כשאין כוח לקום מהספה: המדריך האמיתי לצאת מהלופ (מניסיון)

A young woman with curly blonde hair is sitting on a couch, looking thoughtfully at the camera. She has a warm smile and a friendly expression.
מרגישה תקועה על הספה ואין כוח לקום? נעמה משתפת מניסיונה האישי טיפים אמיתיים לצאת מהלופ של חוסר מוטיבציה, בלי פתרונות קסם, אלא עם הבנה אנושית ותובנות מפתיעות.

היי, נעמה כאן. תודי, כמה פעמים מצאת את עצמך שקועה בספה, אפילו לא מצליחה לגייס טיפה של אנרגיה לקום? אני יודעת, זה קרה לי יותר מדי פעמים. זה לא רק עניין של עצלנות, זה משהו אחר, כבד יותר, שגורם לנו להרגיש תקועות.

אני זוכרת פעם אחת, אחרי תקופה מטורפת בעבודה, פשוט קרסתי. שבוע שלם לא עשיתי כלום חוץ מלבהות בטלוויזיה. לא עניתי לטלפונים, לא יצאתי מהבית. הרגשתי כמו בתוך בועה של אדישות. חשבתי שאני צריכה פשוט "לנער את עצמי", אבל זה רק גרם לי להרגיש יותר גרוע.

אז מה עושים באמת? איך יוצאים מהלופ הזה? אני לא מבטיחה פתרונות קסם, אבל כן אספר לך מה עזר לי, ואולי זה יעזור גם לך.

קודם כל, תני לעצמך רגע להרגיש את מה שאת מרגישה.

זה אולי נשמע קלישאתי, אבל זה קריטי. אנחנו כל כך רגילות לדחוף הצידה רגשות "שליליים" כמו עצב, תסכול או חוסר אונים, שאנחנו בכלל לא עוצרות כדי להקשיב להם.

פסיכולוגית בשם ד"ר סוזן דייויד, בספרה "Agility Emotional", מדברת על החשיבות של "לאפשר" לרגשות להיות שם, בלי לשפוט אותם. היא טוענת שאנחנו צריכים להתייחס לרגשות כמו למזג אוויר - הם משתנים, והם תמיד חולפים.

אבל מה אם זה לא חולף?

זו שאלה מצוינת. וזה המקום שבו אני חושבת שצריך להיות כנים עם עצמנו. אם את מרגישה תקועה כבר הרבה זמן, או אם חוסר המוטיבציה מפריע לך לתפקד ביום יום, חשוב לדבר עם איש מקצוע. אין בזה שום בושה, להיפך! זה מעיד על חוזק.

הצעד הקטן שעושה את כל ההבדל: "חוק שתי הדקות"

הטריק הזה, שלמדתי מהספר "הרגל אטומי" של ג'יימס קליר, שינה לי את החיים. הרעיון פשוט: אם יש משהו שאת מתקשה לעשות, תתחילי במשהו קטן מאוד, שייקח לך רק שתי דקות.

לדוגמה, במקום להגיד לעצמך "אני חייבת ללכת לחדר כושר", תגידי לעצמך "אני אלבש את בגדי הספורט שלי". זה הכל. רוב הסיכויים שאחרי שתלבשי את הבגדים, כבר יהיה לך יותר קל לצאת.

זה נשמע פשוט מדי, לא?

נכון, זה אולי נשמע טיפשי, אבל זה עובד! המוח שלנו אוהב התחלות קטנות. ברגע שאנחנו עושים את הצעד הראשון, אנחנו צוברים מומנטום.

אצלי זה עבד עם כתיבה. במקום לנסות לכתוב מאמר שלם, הייתי אומרת לעצמי "אני אכתוב משפט אחד". ואז, משפט אחד הפך לפסקה, פסקה לעמוד, ופתאום מצאתי את עצמי כותבת שעות.

למצוא את ה"למה" שלך - בלי לחפש תשובות גרנדיוזיות.

למה את רוצה לקום מהספה? למה חשוב לך לעשות את הדברים שאת רוצה לעשות?

אנחנו שומעים הרבה על "מציאת הייעוד", אבל האמת היא שלא תמיד אנחנו צריכות לחפש תשובות גרנדיוזיות. לפעמים ה"למה" שלנו הוא פשוט:

  • כי אני רוצה להרגיש יותר טוב עם עצמי.
  • כי אני רוצה להיות דוגמה טובה לילדים שלי.
  • כי אני רוצה לעזור לאחרים.

ה"למה" שלך הוא המצפן שלך. הוא זה שיעזור לך לקום מהספה גם כשקשה.

ההפתעה? לפעמים זה בסדר להישאר על הספה.

כן, שמעת נכון. לפעמים, הדבר הכי טוב שאת יכולה לעשות זה פשוט להישאר על הספה. לא להרגיש אשמה, לא לנסות "לתקן" את עצמך, פשוט לנוח.

החברה שלנו מעודדת אותנו להיות כל הזמן פעילים, כל הזמן פרודוקטיביים. אבל האמת היא שכולנו צריכים זמן לעצמנו, זמן להטעין מצברים.

אבל איך יודעים מתי זה "לגיטימי" לנוח ומתי זה התחמקות?

זו שאלה מורכבת, ואני לא חושבת שיש לה תשובה אחת נכונה. אבל אני כן חושבת שחשוב להיות קשובים לעצמנו. אם את מרגישה שאת זקוקה למנוחה, תני לעצמך אותה. בלי רגשות אשמה.

אני רוצה להזמין אותך לחשוב על משהו אחד קטן שאת יכולה לעשות היום, רק בשביל עצמך. משהו שיגרום לך לחייך. זה יכול להיות לקרוא פרק בספר, לצאת להליכה קצרה, או סתם לשתות כוס תה בשקט.

זכרי, את לא לבד. כולנו מתמודדים עם תקופות של חוסר מוטיבציה. וזה בסדר. מה שחשוב זה לא לוותר על עצמנו.

אשמח לשמוע מה עזר לך להתמודד עם חוסר מוטיבציה. שתפי אותי בתגובות!