אוקיי, בואו נדבר על זה רגע. תכנון ארוחות. המילה הזו לבדה גורמת לי לפעמים לרצות לחזור למיטה עם שמיכה על הראש. כאילו, באמת? עוד רשימות? עוד משימות? מי בכלל מסוגל לתכנן שבוע שלם מראש?! אני, לפחות, תמיד הרגשתי כמו כישלון מהלך בכל פעם שניסיתי.
זוכרת איך הייתי מתחילה בהתלהבות, מכינה טבלאות אקסל מטורפות עם מתכונים גורמה, ואז אחרי יומיים מוצאת את עצמי מזמינה פיצה כי פשוט... נשבר לי? כן, קלאסיקה.
אבל אז, אחרי שנים של ניסוי וטעייה (הרבה טעייה, אם להיות כנה), הבנתי משהו: תכנון ארוחות לא חייב להיות מפלצתי. הוא יכול להיות דווקא... קליל?
אז מה השתנה? איך הפכתי ממישהי שפוחדת ממטבח למישהי שמבשלת (כמעט) כל יום וגם נהנית מזה? בואו אספר לכם. מבטיחה שזה לא יהיה עוד מדריך משעמם – יותר כמו שיחה בין חברות על כוס קפה (או כוס יין, תלוי בשעה).
הטעות הכי גדולה שעשיתי (ואולי גם אתם): חיפשתי שלמות.
חשבתי שאני צריכה לתכנן כל ארוחה, כל חטיף, כל דבר! כאילו אם לא הכל מתוקתק, נכשלתי. נו, ברור שנכשלתי. מי מסוגל לעמוד בזה?
התחלתי לחקור קצת יותר לעומק את הנושא. קראתי מחקרים על הרגלי אכילה (אחד שזכור לי במיוחד פורסם ב-"Journal of the Academy of Nutrition and Dietetics" ודיבר על הקשר בין תכנון ארוחות להפחתת צריכת מזון מעובד), אבל יותר חשוב מזה – הקשבתי לעצמי. מה עובד לי? מה גורם לי לרצות לברוח מהמטבח?
ואז הבנתי – אני צריכה להתחיל בקטן. ממש בקטן.
השלב הראשון: "ארוחת עוגן" אחת בשבוע.
במקום לנסות לתכנן הכל, התחלתי עם ארוחה אחת קבועה בכל שבוע. למשל, יום שני – פסטה עם ירקות. לא משנה מה, ביום שני יש פסטה. זהו.
נקודה למחשבה: כמה דברים קבועים יש לכם בחיים? זה יכול להיות מדהים להוריד מעצמכם את הצורך לקבל החלטות כל הזמן.
נשמע פשוט מדי? תאמינו לי, זה עובד! זה מוריד לחץ עצום, ויותר מזה – זה יוצר בסיס שממנו אפשר לבנות.
השלב השני: "ארוחות שאריות מתוכננות".
טוב, זה גאוני. באמת. במקום להכין כל יום ארוחה אחרת, אני מכינה כמות גדולה יותר ביום אחד, ואז משתמשת בשאריות בצורות שונות במהלך השבוע.
לדוגמה, אם הכנתי עוף בתנור ביום ראשון, אני יכולה להשתמש בשאריות לסלט עוף ביום שני, לטורטיות עוף ביום שלישי, וכן הלאה.
האמת? למדתי את זה מאמא שלי. היא תמיד ידעה למחזר אוכל בצורה מדהימה. זה גאון כלכלי וסביבתי!
השלב השלישי: גמישות!
זה אולי השלב הכי חשוב. תכנון ארוחות לא צריך להיות כלא. אם קרה משהו, אם אני לא מרגישה טוב, אם פתאום בא לי משהו אחר – אני משנה. פשוט ככה.
זוכרים את טבלאות האקסל המטורפות? עכשיו הן משמשות אותי כבסיס, אבל אני לא מרגישה שאני חייבת לעמוד בהן.
אבל רגע, מה עם קניות?
אוקיי, זה החלק שרובנו שונאים. אז הנה כמה טיפים שעזרו לי:
- רשימת קניות קבועה: יש לי רשימה קבועה של מוצרים שאני תמיד צריכה בבית (ירקות, פירות, מוצרי חלב, וכו'). זה חוסך לי המון זמן ומחשבה.
- אפליקציות: אני משתמשת באפליקציה בשם "Bring!" (אני לא מקבלת מהם כסף, סתם ממליצה כי היא באמת טובה) כדי ליצור רשימות קניות ולשתף אותן עם בן הזוג שלי.
- סופר פעם בשבוע: אני משתדלת לעשות קניות רק פעם אחת בשבוע. זה חוסך לי זמן, כסף (פחות פיתויים לקנות דברים שאני לא צריכה), וגם תסכול.
למה זה בכלל חשוב?
יותר מבשביל לחסוך כסף או לאכול בריא יותר (למרות שגם זה חשוב), תכנון ארוחות שינה לי את החיים כי הוא פשוט הוריד ממני המון סטרס.
אני מרגישה יותר בשליטה על החיים שלי, ואני גם מרגישה יותר טוב עם עצמי. זה שווה הכל.
אז מה הלאה?
אני עדיין לומדת, עדיין מנסה דברים חדשים, עדיין נכשלת מדי פעם. אבל עכשיו אני עושה את זה מתוך מקום של סקרנות ואהבה, ולא מתוך מקום של פחד וחובה.
אולי תנסו גם אתם? אולי תגלו שגם אתם יכולים לתכנן ארוחות בלי להשתעבד למטבח?
אני באמת מאמינה שכן.
אבל יותר מזה, אני רוצה לשאול אתכם: מה הארוחה האהובה עליכם? זאת שתמיד מעלה לכם חיוך על הפנים? שתפו אותי בתגובות, אולי אקבל רעיונות חדשים!
