תגידו, גם אתם קונים מוצרים מתוך הבטחה לחיים קלים יותר, ואז מגלים שזה בעצם סיפור אחר לגמרי? אני חייבת לשתף אתכם במסע האישי שלי, גירושים אפשר לומר, משואב רובוטי, והמעבר המפתיע שעשיתי.
האמת? שנים חלמתי על שואב רובוטי. דמיינתי איך הוא מסתובב לו בשקט בזמן שאני קוראת ספר, שותה קפה או סתם נחה. "חיים קלים", חשבתי לעצמי. איזה אושר! קניתי אחד מהדגמים הכי מומלצים, הכנתי את הבית כאילו ראש ממשלה מגיע (העברתי חוטים, פיניתי חפצים קטנים) - והתחלתי את הרומן שלי עם הטכנולוגיה.
בהתחלה הכל היה נהדר. הוא באמת הסתובב, שאב פה ושם, ואני הרגשתי סופר-יעילה. אבל אז התחילו הבעיות. הוא נתקע מתחת לרהיטים, פספס פינות, השאיר אחריו פירורים סוררים, ואפילו החליט לנסוע לטיול הרפתקני לחדר האמבטיה ולמרוח בוץ בכל רחבי הרצפה. מה זה אמור להיות?
אבל השיא הגיע כשגיליתי שהוא התחיל "לאכול" גרביים. אחת אחרי השנייה הן נעלמו, עד שהבנתי שהמפלצת הקטנה הזו הפכה אותן לחטיף האהוב עליו. שם הבנתי - אני צריכה פרידה.
נקודת מפנה: הבנתי שהשקט הנפשי שלי שווה יותר מכל חיסכון בזמן.
התחלתי לחפש פתרון אחר. לא רציתי עוד גאדג'ט שצריך לטפל בו יותר מאשר הוא מטפל בבית. רציתי משהו פשוט, יעיל, ו... נוסטלגי. כן, נוסטלגי. קראתי פעם כתבה ב"הארץ" על טרנד הניקיון המינימליסטי, שמדגיש את החשיבות של כלים פשוטים וחומרים טבעיים (מקור: "הארץ", "טרנד הניקיון המינימליסטי: לחזור לשורשים"). הכתבה הזכירה לי את הבית של סבתא שלי, שהיה תמיד נקי ומצוחצח, בלי שום רובוטים או מכשירים מתוחכמים. אז מה היה הסוד שלה?
ואז זה היכה בי. המטאטא. כן, אני יודעת, זה נשמע כמו בדיחה. אבל רגע לפני שאתם צוחקים, תנו לי להסביר. קניתי מטאטא איכותי עם סיבים טבעיים, כזה שמרגיש טוב ביד. בהתחלה הרגשתי קצת מטופשת, כאילו חזרתי אחורה בזמן. אבל אז גיליתי משהו מדהים.
האמת המפתיעה: מטאטא הוא בעצם כלי מדיטציה. מי היה מאמין?
אני יודעת שזה נשמע קצת מטורף, אבל תחשבו על זה. כשאתם מטאטאים, אתם מתרכזים בתנועה, בצליל, בתחושה של הסיבים על הרצפה. זה סוג של מיינדפולנס. אתם נמצאים ברגע הזה, בלי הסחות דעת. בנוסף, זה גם סוג של פעילות גופנית. שרירי הבטן עובדים, הגב מתחזק, ואתם שורפים קלוריות. בקיצור, ווין-ווין!
אני מודה, בהתחלה היו לי ספקות. האם זה באמת יכול להיות יעיל כמו שואב רובוטי? האם אני אצליח לשמור על הבית נקי עם מטאטא בלבד? אבל החלטתי לתת לזה צ'אנס. והתוצאות הפתיעו אותי. הבית שלי נקי יותר, אני רגועה יותר, ואני אפילו נהנית מזה. כן, אני מטאטאת בהנאה!
הגילוי המפתיע: ניקיון יכול להיות פעולה משחררת.
עכשיו, אני יודעת שזה לא מתאים לכולם. אם אתם עובדים שעות ארוכות ואין לכם זמן או אנרגיה לטאטא, שואב רובוטי יכול להיות פתרון טוב. אבל אם אתם מחפשים דרך להוריד הילוך, להתחבר לעצמכם וליהנות מתהליך הניקיון, אני ממליצה לכם בחום לנסות את המטאטא.
אבל מעבר ליעילות הפיזית, יש כאן משהו עמוק יותר. כשעברתי למטאטא, הרגשתי שאני לוקחת שליטה על הבית שלי. אני מחליטה מתי ואיך לנקות, ולא תלויה באיזה גאדג'ט שמחליט לעשות מה שבא לו. זה סוג של העצמה, אתם יודעים?
גם ד"ר ברנה בראון, חוקרת הבושה והחוסן, מדברת על החשיבות של חיבור לעצמנו ולסביבה שלנו. לדבריה, כשאנחנו עושים דברים פשוטים כמו בישול או ניקיון, אנחנו מתחברים למקורות שלנו ומרגישים יותר שלמים (מקור: Brene Brown, "Daring Greatly"). ואולי זה הסוד? אולי החיבור הפשוט הזה הוא מה שהיה חסר לי בחיים עם השואב הרובוטי?
אז מה אני אומרת בעצם? אל תפחדו לנסות דברים חדשים, אבל אל תשכחו את הדברים הפשוטים. לפעמים הפתרון הכי טוב נמצא ממש מתחת לאף שלנו, מחכה שנשים לב אליו.
מחשבה לסיום: אולי המפתח לחיים מאושרים יותר טמון בפשטות?
אני באמת סקרנית, מה דעתכם? האם ניסיתם לחזור לשיטות ניקיון מסורתיות? שתפו אותי בתגובות!
