אני זוכרת את הרגע הזה כאילו היה אתמול. אני, בתוך מועדון תל אביבי רועש, מנסה נואשות לזהות שיר ממכר שמתנגן. הדיבורים, הצחוקים, הבאסים – הכל התערבב לכדי כאוס צלילי. ניסיתי את שאזאם, סאונדהאונד, אפילו את גוגל! אבל שום דבר לא עבד. תסכול? בלשון המעטה.
ואז זה היכה בי: האם יש בכלל אפליקציה שיכולה להתמודד עם רעש אמיתי? שאלה טובה, הא?
כמו כל דבר בחיים, התשובה מורכבת. אבל אחרי ניסוי וטעייה (ויותר מדי לילות אבודים בניסיון לזהות שירים!), גיליתי כמה אפליקציות זיהוי שירים שעובדות, איך לומר, פלאים גם במקומות רועשים. לא קסם, אבל בהחלט קרוב לזה.
אבל לפני שנגיע לרשימה המנצחת, חשוב להבין למה זה בכלל כל כך קשה. רעש הוא לא סתם "צליל חזק". הוא תערובת כאוטית של תדרים, הפרעות ורעשים רקע שמשבשים את האלגוריתמים המתוחכמים של האפליקציות. זה כמו לנסות להרכיב פאזל כשיש רוח חזקה שמעיפה לך את החלקים.
האמת המפתיעה על אלגוריתמים וחוויה אנושית
רגע, לפני שנגיע לאפליקציות, תנו לי לשתף אתכם בתובנה שהגיעה דווקא ממקום לא צפוי. קראתי פעם מחקר (אני חושבת שזה היה ב-MIT Technology Review, אבל אל תתפסו אותי במילה) על איך אלגוריתמים מושפעים מהטיה אנושית. זה גרם לי לחשוב: האם הציפייה שלנו לאפליקציות מושלמות מלכתחילה מלחיצה אותן? האם אנחנו שופטים אותן בחומרה רבה מדי?
שאלה למחשבה, לא?
אוקיי, בחזרה לענייננו. אחרי מחקר מעמיק (וקצת אובססיבי), הנה האפליקציות שנתנו לי את התוצאות הכי טובות בסביבות רועשות:
- Shazam: כן, זה המובן מאליו. אבל יש לו טריק: נסו להקליט קרוב ככל האפשר לרמקול, ובסבלנות. לפעמים לוקח כמה ניסיונות, אבל הניסיון המצטבר שלהם עושה את ההבדל.
- SoundHound: מה שמייחד את סאונדהאונד הוא היכולת לזהות שירים גם כשאתם שרים או מזמזמים אותם בעצמכם! זה ממש הציל אותי כמה פעמים כשהשיר בקושי נשמע. תאמינו לי, שווה לנסות.
- MusicID: האפליקציה הזו קצת פחות מוכרת, אבל היא מצוינת לזיהוי שירים קלאסיים ופחות מיינסטרימיים. מצאתי דרכה כמה פנינים נסתרות.
אבל הנה הקאץ': אף אחת מהאפליקציות האלה לא מושלמת. הן עדיין מתקשות עם שירים מאוד אנדרגראונדיים או הקלטות באיכות ירודה. וזה בסדר!
"אוקיי, נעמה, אז מה עושים אם האפליקציה לא מצליחה?"
שאלה מצוינת! הנה כמה טיפים שלמדתי בדרך הקשה:
- התקרבו לרמקול: ככל שתקליטו את השיר בצורה נקייה יותר, כך גדל הסיכוי שהאפליקציה תזהה אותו.
- השתמשו באוזניות מבטלות רעשים: נכון, זה קצת מנוגד לרעיון של להיות במועדון, אבל זה יכול לעזור לבודד את השיר ולהקליט אותו בצורה נקייה יותר.
- נסו לזמזם או לשיר את השיר לאפליקציה: סאונדהאונד מצטיינת בזה!
- שאלו את הדי ג'יי!: כן, אני יודעת, זה קצת מביך, אבל זה גם הכי יעיל.
וטיפ אחרון, וחשוב מכולם: זכרו שזה בסדר אם אתם לא מצליחים לזהות את השיר. לפעמים, החוויה של החיפוש היא מה שהופכת את השיר למיוחד.
נקודת מבט מפתיעה: מה המוזיקה מלמדת אותנו על רעש בחיים?
אחרי כל המסע הזה, התחלתי לחשוב: אולי הרעש הוא לא תמיד דבר רע. אולי הוא חלק מהקסם, מהאנרגיה של הרגע. בדיוק כמו במוזיקה, לפעמים הדיסוננס הוא מה שהופך את השיר למעניין. אולי גם בחיים, הרעש, הכאוס והבלגן הם מה שנותנים טעם לחיים.
אני יודעת, זה נשמע קצת פילוסופי, אבל תחשבו על זה: האם היינו מעריכים את הרגעים השקטים אם לא היו רגעים רועשים? האם היינו מעריכים את השירים המוכרים אם לא היו שירים שאנחנו לא מצליחים לזהות?
אולי זה המסר האמיתי: לא תמיד צריך לנצח את הרעש. לפעמים, צריך פשוט ללמוד לחיות איתו, ואפילו ליהנות ממנו.
אז בפעם הבאה שאתם במועדון רועש ומנסים נואשות לזהות שיר, זכרו את המילים האלה. ותהנו מהרגע! ואם אתם עדיין מתקשים, תנסו את הטיפים שלי. ואם כל השאר נכשל, תשאלו את הדי ג'יי.
אבל הכי חשוב: אל תשכחו לרקוד.
אגב, איזה שיר הכי הייתם רוצים לזהות עכשיו? ספרו לי בתגובות!