אוקיי, בואו נדבר על זה רגע. כולנו היינו שם, נכון? באיזה בר רועש, מסיבה משוגעת, או סתם באוטובוס עם מוזיקה שדופקת – ואז מתנגן לו שיר! שיר שאנחנו חייבים לדעת איך קוראים לו. אנחנו מוציאים את הטלפון, מנסים נואשות לתפוס את הקצב, ו... כלום. רק רעש.
זה קרה לי יותר מדי פעמים. הייתי ממש מתביישת לצעוק לתוך הטלפון "שזאם! תזהה כבר!". תכלס, היו פעמים שויתרתי. הרמתי ידיים. אבל אז, התחלתי לחקור. והאמת? גיליתי כמה דברים מפתיעים.
אז, מה עובד באמת? ומה סתם עושה אותנו נראים כמו תיירים אבודים?
השזאם והסאונדהאונד – קלאסיקות עם טוויסט?
שזאם וסאונדהאונד הן כמובן שתי האפליקציות הכי מוכרות. הן מצוינות בדרך כלל, אבל מה קורה כשהן נכשלות? הבעיה היא שהן מאוד רגישות לרעש רקע. הן צריכות סאונד נקי יחסית כדי לעבוד כמו שצריך.
אבל רגע, יש פה טוויסט! שזאם, למשל, למדה להשתפר. המנגנון שלהם השתכלל עם השנים. הם משתמשים באלגוריתמים יותר מתוחכמים, והם אפילו מסוגלים לזהות שירים מתוך סאונד מעוות או חלקי. אבל עדיין – זה לא תמיד מספיק.
אז מה כן עובד? הגישה הלא שגרתית...
התחלתי לחפש מעבר לאפליקציות הקלאסיות. ופה גיליתי את הפנינים האמיתיות.
אחת מהן היא Google Assistant. כן, כן, העוזרת האישית של גוגל! מסתבר, שהיא יודעת לזהות שירים בצורה מפתיעה. היא פחות רגישה לרעש, ואני חושבת שהסיבה היא שהיא משתמשת בטכנולוגיית למידת מכונה מתקדמת יותר. פשוט אומרים "היי גוגל, זהה את השיר הזה", וזהו. פשוט וקל. (מקור: ניסיתי את זה בעצמי בבר רועש, וזה עבד!)
ויש גם את Musixmatch. היא אמנם מתמקדת בעיקר במילים של השירים, אבל היא גם יודעת לזהות שירים גם בתנאים קשים. היתרון הנוסף? היא מציגה את המילים בזמן אמת, אז אפשר גם לשיר ביחד (אם אתם אמיצים מספיק!).
הסוד הקטן שאף אחד לא מדבר עליו: מיקום המיקרופון.
אוקיי, זה טריק קטן שלימד אותי חבר סאונדמן. אם אתם נמצאים במקום רועש במיוחד, נסו לקרב את הטלפון כמה שיותר לרמקול או למקור המוזיקה. זה נשמע מובן מאליו, אבל לפעמים אנחנו שוכחים את זה. זה כאילו לצעוק את השם של השיר לתוך האוזן של הטלפון. עובד פלאים!
אבל רגע, מה עם היוטיוב?
אני יודעת, אני יודעת. יוטיוב זה לא בדיוק "אפליקציית זיהוי שירים". אבל! תחשבו על זה רגע. אם אתם זוכרים אפילו חלק קטן מהמילים, אתם יכולים פשוט להקליד אותם ביוטיוב. הסיכויים למצוא את השיר הם די גבוהים. זה ניסיון אחרון מצוין, במיוחד אם כל שאר השיטות נכשלו.
אז מה למדתי מכל זה?
אל תסמכו רק על אפליקציה אחת. תנסו כמה. תשחקו עם המיקרופון. תזכרו את המילים. ואל תתביישו להיראות קצת מוזרים כשאתם מנסים לצעוק לתוך הטלפון. (אנחנו כולנו עושים את זה, בסופו של דבר!).
אבל יותר חשוב מזה – למדתי שהחיפוש הזה אחרי השיר האבוד הוא חלק מהכיף. זה חיבור עם אנשים אחרים, זו התרגשות של גילוי, זה רגע קטן של שמחה בתוך הכאוס.
מה שאני באמת רוצה לדעת זה – איזה שיר תמיד מתחמק לכם? איזה שיר גרם לכם להרגיש הכי אבודים? שתפו אותי בתגובות! אולי ביחד נמצא אותו. ;)
