האמת? תמיד קצת קינאתי באנשים האלה, אתם יודעים, אלה שתמיד יש להם את הפלייליסט המושלם לכל סיטואציה. כאילו איזה שבב מוזיקלי הושתל להם במוח. אני? הייתי תקועה עם אותם שירים נוסטלגיים מלפני עשור, שמעתי אותם בלופים עד שהם התחילו לעצבן גם אותי.
ואז הבנתי משהו.
ספוטיפיי, הכלי הזה שאנחנו מכירים בעיקר כנגן מוזיקה נוח, יכול להיות הרבה יותר. הוא יכול להיות הדיג'יי האישי שלנו. אבל רגע לפני שאתם רצים לסמוך על האלגוריתם בעיניים עצומות, בואו נדבר על מה זה באמת אומר, ואיך עושים את זה נכון.
האלגוריתם הוא לא קוסם – הוא רק מראה של הטעם שלנו
כולנו מכירים את הפלייליסטים האוטומטיים של ספוטיפיי – "גילוי שבועי", "רדיו ספוטיפיי", "מיקס יומי". הם נוחים, אין ספק, אבל הם גם קצת... צפויים. למה? כי הם מבוססים על מה שכבר שמענו. הם כמו מראה שמחזירה לנו את אותו הדבר שוב ושוב.
חשבתם פעם למה לפעמים אתם שומעים שיר שגורם לכם לחשוב, "וואו, איך לא הכרתי את זה קודם?!" ואז אתם מגלים שהשיר יצא לפני חמש שנים? זה כי האלגוריתם פשוט לא "ידע" שאתם אמורים לאהוב את זה. הוא חיכה שתתחילו לשמוע משהו דומה.
אז איך יוצאים מהמעגל הזה? איך מלמדים את ספוטיפיי מה אנחנו רוצים לשמוע, ולא רק מה אנחנו כבר שומעים?
להיות אמן של הפלייליסט שלך – מסע אישי ולא מתכון מוכן
התשובה היא פלייליסטים. אבל לא סתם פלייליסטים. פלייליסטים שהם כמו אוטוביוגרפיה מוזיקלית. פלייליסטים שמספרים סיפור.
אני זוכרת את הפעם הראשונה שניסיתי ליצור פלייליסט "אמיתי". רציתי משהו שיעביר את הוויב של ערב קיץ עם חברים. התחלתי לזרוק פנימה שירים שאהבתי, בלי יותר מדי מחשבה. התוצאה? ג'אמבל לא קשור של פופ, רוק, קצת רגאיי – כאוס מוזיקלי מוחלט.
אחרי כמה ניסיונות כושלים, הבנתי שאני צריכה להתחיל לחשוב כמו אוצרת מוזיאון. כל שיר צריך להיות חלק מחוויה שלמה.
הנה כמה טיפים שהצילו אותי (וגם יעזרו לכם):
- תחשבו קונספט: מה האווירה שאתם רוצים ליצור? נסיעה ארוכה? אימון בחדר כושר? ערב רומנטי? זה יעזור לכם להתמקד.
- תתחילו עם כמה עוגנים: בחרו 3-4 שירים שאתם ממש אוהבים, שהם ה"טון" של הפלייליסט. כל שאר השירים צריכים להשלים אותם.
- תגלו מוזיקה חדשה באופן אקטיבי: אל תחכו שהאלגוריתם יגיש לכם את זה על מגש של כסף. חפשו בלוגים מוזיקליים (Pitchfork ו-All Music הם מקורות מצוינים), הקשיבו לתחנות רדיו אינטרנטיות (כמו NTS Radio המעולה), תשאלו חברים. אל תפחדו לצאת מאזור הנוחות שלכם. מחקרים מראים שאנשים שמקשיבים למגוון רחב של מוזיקה הם יצירתיים יותר (מקור: מחקר של אוניברסיטת גרונינגן).
- תתייחסו לפלייליסט כמו אל יצור חי: הוא לא משהו סטטי. תעדכנו אותו, תשנו את הסדר של השירים, תמחקו שירים שכבר לא מתאימים. הפלייליסט צריך להתפתח יחד איתכם.
- אל תפחדו להתנסות: זה בסדר אם הפלייליסט לא יהיה מושלם בהתחלה. זה תהליך של גילוי עצמי מוזיקלי. לפעמים הכיף הוא במסע, לא ביעד.
הטוויסט בעלילה – כוחה של קהילה
אבל הנה משהו שאולי לא חשבתם עליו: ספוטיפיי יכול להיות גם כלי חברתי. במקום ליצור פלייליסטים רק לעצמכם, למה שלא תשתפו פעולה עם חברים? צרו פלייליסט משותף, שבו כל אחד מוסיף שירים שהוא אוהב. זה יכול להיות דרך מצוינת לגלות מוזיקה חדשה ולהתחבר לאנשים אחרים.
אני זוכרת פלייליסט שיצרתי עם קבוצת חברים לקראת טיול משותף. כל אחד הכניס שירים שהוא רצה לשמוע בדרך. זה היה כמו קפסולת זמן מוזיקלית, שמזכירה לי את הטיול הזה עד היום.
הבעיה? זה לוקח זמן. וסבלנות.
בואו נהיה כנים, ליצור פלייליסטים טובים זה לא תמיד קל. זה דורש זמן, סבלנות, וקצת השקעה. אבל אני מבטיחה לכם שזה שווה את זה. כי בסופו של דבר, הפלייליסטים שלכם הם כמו מפה של הנשמה שלכם. הם מספרים את הסיפור שלכם, בשפה שאף אחד אחר לא יכול לספר.
אז קחו את ספוטיפיי, צללו פנימה, ותתחילו לחקור. אל תפחדו לטעות, להתנסות, ולגלות דברים חדשים. כי המוזיקה הכי טובה היא תמיד זו שמפתיעה אותנו, זו שגורמת לנו להרגיש משהו שלא הרגשנו קודם.
ואם כבר מדברים על זה, איזה שיר גרם לכם לאחרונה להרגיש ככה? אני ממש סקרנית לשמוע.
