האמת? זאת שאלה שרדפה אותי שנים. הייתי צופה מהצד באנשים אחרים, לכאורה מאושרים, ותוהה - מה מונע ממני לעשות את הדברים שאני באמת רוצה?
זוכרת תקופה שהייתי בטוחה שאני חייבת להיות עורכת דין? כולם אמרו שזה יוקרתי, שאני חכמה מספיק, שזה "העתיד". בפנים הרגשתי כאוס מוחלט. החלומות שלי היו בכלל לצלם, לטייל, לכתוב... אבל קול קטן בראש (שהתברר כמאוד חזק) לחש לי שאני חייבת לעשות את "הדבר הנכון".
ואיך זה נגמר? בקורס צילום סודי בשעות הלילה המאוחרות, אחרי יום שלם של לימודים שאני שונאת. סוד כמוס שאף אחד לא ידע עליו, כי פחדתי מה יגידו.
נשמע מוכר?
הבטחה שלי אלייך: עד סוף המאמר הזה, תביני למה אנחנו עושות את זה לעצמנו, וחשוב יותר - איך אפשר להתחיל לשחרר את עצמנו מהכלא הזה. לא מבטיחה פתרונות קסם, רק מבטיחה זווית ראייה חדשה וקצת יותר חמלה כלפי עצמנו.
למה אנחנו מסבכות את זה? (רמז: זה לא רק אנחנו)
אז למה, לעזאזל, כל כך קשה לנו לעשות את מה שטוב לנו?
אני חושבת שחלק גדול מהבעיה טמון ב"רעש" החיצוני. אנחנו מוצפות בדעות, ציפיות, טרנדים... האינסטגרם, הפייסבוק, אפילו המשפחה והחברים שלנו - כולם מנסים להגדיר לנו מה "נכון" ומה "טוב".
מחקרים מראים, למשל, שחשיפה מוגברת לרשתות חברתיות קשורה ישירות לירידה בתחושת הערך העצמי ולעלייה בתחושת החרדה. (למשל, מחקר של אוניברסיטת פנסילבניה מ-2018: "No More FOMO: Limiting Social Media Decreases Loneliness and Depression").
וזה הגיוני. כשאנחנו כל הזמן רואות תמונות "מושלמות" של אחרים, קל לשכוח שהן רק הצגה. שאף אחד לא באמת מאושר 24/7. שאנחנו משוות את החיים שלנו לגרסה הערוכה והמצוחצחת של אחרים.
אבל יש פה עוד רובד...
הפחד מהשינוי: חבר ותיק (ומעצבן)
הסיבה האמיתית, לדעתי, טמונה בפחד. פחד מכישלון, פחד מביקורת, פחד ממה יגידו... אבל בעיקר - פחד מהלא נודע.
הפחד מהשינוי הוא כמו חבר ותיק ומעצבן שתמיד שם כדי להזכיר לנו כמה "בטוח" לנו איפה שאנחנו.
קחו אותי לדוגמה. למה התעקשתי ללמוד משפטים כל כך הרבה זמן? כי זה היה "בטוח". כי ידעתי בדיוק מה מצופה ממני. כי פחדתי לצאת מאזור הנוחות שלי ולנסות משהו חדש.
אבל האמת היא, ש"בטוח" לא תמיד שווה "מאושר". לפעמים, דווקא הסיכון הזה, הקפיצה אל הלא נודע, הוא מה שמביא לנו את הסיפוק האמיתי.
אגב, פעם שמעתי פסיכולוגית שאמרה שהפחד הוא בעצם סוג של התרגשות. שהגוף שלנו מגיב בצורה דומה גם לפחד וגם להתרגשות. מאז, כשאני מרגישה פחד, אני מנסה להסתכל על זה כהתרגשות. זה לא תמיד עובד, אבל זה עוזר!
האומץ להיות לא מושלמת (ולעשות טעויות)
אז איך יוצאים מהלופ הזה? איך מתחילים לעשות את מה שטוב לנו, בלי לפחד ממה יגידו?
התשובה, לדעתי, טמונה באומץ להיות לא מושלמת. להודות שאנחנו לא יודעות הכל, שאנחנו עושות טעויות, שזה בסדר גמור.
אני יודעת, זה קל להגיד וקשה לעשות. אבל זה אפשרי.
אחד הדברים שהכי עזרו לי היה להתחיל לשתף את הספקות שלי. לדבר עם חברות, עם משפחה, אפילו עם אנשים זרים באינטרנט. פתאום גיליתי שאני לא לבד. שכולם מפחדים, שכולם מטילים ספק בעצמם, שכולם עושים טעויות.
ואז הבנתי משהו חשוב: הטעויות שלנו הן לא כישלונות. הן שיעורים. הן הזדמנויות לצמוח, ללמוד, להשתפר.
אני חושבת שהפילוסוף ניטשה ניסח את זה הכי טוב: "מה שלא הורג אותך, מחזק אותך." (או לפחות מלמד אותך איך להימנע מזה בפעם הבאה!).
זהירות, אושר: טיפים מעשיים לחיים מספקים יותר (ולא, לא מדובר רק בלקנות עוד נעליים)
אוקיי, אז דיברנו על הפחדים והספקות שלנו. עכשיו בואו נדבר על מה כן אפשר לעשות.
- תתחילי בקטן: לא חייבים לעשות שינוי דרסטי בחיים. אפשר להתחיל בדברים קטנים. לנסות תחביב חדש, להגיד "לא" למשהו שלא בא לך עליו, להקדיש חצי שעה ביום למשהו שאת אוהבת.
- תקיפי את עצמך באנשים תומכים: חשוב להיות מוקפת באנשים שמאמינים בך, שמרימים אותך, שלא שופטים אותך. אם אין לך אנשים כאלה בחיים שלך, תצאי לחפש אותם! יש קבוצות פייסבוק, סדנאות, מפגשים... העולם מלא באנשים מדהימים שמחכים להכיר אותך.
- תזכרי למה התחלת: כשהדברים נהיים קשים, קל להתייאש. תזכרי למה התחלת לעשות את השינוי הזה. מה רצית להשיג? מה החלום שלך? תכתבי את זה, תשימי את זה במקום בולט, ותקראי את זה כל פעם שאת מרגישה שאת עומדת לוותר.
- תחגגי את הניצחונות הקטנים: אל תחכי להצלחה הגדולה כדי לחגוג. תחגגי את כל הניצחונות הקטנים בדרך. עשית משהו קטן ששימח אותך? תפרגני לעצמך! קנית לעצמך פרח, הלכת להליכה בטבע, אכלת שוקולד... כל דבר קטן שעושה לך טוב.
אבל הכי חשוב - תהיי סבלנית כלפי עצמך. זה תהליך שלוקח זמן. יהיו עליות ומורדות. יהיו ימים טובים ופחות טובים. זה בסדר. פשוט תמשיכי לנסות, תמשיכי ללמוד, ותמשיכי להאמין בעצמך.
וזכרי: גם אם את לא מצליחה כל הזמן, עצם העובדה שאת מנסה, כבר עושה אותך מדהימה.
אז... מה הדבר הקטן שאת יכולה לעשות היום כדי לעשות משהו שטוב לך? אני באמת רוצה לדעת! כתבי לי בתגובות, ונמשיך את השיחה. מבטיחה לענות לכולן!
