטונים ביוטיוב על ניקוי טבעי (תאמינו או לא, יש קהילה שלמה של אנשים שמתרגשים מחומץ!), ואפילו התייעצתי עם חברה של סבתא שלי, שתמיד נראתה צעירה לגילה ותמיד ניקתה הכל עם לימון. מאיפה היא ידעה את כל זה? מסתבר שהדור הקודם ידע דברים שאנחנו שכחנו.
אחד המקורות הכי מעניינים שמצאתי היה מחקר של ה-EPA (הסוכנות להגנת הסביבה האמריקאית) על ההשפעה של חומרי ניקוי ביתיים על איכות האוויר בתוך הבית. זה היה מפחיד! הבנתי שאני לא רק מבזבזת כסף, אלא גם מזהמת את הבית שלי עם כימיקלים שאני לא יודעת עליהם כלום. זה היה רגע משנה תודעה.
אז עשיתי מהפך. זרקתי את רוב חומרי הניקוי הקנויים (כן, כאב לי הלב, אבל ידעתי שזה לטובה), והתחלתי להכין תערובות משלי. תרסיס לניקוי כללי מחומץ ומים, משחת סודה לשתייה לכיור, שמן אתרי לבנדר לריח טוב. וניחשתן נכון - בהתחלה זה היה קצת מייאש. לקח זמן להבין את המינונים הנכונים, להתרגל לריח של החומץ, להפסיק לפחד שאני אגרום נזק. אבל עם הזמן, זה הפך להרגל.
כמה חסכתי? זה החלק הכי כיפי. חישבתי כמה כסף הוצאתי על חומרי ניקוי בשנה שלפני המהפך, והמספר היה מבהיל: מעל 1,000 ש"ח! בשנה האחרונה, לעומת זאת, הוצאתי בערך 200 ש"ח על חומץ, סודה לשתייה ושמנים אתריים. חיסכון של 800 ש"ח! זה כסף שיכולתי להוציא על דברים אחרים – כמו חופשה קצרה או סדנת בישול (שזה משהו שאני מתה לעשות).
אבל החיסכון הכספי הוא רק בונוס. השיעור הכי חשוב שלמדתי הוא שאפשר לחיות אחרת. שאפשר לקחת שליטה על הבריאות שלנו, על הסביבה שלנו, ועל הארנק שלנו. שאפשר לעשות שינויים קטנים שיש להם השפעה גדולה.
אז נכון, לפעמים אני עדיין מתעצלת ומחפשת קיצורי דרך. ונכון, יש כתמים עיקשים שחומץ לא מצליח להוריד. אבל אני כבר לא מרגישה אשמה כשאני קונה חומר ניקוי קנוי. אני עושה את הבחירות שלי מתוך מודעות, מתוך ידיעה שאני עושה את הכי טוב שאני יכולה.
השאלה היא לא רק כמה כסף חסכתי, אלא איזה סוג של חיים אני רוצה לחיות. האם אני רוצה להיות שבטית לחברות גדולות שמבטיחות לי פתרונות קסם, או שאני רוצה להיות אחראית על הבריאות שלי ועל הסביבה שלי? האם אני רוצה להמשיך לבזבז כסף על דברים שאני לא באמת צריכה, או שאני רוצה להשקיע אותו בדברים שבאמת חשובים לי?
מה דעתכן? איזה ניסויים ביתיים אתן עושות כדי להקל על החיים ולחסוך כסף? אשמח לשמוע בתגובות! אולי נלמד משהו חדש אחת מהשנייה.