אוקיי, בואו נהיה כנות לרגע. כמה מאיתנו באמת נהנות לסדר את הארון? אני יודעת, אני יודעת – זה נשמע כמו מטלה מייגעת, משהו שדוחים עד הרגע האחרון. אני הייתי שם, ועוד איך. פעם, סידור ארון הבגדים העונתי היה גורם לי לחרדה קלה. הייתי מוצאת את עצמי טובעת בערימות של בגדים, חלקם לא ראיתי כבר שנים, ותוהה איך הגעתי למצב הזה. חשבתי שזה פשוט עניין של זמן – אם רק יהיה לי מספיק זמן, אני אסדר הכל כמו שצריך. אבל האמת? זה לא קשור לזמן, זה קשור לגישה.
תקשיבו, אני לא מומחית לסידור בתים או גורו לארגון (למרות שקצת חלמתי להיות כמו מארי קונדו). אני פשוט מישהי שלמדה בדרך הקשה איך לסדר את הארון שלה בלי לאבד את השפיות. ולמדתי גם משהו הרבה יותר חשוב: הארון שלנו הוא השתקפות של מי שאנחנו.
הנקודה ששברה אותי: יום הקיץ הגשום
אני זוכרת את זה כאילו זה היה אתמול. יום קיץ חם ולח, בדיוק סוג היום שבו אני חולמת על שמלה קלילה וסנדלים. פתחתי את הארון, ובום! צונאמי של בגדי חורף נחת עליי. סוודרים עבים, מעילים, צעיפים… הכל היה שם, דחוס וחסר סדר. הרגשתי כאילו הארון שלי צוחק עליי. באותו רגע הבנתי – אני חייבת לשנות משהו.
אבל איך? כל פעם שניסיתי לסדר, מצאתי את עצמי חוזרת לאותה נקודה. היה לי המון בגדים שלא לבשתי, בגדים שלא התאימו לי יותר, בגדים שסתם תפסו מקום. קראתי כל מיני טיפים ברשת, אבל הם הרגישו לי מנותקים, כמו הוראות הפעלה לרובוט. רציתי משהו יותר אישי, יותר אמיתי.
מקורות השראה לא שגרתיים: בין פסיכולוגיה לאופנה
התחלתי לחקור את הנושא לעומק. גיליתי מחקרים בפסיכולוגיה שמראים איך הסביבה הפיזית שלנו משפיעה על מצב הרוח והתפקוד שלנו (למשל, המחקר הזה של ד"ר שירלי בורגר מאוניברסיטת תל אביב, שמדבר על הקשר בין סדר בבית להפחתת מתחים). הבנתי שארון מסודר הוא לא רק עניין אסתטי, אלא גם כלי לשיפור הרווחה הנפשית שלי.
ואז נתקלתי בספר של מעצבת האופנה אליזבת קליין, "Overdressed: The Shockingly High Cost of Cheap Fashion", שמדבר על ההשפעות הסביבתיות והחברתיות של תעשיית האופנה המהירה. הספר הזה גרם לי לחשוב פעמיים לפני כל קנייה, והוא גם עזר לי להבין שאני לא צריכה כמויות אדירות של בגדים כדי להרגיש טוב עם עצמי.
אבל האמת? התובנה הכי גדולה הגיעה דווקא ממקום לא צפוי – סבתא שלי. היא תמיד אמרה לי: "נעמה, אל תאחזי בדברים שאת לא צריכה. הם רק מעמיסים על הלב". היא לא דיברה רק על בגדים, אלא על כל דבר בחיים.
השיטה שלי, או: איך להפוך את הארון העונתי למסע גילוי עצמי
אז אחרי כל המחקר והניסוי והטעייה, פיתחתי שיטה משלי לסידור ארון הבגדים העונתי. היא לא מושלמת, היא דורשת זמן ומאמץ, אבל היא עובדת בשבילי. ואולי היא תעבוד גם בשבילכן.
- להוציא הכל החוצה: כן, אני יודעת, זה נשמע מפחיד. אבל זה השלב הכי חשוב. תוציאו את כל הבגדים מהארון ותפזרו אותם על המיטה או על הרצפה. תאמינו לי, כשאתן רואות את כל הכמות הזאת מול העיניים, אתן מבינות כמה באמת יש לכן.
- מיון לפי עונות: זה די ברור, אבל חשוב להפריד את הבגדים לפי עונות. בגדי חורף בצד אחד, בגדי קיץ בצד שני, בגדי מעבר בצד שלישי. אל תתפתו להשאיר בגדי קיץ "למקרה שיהיה יום חם בנובמבר". פשוט שימו אותם בצד ותסמכו עליי, יהיה להם זמן לחזור.
- השאלות הקשות: עכשיו מגיע החלק הכי מאתגר. קחו כל בגד ביד ותשאלו את עצמכן את השאלות הבאות:
* האם לבשתי את הבגד הזה בשנה האחרונה?
* האם הבגד הזה עדיין מתאים לי? (מבחינת מידה, סגנון, מצב רוח)
* האם הבגד הזה גורם לי להרגיש טוב כשאני לובשת אותו?
אם התשובה לאחת מהשאלות האלה היא "לא", הבגד הזה צריך ללכת. אני יודעת, זה קשה. יש בגדים עם זיכרונות, בגדים שקיבלנו במתנה, בגדים שעלו הרבה כסף. אבל אם אתן לא לובשות אותם, הם רק תופסים מקום ומזכירים לכן מה היה ולא מה שיכול להיות.
רגע, למה בעצם אנחנו נאחזות בבגדים שלא משמשים אותנו יותר? האם זה פחד משינוי? געגוע לעבר?
- היכן ינוח הבגד?:
* תרומה: הבגדים במצב טוב אבל לא מתאימים לך? לתרום. יש הרבה ארגונים שישמחו לקבל אותם.
* מכירה: אם הבגדים במצב מצוין והם מותגים יוקרתיים, אפשר לנסות למכור אותם.
* מיחזור: בגדים קרועים או מוכתמים? חפשו מיחזור טקסטיל באזור מגוריכן.
* שימוש חוזר: האם אפשר להפוך את החולצה הדהויה הזו לסמרטוט? האם הבד יכול לשמש ליצירה אחרת?
- לסדר את הארון: אחרי שסיימתן למיין את הבגדים, הגיע הזמן לסדר את הארון. אני ממליצה להשקיע בקולבים איכותיים ובמארגנים לארון. זה יכול לעשות הבדל עצום. תנסו לסדר את הבגדים לפי צבעים או לפי סוגים (חולצות, מכנסיים, שמלות). הכי חשוב זה ליצור מערכת שתהיה נוחה לכן ותאפשר לכן לראות את כל הבגדים בקלות.
- השלב הסודי: מדיטציית מלתחה - אחרי שסיימתן לסדר הכל, תעמדו מול הארון ותקדישו כמה דקות להתבוננות. תרגישו את האנרגיה של המקום הזה. האם הוא מרגיש לכן קליל ומזמין? האם הוא משקף את מי שאתן רוצות להיות? אם לא, תעשו שינויים קטנים עד שתרגישו מחוברות לארון שלכן.
אזהרה כנה: השיטה הזו לא פותרת הכל. עדיין יהיו רגעים שבהם תרגישו מבולבלות או תתפתו לקנות עוד בגדים מיותרים. אבל אם תזכרו את העקרונות האלה, יהיה לכן קל יותר לחזור למסלול.
מה למדתי על עצמי?
התהליך הזה של סידור ארון הבגדים העונתי לימד אותי הרבה דברים. למדתי שאני לא צריכה הרבה בגדים כדי להרגיש טוב עם עצמי. למדתי שאני צריכה להיות מודעת יותר לבחירות הקנייה שלי. למדתי שארון מסודר הוא השתקפות של סדר פנימי.
אבל הכי חשוב, למדתי שאני יכולה לשנות. אני יכולה להשתחרר מהרגלים ישנים ולאמץ הרגלים חדשים. אני יכולה ליצור את החיים שאני רוצה, צעד אחד, בגד אחד, ארון אחד בכל פעם.
אני עדיין בתהליך למידה, ואני בטוחה שגם אתן. אז מה אתן אומרות, מוכנות לצאת למסע הזה יחד איתי? מה הדבר שהכי קשה לכן לשחרר מהארון? שתפו אותי, אולי ביחד נמצא את התשובה.
