אני חייבת לשתף אתכן במשהו. אתן יודעות איך זה, נכון? הטלפון מחובר למטען, מונח על הרצפה, וכל תזוזה קטנה יכולה לגרום לו ליפול ולנחות על הפנים. זה קרה לי יותר מדי פעמים. וכל פעם, הלב שלי היה צונח לתחתונים.
אני לא מגזימה. אני ממש שונאת את התחושה הזו.
תמיד חשבתי שאני צריכה איזה פתרון היי-טקי, משהו יקר ומשוכלל שיחזיק את הטלפון בצורה מושלמת. חיפשתי מעמדים מיוחדים, מתקנים מגנטיים, אפילו שקלתי להדפיס משהו בתלת מימד. אבל אז, במקרה לגמרי, נתקלתי בגאדג'ט הפשוט הזה.
40 שקל. ארבעים שקל! זה כל מה שזה עלה לי. ואתן יודעות מה? זה עובד פשוט מדהים.
זה בעצם מין מחזיק קטן, עשוי מפלסטיק גמיש, שמתלבש על המטען ומאפשר לו "להיתלות" על השקע. בלי נפילות, בלי בלאגן, בלי כאב לב.
עכשיו, אני יודעת מה אתן חושבות: "נו, באמת, נעמה, מה ההתרגשות? זה בסך הכל מחזיק לטלפון." אבל תקשיבו לי רגע. זה לא רק מחזיק לטלפון. זה מחזיק לשקט הנפשי שלי. זה חוסך לי את הפחד המתמיד שהמסך שלי הולך להתרסק בכל רגע. זה מאפשר לי להטעין את הטלפון בכל מקום בלי לדאוג.
זה כל כך קטן, כל כך פשוט, כל כך זול. ואני שואלת את עצמי, למה לא חשבתי על זה קודם? למה הסתבכתי עם פתרונות מסובכים ויקרים כשיכולתי פשוט לקנות את הדבר הקטן הזה?
זה מזכיר לי משהו שקראתי פעם בספר של ברנה בראון על פגיעות ובושה (אני מצטטת מהזיכרון, אבל הרעיון הוא שם): לפעמים, הפתרונות הכי טובים הם אלה שמסתתרים לנו מול העיניים. אנחנו מחפשים את הדרמה, את הריגוש, את המשהו המיוחד, כשלמעשה, מה שאנחנו צריכים זה משהו פשוט, יציב, ואמין.
האמת, לקח לי זמן להודות בעובדה שדבר כזה פשוט יכול לפתור לי בעיה כל כך מעצבנת. הרי אנחנו חיים בעולם שבו אנחנו מופצצים כל הזמן בפרסומות למוצרים חדשים ומגניבים. אנחנו חושבים שאנחנו צריכים את הדבר הכי חדשני כדי להיות מאושרים.
אבל האמת היא, שאושר אמיתי נמצא בדברים הקטנים. בביטחון שהטלפון שלנו לא הולך ליפול, בתחושה שאנחנו שולטים במצב, ביכולת להעריך את הפשטות.
אני יודעת, אני יודעת, זה נשמע קצת קיטשי. אבל תחשבו על זה רגע. כמה פעמים קרה לכם שהסתבכתם עם משהו מסובך כשיכולתם פשוט לעשות את זה בדרך הקלה?
אני חושבת שזה משהו שכולנו צריכים לזכור. לא תמיד צריך את הפתרון הכי משוכלל. לפעמים, הפתרון הכי טוב הוא הפשוט ביותר.
אז בפעם הבאה שאתן מחפשות פתרון לבעיה כלשהי, תעצרו רגע ותחשבו: האם יש דרך פשוטה יותר לפתור את זה? האם אני יכולה להשתמש במה שכבר יש לי? האם אני צריכה באמת את כל ה"רעש" והבלאגן מסביב?
ולי נשאר רק לתהות, כמה זמן עוד יקח לי עד שאגלה את הפתרון הפשוט הבא שישפר לי את החיים? אולי זה יהיה גומייה שתחזיק את כל הכבלים שלי מאורגנים? אולי זה יהיה מדבקה קטנה שתסמן לי את הצד הנכון של הסדין?
האפשרויות הן אינסופיות. והדבר הכי חשוב הוא להישאר פתוחים ללמידה, להודות בטעויות שלנו, ולהעריך את הפשטות.
מה הפתרון הפשוט ששינה לכם את החיים לאחרונה? אני ממש רוצה לשמוע!
