אני חייבת להתוודות. שנים חייתי בשקר. האמנתי שקיפול מגבות זה עניין טכני, סוג של מיומנות משק בית שאוכל לשפר עם עוד קצת יוטיוב. טעיתי. ובגדול.
יום אחד, אחרי שמגבות טריות מהכביסה נפלו לי שוב מהמדף (כמה פעמים אפשר לקפל אותן, באמת?!), עצרתי ושאלתי את עצמי שאלה אחרת: למה בכלל אני מקפלת מגבות?
הרי ברור שלא בשביל התענוג הצרוף.
התשובה, שהדהדה לי בראש, היתה קצת מביכה: כי ככה צריך. כי ככה עושות. כי ככה ראיתי את אמא שלי עושה.
וואו.
אז נכון, מגבות מקופלות נראות יותר מסודר, ויש משהו מרגיע בערמה אחידה של לבן רך. אבל האם זה באמת שווה את התסכול? את הבזבוז זמן? את האנרגיה שהייתי יכולה להשקיע במשהו שאני באמת רוצה?
אני מבטיחה לך, עד סוף המאמר הזה, תסתכלי על המגבות שלך – ועל החיים שלך – בצורה אחרת לגמרי. לא רק תלמדי איך לקפל מגבות בצורה שתחזיק מעמד, אלא גם איך לשאול שאלות קשות על השגרה שלך.
האתגר: מרי קונדו פוגשת את הפסיכולוגיה החיובית
התחלתי לחקור. קראתי על מרי קונדו ושיטת הקיפול האנכית שלה (שנראית מהממת אבל אף פעם לא עבדה לי בארון). נברתי במאמרים על פסיכולוגיה של ארגון וסדר. גיליתי דברים מדהימים.
למשל, מחקרים מראים שאנשים שחיים בסביבה מסודרת נוטים להיות רגועים יותר, ממוקדים יותר ומאושרים יותר (למשל, המחקר הזה מאוניברסיטת פרינסטון: "Effects of cluttered and disorganized home environments on adults’ well-being"). נשמע טוב, נכון? אבל אז קלטתי את המלכוד: הסדר צריך לשרת אותי, לא להיפך.
כי מה הטעם בבית מושלם מבחינה אסתטית, אם אני מרגישה בו כמו רובוט?
וזו בדיוק הנקודה שרציתי לחקור לעומק.
התגלית המפתיעה: הקיפול ככלי מודעות
אוקיי, זה השלב שבו את אומרת לעצמך, "נעמה השתגעה לגמרי". אבל תקשיבי לי רגע.
הבנתי שהבעיה שלי עם קיפול מגבות היא לא הקיפול עצמו, אלא הניתוק מהתהליך. הייתי עושה את זה על אוטומט, בלי לחשוב, בלי להרגיש. כמו עוד משימה מעיקה ברשימה אינסופית.
אבל מה אם הייתי משנה את הגישה? מה אם הייתי הופכת את הקיפול לרגע של מיינדפולנס? הזדמנות להתחבר לעצמי, להעריך את הפשטות, להכיר תודה על המגבות הנעימות שעוטפות אותי אחרי מקלחת חמה?
כן, אני יודעת שזה נשמע קצת ניו-אייג'י. אבל תחשבי על זה: כל פעולה, אפילו הכי משעממת, יכולה להפוך למדיטציה אם אנחנו עושים אותה מתוך תשומת לב מלאה.
השיטה שלי: פחות פרפקציוניזם, יותר פונקציונליות (עם טוויסט!)
אז אחרי כל המחקר הזה, פיתחתי שיטה משלי לקיפול מגבות. היא משלבת עקרונות של מרי קונדו עם קצת הגיון בריא והרבה אהבה עצמית.
- היפטרי ממגבות שאת לא אוהבת: כן, שמעת נכון. אם יש לך מגבות דהויות, מחוספסות או עם חורים – תגידי להן שלום. הן סתם תופסות מקום ומורידות לך את האנרגיה. תאמיני לי, מגיע לך להתעטף רק במגבות הכי מפנקות.
- בחרי שיטת קיפול שמתאימה לך: הקיפול האנכי של מרי קונדו נראה מדהים, אבל הוא לא תמיד פרקטי. נסי קיפול פשוט לשלוש או לארבע, ואז גלגלי את המגבת כמו סושי. זה חוסך מקום ומונע ממנה להיפתח.
- המפתח הוא האחסון: כאן טמון הסוד האמיתי. לא משנה איך תקפלי את המגבות, אם הן לא מאוחסנות נכון – הן יתבלגנו. השתמשי במדפים צרים, קופסאות אחסון או סלסלות כדי לשמור אותן מסודרות.
- הטריק הסודי: קיפול עם כוונה: לפני שאת מתחילה לקפל, קחי רגע לנשום עמוק ולהתכוונן. חשבי על מי שישתמש במגבות האלה – את, המשפחה שלך, אורחים. שלחי להם אהבה ואיחולים טובים. זה נשמע מוזר, אבל זה באמת משנה את התחושה.
אגב, גיליתי שגם סוג הבד משפיע! מגבות מצריות, למשל, נוטות להיות רכות יותר וקלות יותר לקיפול מאשר מגבות כותנה רגילות (לפי אתר הצרכנות הזה: "The Best Bath Towels of 2024"). אבל האמת? הכי חשוב זה איך את מרגישה עם המגבת.
הלקח האמיתי: חיבור בין סדר פנימי לסדר חיצוני
המסע שלי עם קיפול מגבות לימד אותי שיעור חשוב בהרבה: הדרך שבה אנחנו עושים את הדברים הקטנים משקפת את הדרך שבה אנחנו עושים את הדברים הגדולים.
אם אנחנו עושים את המשימות היומיומיות שלנו בחוסר תשומת לב, בחוסר סבלנות, בחוסר שמחה – זה ישפיע על כל תחומי החיים שלנו. אבל אם אנחנו ניגשים אליהן מתוך מודעות, מתוך כוונה, מתוך אהבה – אנחנו יכולים להפוך כל רגע להזדמנות לצמיחה.
אז בפעם הבאה שאת עומדת מול ערימת מגבות כביסה, אני מזמינה אותך לעצור רגע ולשאול את עצמך: מה אני באמת עושה כאן? האם אני רק מקפלת מגבות, או שאני יוצרת לעצמי רגע של שלווה, של סיפוק, של חיבור לעצמי?
מה דעתך? האם תנסי את השיטה שלי? שתפי אותי בתגובות שלך! אולי תגלי משהו חדש, ואולי תלמדי אותי משהו חדש. כי בסופו של דבר, כולנו במסע הזה ביחד.
