זוכרים את הימים שהייתי משוכנעת שאם רק אמצא את האפליקציה המושלמת, החיים שלי יהפכו לקלים יותר? נו, גם אני לא ממש. זה היה לפני איזה חודש וחצי. ואז הבנתי משהו: זה לא הכלי, זה היחס.
רגע, לפני שאנחנו צוללים למים העמוקים, קצת רקע. אני נעמה, ואני חיה בבית דינמי (קרי: בלגן מאורגן להפליא) עם בן זוג, שני ילדים (שלושה אם מחשיבים את הכלבה) וערימה בלתי נגמרת של מטלות. לנהל את הכאוס הזה הרגיש כמו קרב אבוד מראש. ניסיתי הכל: לוחות שנה מנייר, אפליקציות מתקדמות, תזכורות קוליות - כלום לא באמת עבד. לפחות, לא לאורך זמן.
אז מה השתנה? הבנתי שחיפשתי שליטה במקום סדר. וזה הבדל עצום.
הארה: כשמלחמה הופכת לשיתוף פעולה
הבעיה לא הייתה בזה שלא השתמשתי מספיק טוב בלוח שנה, אלא בזה שהוא שיקף את הגישה שלי לחיים: ניסיון נואש לשלוט בכל פרט. זה התיש אותי, את בן הזוג שלי, ואפילו את הילדים. כן, אפילו את הילדים. הם קולטים הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים.
הנקודה היא – לוח שנה דיגיטלי לא יעבוד אם הוא כלי שליטה. הוא צריך להיות כלי לשיתוף פעולה.
חשבתם פעם איך לוח שנה משפחתי יכול להפוך לכלי תקשורת משמעותי ולא רק רשימת מכולת מאורגנת?
מקורות השראה (קצת לא שגרתיים)
קראתי פעם על תרבות שבטית מסוימת באפריקה (מצטערת, אני לא זוכרת את השם המדויק, אבל זה תפס אותי) שבה לכל חבר שבט יש תפקיד מוגדר בזמני משבר. זה לא היה כתוב בשום מקום, אבל כולם ידעו בדיוק מה לעשות. זה גרם לי לחשוב – איך אפשר ליישם את העיקרון הזה בתוך המשפחה שלנו?
מצד שני, מחקרים בתחום הפסיכולוגיה החיובית (לדוגמה, מחקריה של סוניה ליובומירסקי - Lyubomirsky, S. (2008). The How of Happiness: A Scientific Approach to Getting the Life You Want. Penguin Press) מראים שאנשים מאושרים יותר מצליחים לתעדף את הזמן שלהם בצורה שתואמת את הערכים שלהם. זה נשמע מובן מאליו, אבל כמה מאיתנו באמת עוצרים לחשוב על זה?
אז מה הקשר בין שבט אפריקאי לפסיכולוגיה חיובית? שניהם מדגישים את החשיבות של מטרה משותפת ותחושת שייכות.
הטעות הנפוצה: לוח שנה כרשימת מטלות אינסופית
הרבה פעמים אנחנו מתייחסים ללוח השנה כאל רשימת מטלות אינסופית שרק גורמת לנו להרגיש יותר לחוצים. אבל מה אם נשנה את הגישה?
מה אם נתחיל להתייחס ללוח השנה כאל סיפור שאנחנו מספרים לעצמנו על החיים שלנו?
נשמע קצת מופרך? תנו לי להסביר. כשאנחנו מתכננים את השבוע שלנו, אנחנו לא רק קובעים פגישות ומטלות. אנחנו גם בוחרים איך להשקיע את הזמן היקר שלנו. האם אנחנו מקדישים מספיק זמן לדברים שחשובים לנו באמת? האם אנחנו משאירים מקום לספונטניות ולהנאה?
התובנה המפתיעה (שגם הפתיעה אותי)
אחרי חודשים של ניסיונות כושלים, החלטתי לעשות משהו שונה לחלוטין: הפסקתי לנסות לשלוט בכל דבר. במקום זה, התחלתי להזמין את המשפחה שלי להשתתף בתהליך התכנון. ישבנו יחד, שאלתי אותם מה חשוב להם, וניסינו למצוא דרך לשלב את זה בלוח השנה. גיליתי דברים מדהימים.
הבן שלי, שאף פעם לא הסכים לעזור במטלות הבית, הציע לקחת על עצמו את הטיפול בכלבה (בתנאי שיקבל על זה תשלום סמלי, כמובן). הבת שלי, שתמיד התלוננה שאני לא מקדישה לה מספיק זמן, ביקשה שנקבע יום קבוע בשבוע שבו נעשה משהו ביחד, רק שתינו.
זה לא היה מושלם, כמובן. היו עדיין ויכוחים, עיכובים, ודברים שלא הסתדרו כמו שרצינו. אבל משהו השתנה. הכאוס עדיין היה שם, אבל הוא כבר לא הרגיש כל כך מפחיד. הוא הפך להיות חלק מהסיפור שלנו, חלק מהחיים שלנו.
המלצות פרקטיות (עם קצת הומור עצמי)
- תבחרו אפליקציה שמתאימה לכם (אבל אל תצפו לניסים). אני אישית אוהבת את Google Calendar, כי היא פשוטה ונוחה לשימוש. אבל יש עוד הרבה אפליקציות מעולות, כמו Any.do, Trello, או Todoist. העיקר שתמצאו משהו שמתאים לצרכים שלכם ושאתם באמת משתמשים בו.
- תגדירו את הציפיות שלכם (ותהיו מוכנים להתגמש). אל תצפו שהלוח שנה הדיגיטלי יפתור את כל הבעיות שלכם. הוא רק כלי עזר. בסופו של דבר, הכל תלוי בכם וביכולת שלכם לתקשר ולשתף פעולה.
- תזמינו את המשפחה שלכם להשתתף בתהליך התכנון (ותהיו מוכנים לשמוע דברים שלא תמיד תרצו לשמוע). זה אולי החלק הכי קשה, אבל גם הכי חשוב. תשאלו את הילדים שלכם מה חשוב להם, תקשיבו למה שיש לבן הזוג שלכם להגיד, ותנסו למצוא דרך לשלב את הצרכים של כולם בלוח השנה.
- תשאירו מקום לספונטניות ולהנאה (ואל תרגישו אשמים כשאתם חורגים מהתכנון). החיים קורים, ודברים משתנים. זה בסדר גמור לחרוג מהתכנון מדי פעם. העיקר שתזכרו להנות מהדרך.
האמת? אין פתרונות קסם. אבל יש דרכים להפוך את הכאוס היומיומי לקצת יותר נסבל – ואפילו מהנה. לוח שנה דיגיטלי הוא רק כלי אחד בארגז הכלים הזה. הכלי החשוב ביותר הוא היכולת שלנו להסתכל על החיים שלנו בצורה חדשה, עם יותר חמלה, יותר סבלנות, ויותר הומור.
אז מה אתכם? איך אתם מתמודדים עם הכאוס היומיומי? שתפו אותי בתגובות!
ואגב, אם אתם מחפשים עוד טיפים וטריקים לניהול זמן ולשילוב בין קריירה ומשפחה, מוזמנים לעקוב אחרי הבלוג שלי. מבטיחה לשתף רק דברים שעבדו לי (או לפחות נראים מבטיחים).
