אני זוכרת את הרגע הזה כאילו היה אתמול. הייתי בת 25, תקועה בעבודה שלא אהבתי, והרגשתי שהמוח שלי פשוט...מתאבן. רציתי ללמוד משהו חדש, כל דבר, רק כדי להרגיש שוב חיה. אבל מאיפה מתחילים?
אז התחלתי. קראתי, צפיתי, ניסיתי. נכשלתי, כמובן, הרבה. יותר ממה שהייתי רוצה להודות. אבל לאט לאט, גיליתי משהו מפתיע: הכישלונות האלה היו הלימוד עצמו.
ואת יודעת מה? אפשר ללמוד כל דבר. באמת. השאלה היא לא "האם אפשר?", אלא "איך עושים את זה נכון, בשביל עצמך?".
אני לא הולכת למכור לך עכשיו איזה קורס דיגיטלי מפוצץ או שיטה סודית. אני פשוט רוצה לחלוק איתך את הגישה שלי, את הטעויות שלי, ואת התובנות שאספתי בדרך. גישה שהיא, בואי נגיד את האמת, רחוקה מלהיות מושלמת. אבל היא עובדת בשבילי. ואולי, רק אולי, היא תעבוד גם בשבילך.
מה תלמדי פה? איך לפרק כל משימה גדולה לחתיכות קטנות שקל לעכל, איך למצוא את המקורות הכי טובים (ולסנן את הרעשים), ואיך להישאר עם מוטיבציה גם כשקשה. אבל יותר מזה, אני רוצה שתצאי מפה עם תחושה שיש לך את הכוח לשנות, להתפתח, וללמוד כל מה שמעניין אותך.
למה בכלל ללמוד לבד? (ולמה זה לא תמיד הפתרון)
התשובה הכי קלה היא כי אין ברירה. לפעמים הקורסים יקרים מדי, הזמנים לא מתאימים, או שפשוט אין אף אחד שמלמד את מה שבאמת מעניין אותך.
אבל יש גם סיבה יותר עמוקה. למידה עצמאית מאפשרת לך באמת להתאים את הלימוד לצרכים שלך. את בוחרת את הקצב, את הנושאים, את הדרך. את הופכת להיות הנהגת של המסע שלך.
אבל, וזה אבל גדול, למידה עצמאית דורשת משמעת עצמית. וזה, חברות, החלק הקשה.
לפעמים, דווקא המסגרת של קורס, עם המטלות והמפגשים הקבועים, היא מה שמחזיק אותנו. אין פה תשובה אחת נכונה. רק מה שעובד בשבילך.
איך למצוא את הניצוץ? (ומה לעשות כשהוא דועך)
הצעד הראשון הוא למצוא משהו שמסקרן אותך. משהו שגורם לך לרצות לצלול פנימה, לשכוח מהזמן, להרגיש התרגשות.
אבל מה קורה כשהניצוץ הזה דועך? זה קורה, אין מה לעשות. החיים קורים.
אז מה עושים?
- מפצלים את המשימה: לפעמים הפרויקט מרגיש עצום מדי, מפחיד מדי. אז צריך לפרק אותו לחתיכות קטנות, שקל יותר להתמודד איתן. במקום "ללמוד תכנות", תתחילי עם "לכתוב תוכנית שמדפיסה 'שלום עולם' ". קטן, פשוט, מנצח.
- מחפשים חברים: למידה היא הרבה יותר כיפית כשעושים אותה ביחד. תמצאי קבוצת למידה, פורום, קהילה באינטרנט. תחלקי את הקשיים, את ההצלחות, את המוטיבציה.
- משנים גישה: אולי הנושא עצמו עדיין מעניין אותך, אבל הדרך שבה את לומדת אותו כבר לא עובדת. תנסי משהו אחר. סרטונים במקום ספרים, פודקאסטים במקום מאמרים, משחקים במקום הרצאות.
- נותנים לעצמך הפסקה: לפעמים, הדבר הכי טוב שאפשר לעשות הוא פשוט להניח את זה בצד. לתת למוח לנוח, להתאוורר. לחזור אחרי כמה ימים, עם כוחות מחודשים.
פעם, ניסיתי ללמוד לנגן על יוקלילי. התלהבתי בהתחלה, קניתי יוקלילי יפהפה, הורדתי אפליקציה. אבל אחרי שבוע, פשוט נשברתי. האצבעות כאבו, הצלילים היו מזעזעים, והרגשתי שאני פשוט לא מסוגלת לזה.
אז הנחתי את היוקלילי בצד. לכמה חודשים.
ואז, יום אחד, פשוט הרמתי אותו שוב. והפעם, זה הרגיש אחרת. עדיין לא הייתי כוכבת יוקלילי, אבל כבר לא הרגשתי שאני נאבקת. נהניתי.
הנקודה היא, שלמידה היא לא תמיד קו ישר. יש עליות וירידות, הפסקות והתחלות מחדש. וזה בסדר.
איפה מוצאים את הידע? (וגם, איך לא לטבוע בו)
היום, יש כל כך הרבה מידע זמין, שזה יכול להיות משתק. איפה מתחילים? למי מקשיבים? איך יודעים מה נכון ומה לא?
אני חושבת שהתשובה היא לנסות הכל.
- ספרים: קלאסיקה. עמוק, מקיף, אבל דורש סבלנות. אני אוהבת להתחיל עם ספרים שמסבירים את הבסיס, ואז לעבור לספרים יותר מתקדמים.
- קורסים מקוונים: Coursera, edX, Udacity - יש שם הכל. קורסים בחינם, קורסים בתשלום, קורסים קצרים, קורסים ארוכים. היתרון הוא שזה מובנה, מסודר, עם מטלות ומבחנים. החיסרון הוא שזה יכול להיות קצת משעמם.
- יוטיוב: אוצר בלום של ידע. סרטונים, הרצאות, הדרכות. הכל בחינם, הכל זמין. החיסרון הוא שהאיכות משתנה מאוד, וצריך לדעת לסנן את הזבל.
- פודקאסטים: דרך מצוינת ללמוד תוך כדי נהיגה, בישול, או הליכה. יש פודקאסטים על כל נושא שבעולם. היתרון הוא שזה נגיש ונוח. החיסרון הוא שזה לא תמיד מעמיק כמו ספר או קורס.
אני ממליצה לך להתחיל ממקור אחד או שניים, ואז להתרחב לאט לאט. לנסות סוגים שונים של מקורות, ולראות מה הכי מתאים לך.
אבל הכי חשוב, תמיד תשאלי שאלות. תפקפקי. תבדקי. אל תקחי שום דבר כמובן מאליו.
ד"ר ברנה בראון, חוקרת הבושה והפגיעות, כתבה בספרה "Dare to Lead" על החשיבות של שאילת שאלות ספקניות וביקורתיות. היא טוענת שזו הדרך היחידה לצמוח ולהתפתח. (בראון, ב. (2018). Dare to Lead. Vermilion.)
וכאן מגיע הטוויסט, כי הבטחתי הפתעה: המקורות הכי טובים לידע הם לא תמיד אלה שמצפים להם. פעם, ניסיתי ללמוד על שיווק דיגיטלי. קראתי ספרים, צפיתי בקורסים, עקבתי אחרי בלוגרים. אבל רק כשדיברתי עם בעלת עסק קטנה, שפשוט ניסתה הכל בעצמה, באמת הבנתי איך הדברים עובדים.
היא סיפרה לי על הטעויות שלה, על ההצלחות שלה, על התסכולים שלה. היא נתנה לי פרספקטיבה אמיתית, שלא יכולתי למצוא בשום ספר לימוד.
לסכם או לא לסכם? (ולמה זה לא משנה)
אני לא הולכת לסכם לך את כל מה שכתבתי פה. כי האמת היא, שאין פה סיכום.
המסע שלך ללמידה עצמאית הוא שלך בלבד. הוא ייחודי, הוא אישי, הוא מלא בהפתעות.
אני רק מקווה שנתתי לך כמה כלים, כמה רעיונות, כמה נקודות מבט, שיעזרו לך במסע הזה.
אבל יותר מזה, אני מקווה שגרמתי לך להרגיש שאת לא לבד. שיש עוד אנשים כמוך, שמנסים, שנכשלים, שמצליחים, שמגלים דברים חדשים.
ואולי, רק אולי, גרמתי לך להאמין בעצמך קצת יותר.
אז, מה את מתכננת ללמוד עכשיו? שתפי אותי! אני באמת רוצה לדעת.
