אני זוכרת את הפעם הראשונה שהבנתי ש"כן" הפך להיות ברירת המחדל שלי. הייתי סטודנטית מותשת, עובדת בשתי עבודות, ועדיין מצאתי את עצמי מתנדבת לעוד ועוד משימות. כשחברה שאלה אותי אם אני יכולה לעזור לה לעבור דירה, בלי לחשוב פעמיים אמרתי "בטח!". אחר כך התיישבתי על המיטה, מותשת לחלוטין, ותהיתי לעצמי: "למה?!".
האמת? פחדתי. פחדתי לאכזב, פחדתי שיחשבו שאני לא מספיק טובה, פחדתי לפספס משהו. כולנו שם, נכון? בתוך הריקוד הזה של לרצות את כולם, ושוכחים לרגע את עצמנו.
אז איך אומרים "לא" כשכולם אומרים "כן"? זו לא שאלה של "איך", אלא של "למה". למה את רוצה להגיד "לא"? כי זה עייף אותך? כי זה סותר את הערכים שלך? כי פשוט אין לך מקום בחיים שלך לעוד משהו?
זה לא אגואיסטי להגיד "לא". זה הכרחי.
התובנה המפתיעה? "לא" זה בעצם "כן" לעצמך.
אבל איך עושים את זה בפועל? הנה כמה דברים שלמדתי בדרך הקשה:
- הכירי את עצמך: לפני שאת מתמודדת עם העולם, תתמודדי עם עצמך. מה חשוב לך? מה הגבולות שלך? איפה את מוכנה להתפשר ואיפה לא? זה כמו לדעת את המידה שלך לפני שאת נכנסת לחנות בגדים. (מקור: מחקרים בפסיכולוגיה חיובית מראים שמודעות עצמית היא הבסיס לקבלת החלטות מושכלת יותר).
- "לא" זו תשובה שלמה: את לא חייבת להצטדק או להסביר את עצמך. "לא, תודה" מספיק. זה לקח לי שנים להפנים, ואני מודה, עדיין קשה לי לפעמים. אבל כשזה מגיע מתוך מקום אמיתי של כבוד עצמי, אנשים יכבדו את זה.
- היעזרי ב"לא" מרוכך: אם קשה לך להיות ישירה, תני גרסה מרוככת. "זה נשמע מעניין, אבל אני עמוסה כרגע". או: "אני לא יכולה לעזור לך עם זה, אבל אולי [שם של מישהו אחר] יוכל". כן, זה מצריך מחשבה, אבל זה שווה את זה.
- זמן הוא משאב יקר: תחשבי על הזמן שלך כמו על כסף. לפני שאת מוציאה אותו על משהו, תבדקי אם זה באמת שווה את זה. (מקור: הספר "4000 שבועות" של אוליבר ברקמן – תזכורת מצוינת לכמה מעט זמן יש לנו).
- אל תפחדי ממה יגידו: זה החלק הכי קשה. אבל האמת היא, שרוב האנשים עסוקים בעצמם מכדי לשים לב לכל "לא" קטן שלך. ואלה שכן שמים לב? הם לא הקהל שלך. נקודה.
רגע של כנות: לא תמיד הצלחתי לעמוד בעקרונות האלה. היו פעמים שאמרתי "כן" רק כדי לרצות, ואחר כך שילמתי על זה מחיר כבד. למדתי שהמחיר של "כן" לא נכון, גבוה בהרבה מהמחיר של "לא" כנה.
הנקודה שבדרך כלל מתעלמים ממנה: אמירת "לא" לא אומרת שאת אדם רע. זה אומר שאת אדם עם גבולות. זה אומר שאת מעריכה את הזמן, האנרגיה והרווחה שלך. וזה בסדר גמור.
הרבה פעמים מלמדים אותנו איך להשיג יותר, איך להצליח יותר, איך להיות יותר. אבל אף אחד לא מלמד אותנו איך לוותר, איך לשחרר, איך להגיד "זה מספיק".
תובנה הפוכה: אולי ה"לא" שלך יאפשר למישהו אחר להגיד "כן". אולי הוא יפתח דלת להזדמנות חדשה, לאדם אחר או אפילו לך, בעתיד.
אז בפעם הבאה שאת מרגישה לחץ להגיד "כן", תנשמי עמוק ותשאלי את עצמך: "מה אני באמת רוצה?". התשובה יכולה להפתיע אותך.
אני מזמינה אותך לשתף אותי: מתי הייתה הפעם האחרונה שאמרת "לא"? ומה למדת מזה?
