אני מודה, גם אני נפלתי בפח. "לישון כמו תינוק" – איזה קסם מכרו לנו! כאילו תינוקות הם מודל לשינה איכותית. בתור אחת שגידלה שניים, אני יכולה להגיד לכם בפה מלא: תינוקות מתעוררים כל שעתיים. אם כבר, אני מעדיפה לישון כמו… איך נאמר… אישה שמנהלת סטארט-אפ, מגדלת ילדים ועדיין מנסה להגשים את החלומות שלה. כן, גם הן צריכות לישון, וגם להן מגיע שינה טובה!
אבל בואו נהיה כנים, גם לי לקח זמן להבין את זה. שנים רדפתי אחרי "טיפים" ו"טכניקות" לשינה. שתיתי תה קמומיל, מדיטציות, חדר חשוך לחלוטין... אבל משהו לא הסתדר. הרגשתי כמו רובוט שמנסה לתכנת את עצמו לישון. ואז הבנתי – השינה שלי היא לא בעיה טכנית, היא חלק מהחיים שלי. זה לא רק כמה שעות אני ישנה, אלא איך אני חיה את השעות שאני ערה.
האם באמת אפשר "לכבות" את המוח לפני השינה? (רמז: לא ממש)
אחת התובנות הכי משמעותיות שלי הגיעה ממחקר על קוגניציה ושינה. הנה קישור למחקר אמין על קוגניציה ושינה. המחקר הזה הראה שמה שאנחנו עושים בשעות הערות שלנו משפיע ישירות על איך המוח שלנו "עובד" בלילה. זה לא רק עניין של להימנע ממסכים לפני השינה (טיפ חשוב, אבל לא מספיק). זה עניין של איך אנחנו מנהלות את הסטרס, את המחשבות, את הרגשות שלנו במהלך היום.
חשבתם פעם למה אחרי יום לחוץ במיוחד, השינה שלכם גרועה יותר? זה לא מקרי. המוח שלנו ממשיך לעבד את החוויות שלנו גם כשאנחנו ישנים. כמו שאומרים, "המוח לא מכבה את עצמו". אז מה עושים?
הסוד הוא לא "לכבות" את המוח, אלא לנהל אותו.
אוקיי, אז מה למדתי מניסיון אישי וקריאה מעמיקה של חומרים מקצועיים? הנה כמה תובנות שלדעתי באמת עושות את ההבדל:
- "רגע של שטות" ביום. זה אולי נשמע מוזר, אבל תמצאו לכם משהו מטופש או משחרר לעשות באמצע היום. לשיר בקולי קולות באוטו, לרקוד עם הילדים בסלון, לצחוק עם חברה על משהו טיפשי. למה זה חשוב? כי זה משחרר מתח ומאפשר למוח לקחת הפסקה מהלחץ. וזה מפחית את ה"רעש" בלילה. (לפעמים אני פשוט רואה סרטוני חתולים מצחיקים. אל תשפטו!).
- כתבו את המחשבות, אל תדחיקו אותן. אחת הטעויות הכי גדולות שלי הייתה לנסות "להתעלם" מהמחשבות לפני השינה. זה רק גרם להן להיות חזקות יותר. מה שעובד בשבילי זה לכתוב אותן. ממש לרשום את כל מה שעובר לי בראש, בלי צנזורה. זה כמו לפרוק את המטען הרגשי ולהשאיר אותו על הדף.
- "טקס שינה" קצר וממוקד. אני לא מדברת על שעה שלמה של טיפוח ורוגע (מי בכלל יש לו זמן לזה?). אני מדברת על משהו קטן וקבוע שעוזר לי "לעבור הילוך". למשל, קריאת עמוד אחד מספר, תרגול נשימה קצר או אפילו סתם לשתות כוס מים לאט לאט. העיקר שזה יהיה משהו שאני עושה כל לילה, והגוף שלי יתחיל לקשר את זה עם שינה.
- ויתור על שלמות. אני יודעת, זה קשה. במיוחד לנו, הנשים, שתמיד מנסות לעשות הכל מושלם. אבל האמת היא, שלפעמים השינה הטובה ביותר היא השינה שלא תכננו. זה אומר לא להילחם בנדודי שינה, אלא לקום ולעשות משהו מרגיע. זה אומר לא להלקות את עצמנו אם לא ישנו 8 שעות, אלא להתרכז במה שעשינו טוב היום. (פעם הייתי ממש נוקשה עם עצמי. היום, אני יודעת שקפה טוב עוזר לעבור את היום גם אחרי לילה לבן).
השינה שלי היא לא רק עניין של שעות – היא חלק מהסיפור שלי.
גיליתי משהו מפתיע כשחקרתי לעומק את נושא השינה – היא מושפעת לא רק מגורמים פיזיולוגיים, אלא גם מהתרבות והחברה שלנו. הנה קישור למחקר אנתרופולוגי מעניין על שינה בתרבויות שונות. בתרבויות מסוימות, שינה נחשבת לדבר קדוש, ובאחרות היא פחות חשובה. איך זה משפיע עלינו?
זה גרם לי לחשוב על איך אנחנו מתייחסים לשינה בחברה המערבית המודרנית. אנחנו חיים בעולם שמעריך עבודה קשה, הישגים ותפוקה. שינה נתפסת לעתים קרובות כמכשול בדרך להצלחה. אבל האמת היא, ששינה טובה היא לא רק מותרות – היא תנאי הכרחי להצלחה.
אז מה אני מנסה להגיד? שהשינה שלכם היא לא רק עניין של מספרים – היא חלק מהסיפור שלכם. היא משקפת את הערכים שלכם, את האמונות שלכם, את האופן שבו אתם חיים את החיים שלכם. ואם אתם רוצים לשפר את השינה שלכם, אתם צריכים להתחיל בשינוי הגישה שלכם.
אני מודה, אני עדיין לומדת. עדיין יש לי לילות לבנים, עדיין יש לי ימים שאני מרגישה כמו זומבי. אבל אני כבר לא נלחמת בזה. אני מנסה להקשיב לגוף שלי, להבין מה הוא צריך, ולתת לו את זה. וזה, לדעתי, הסוד האמיתי לשינה טובה.
אז… איך אתן ישנות? ספרו לי בתגובות! אולי נלמד משהו אחת מהשנייה.
