היי, נעמה כאן. בואו נדבר על משהו שכולנו חולמים עליו בזוגיות: שותפות אמיתית. לא סתם חלוקת תפקידים יבשה, אלא תחושה של "אנחנו באותו צוות", גם כשקשה. זה אפשרי, ואני רוצה לשתף אתכם במה שלמדתי בדרך, כולל כמה נפילות כואבות שלי...
"למי יש יותר קשה?" – הטעות שהרסה לנו הכל
זוכרים את התקופה הזו, בתחילת הקשר שלי ושל בן זוגי, שבה כל אחד מאיתנו היה בטוח שהוא קורע את התחת יותר? אני הייתי עסוקה בלפתח את העסק שלי, שעות מטורפות, לחץ מטורף. הוא עבד במשרה מלאה, עם נסיעות מתישות. כל ערב, במקום להתחבק, היינו רבים מי יותר הרוויח את הזכות לקרוס על הספה.
המאבק הזה, מי סובל יותר, הוא רעל לכל זוגיות.
זה נשמע מוכר? כי זה כל כך נפוץ! אנחנו שוכחים שאנחנו באותו צד. במקום לחפש איך להקל אחד על השני, אנחנו מתחרים מי יותר מסכן. לפי מחקר של ד"ר ג'ון גוטמן, תקשורת שלילית, כמו ביקורת ותוקפנות, היא אחד המנבאים החזקים ביותר לגירושין. אופס.
מה עושים אחרת? מתחילים בהקשבה אמיתית (כן, גם כשעייפים)
אז איך בכל זאת יוצרים שותפות אמיתית? אני למדתי שהכל מתחיל בהקשבה. לא הקשבה כדי לענות, אלא הקשבה כדי להבין. לשאול שאלות כמו:
- "מה הדבר שהכי הכביד עליך היום?"
- "איך אני יכולה לעזור לך להרגיש יותר טוב?"
- "מה החלום שלך, שאולי קצת שכחת ממנו בתוך כל הלחץ?"
הקשבה פעילה היא מיומנות. היא דורשת מאמץ, במיוחד אחרי יום מתיש. אבל היא המתנה הכי גדולה שאנחנו יכולים לתת לבן או בת הזוג שלנו.
"מודל שלושת המעגלים" – מקור בלתי צפוי של תובנות
במקום לקרוא עוד ספר על זוגיות (שאני בטוחה שיש לכם כבר כמה על המדף), אני רוצה להציע לכם משהו קצת אחר: תחשבו על העסק שלכם (או על עסק שאתם מכירים). יש מודל שנקרא "מודל שלושת המעגלים" – בעלים, משפחה ועסק. כל אחד מהמעגלים האלה משפיע על האחרים.
הידעתם? מחקרים מראים שבעיות בתקשורת בעסק משפחתי דומות מאוד לבעיות בתקשורת בזוגיות. יש מתח בין צרכים אישיים, צרכים משפחתיים וצרכים של העסק (או הזוגיות).
מה למדתי מזה? שאנחנו צריכים להתייחס לזוגיות שלנו כאל "עסק" משותף, עם מטרות משותפות, חזון משותף ואסטרטגיה משותפת. זה אומר לתכנן את העתיד ביחד, לדבר על כסף בצורה גלויה, ולקבל החלטות ביחד.
תובנה חשובה: שותפות היא לא 50/50, היא 100/100.
מה זאת אומרת? שכל אחד נותן את כל מה שהוא יכול, בלי לחשב חשבונות. לפעמים זה אומר שאחד מבני הזוג צריך לתת יותר, כי הוא נמצא בתקופה יותר קשה. לפעמים זה אומר שאחד מבני הזוג צריך לקחת צעד אחורה, כדי לתת לשני לפרוח.
חשוב להבין: לא מדובר על איזון מושלם כל הזמן, אלא על איזון דינמי לאורך זמן.
לי לקח זמן להבין את זה. הייתי תקועה בתפיסה שצריך להיות "הוגן". אבל מה זה בכלל "הוגן"? הוגן זה לתת את מה שהזוגיות שלנו צריכה, ברגע הזה.
הסוד הקטן שלי: "דייט שקט"
אחת לכמה שבועות, אנחנו יוצאים ל"דייט שקט". בלי טלפונים, בלי טלוויזיה, בלי הסחות דעת. רק אנחנו, אחד מול השני. אנחנו מדברים על הכל – על החלומות שלנו, על הפחדים שלנו, על מה שמדאיג אותנו.
זה הזמן שלנו להתחבר מחדש, להזכיר לעצמנו למה אנחנו בכלל ביחד. זה הזמן שלנו לבנות את השותפות שלנו מחדש, כל פעם מחדש.
סיום שהוא רק התחלה...
אני יודעת שזה לא פשוט. זוגיות היא עבודה מתמדת. אבל אני מאמינה שזה שווה את זה. כי כשבונים שותפות אמיתית, בונים משהו שיכול לעמוד בכל אתגר.
אז מה דעתכם? מה הצעד הראשון שאתם הולכים לעשות כדי לבנות שותפות אמיתית בזוגיות שלכם? אני ממש רוצה לשמוע!
