האמת? פעם הייתי בטוחה שאפליקציות לספירת קלוריות הן אויבות הנפש. דמיינתי רובוט קר ומנוכר שרק מחכה לשפוט אותי על כל ביס. ואז... החיים קרו. והבנתי שאולי יש דרך אחרת.
ההבטחה שלי אליכן: לא תצאו מפה עם עוד דיאטה, אלא עם כלי שיעזור לכן להבין את הגוף שלכן - בלי לשנוא אותו.
היום, אני רוצה לחלוק איתכן את המסע שלי – מספקנות מוחלטת לתובנה מפתיעה. לא הבטחתי לכן, תגלו את הדרך לספור קלוריות בלי לפגוע בעצמכן?
אבל קודם - שניה אחת של גילוי נאות. לא, אני לא דיאטנית. אני גם לא אוטוריטה לתזונה. אני פשוט אישה שאוהבת לאכול (מאוד!) וניסתה להבין איך לעשות את זה בלי להשתגע.
אז מה השתנה?
השינוי התחיל כשקראתי מחקר (כן, כן, אני חננה) על הקשר בין מודעות תזונתית לשיפור הרגלי אכילה (מקור: American Journal of Clinical Nutrition). אבל לא זה מה שגרם לי להוריד את האפליקציה בפעם הראשונה. מה שגרם לי לפעול היה פשוט תסכול.
תסכול מזה שהמכנסיים האהובים שלי כבר לא עולים עלי, ובעיקר תסכול מזה שאני מרגישה חסרת שליטה. רציתי להבין מה קורה, בלי להיכנס למערבולת של רגשות אשם.
וכן, בהתחלה זה היה נורא. כל ביס נרשם, כל גרם נמדד. הרגשתי כמו אסירה של מספרים. אבל אז הבנתי משהו חשוב:
האפליקציה היא רק כלי. אני בוחרת איך להשתמש בו.
התחלתי להתייחס אליה כאל יומן אכילה, לא כאל שופט. התחלתי להתמקד ב מה אני אוכלת, ולא רק ב כמה. הפסקתי לשאוף למספרים מדויקים והתחלתי להקשיב לגוף שלי.
וזה היה קסם.
פתאום שמתי לב שאני אוכלת הרבה יותר חלבון ממה שחשבתי (בזכות טופו, תודה טופו!). גיליתי שאני לא באמת רעבה בין הארוחות - אני פשוט משועממת. הבנתי שהנשנוש של הלילה מול הטלוויזיה הוא לא באמת תאווה, אלא הרגל.
אוקיי, אז מה עכשיו? איך הופכים את ה"רובוט השופט" הזה לעוזרת אישית? הנה כמה טיפים שלמדתי בדרך:
- תבחרו אפליקציה שמתאימה לכן: יש כל כך הרבה אפשרויות! אל תתביישו לנסות כמה עד שתמצאו את זו שמרגישה לכן הכי נוחה ונעימה. אני אישית אוהבת את MyFitnessPal, אבל זה לגמרי עניין של טעם.
- תתחילו בקטן: אל תנסו לרשום כל דבר מהרגע הראשון. התחילו עם ארוחה אחת ביום, או רק עם מרכיב אחד (למשל, רק את כמות החלבון). ככל שתתרגלו, תוכלו להוסיף עוד.
- תתמקדו באיכות, לא רק בכמות: קלוריות זה חשוב, אבל לא הכל. שימו לב גם לערכים תזונתיים אחרים כמו חלבון, שומן, פחמימות, ויטמינים ומינרלים.
- אל תתייחסו לזה כאל תחרות: המטרה היא לא "לנצח" את האפליקציה, אלא להבין את עצמכן טוב יותר. אל תרגישו רע אם חרגתן מהמכסה היומית - פשוט תחזרו למסלול בארוחה הבאה.
- תזכרו: אתן אנושיות! מותר לטעות, מותר לוותר לפעמים, מותר לאכול עוגה. העיקר זה לא לוותר על עצמכן.
ואם אנחנו כבר בענייני אותנטיות, הנה וידוי: גם היום, אחרי כל כך הרבה זמן, אני עדיין לא תמיד מצליחה לעמוד ביעדים שלי. יש ימים שאני אוכלת יותר מדי, יש ימים שאני מתעצלת לרשום הכל. אבל אני מזכירה לעצמי שאני במסע, ולא בתחרות.
ומה לגבי מקורות מפתיעים?
אז זהו, שגיליתי כמה קבוצות תמיכה מדהימות ברשת (בפייסבוק ובטלגרם). נשים כמוני, שמנסות למצוא את האיזון בין תזונה בריאה לחיים נורמליים. שם מצאתי את התמיכה וההשראה שהייתי צריכה כדי להמשיך.
אחת התובנות המפתיעות ביותר שקיבלתי מהקבוצות האלה היא ש...
אף אחת לא באמת יודעת מה היא עושה.
כולנו מנסות, טועות, לומדות, ומשתפות אחת את השנייה. זהו תהליך אינסופי, אבל הוא הרבה יותר קל כשעושים אותו ביחד.
אז מה עכשיו? אני לא יודעת. אני לא יכולה להבטיח לכן שהשיטה שלי תעבוד גם בשבילכן. אבל אני כן יכולה להבטיח לכן שאם תנסו, לפחות תלמדו משהו חדש על עצמכן.
אולי תגלו שאתן אוכלות יותר מדי סוכר, או שאתן צריכות יותר חלבון. אולי תגלו שאתן בכלל לא צריכות לספור קלוריות, ושהכל עניין של הקשבה לגוף שלכן.
וזה, בעיניי, שווה הכל.
רגע לפני סיום - שאלה לי אליכן: מה הדבר הכי מפתיע שגיליתן על עצמכן בעקבות מעקב אחרי האוכל שלכן? אני מחכה לשמוע!
