אני זוכרת את היום בו הבנתי שהגעתי לקצה. הייתי בת שלושים ושבע (עוד מעט ארבעים, הלחץ התחיל עוד קודם, כן?). קריירה תובענית, זוגיות טרייה, ניסיון נואש לשלב הכל בלי לאבד את הראש – או את השפיות. הלב שלי דפק כמו תוף מלחמה, הרגשתי שאני חיה על קפה ואדרנלין, והתקרה של הסטרס פשוט לא יכלה לעלות יותר.
אולי את מכירה את ההרגשה הזו? של הגוף שמסמן לך "הלו, כאן זה כבר יותר מדי", אבל המוח בשלו: "אין זמן, אין ברירה, חייבים להספיק".
אז נתקלתי בנשימה מעגלית.
האמת, הייתי סקפטית. אני? טיפוס ריאלי, של מספרים, של תוצאות, פתאום צריכה להאמין בכוח של נשימה? נשמע קצת… ניו אייג' מדי בשבילי. אבל הייתי כל כך נואשת, שאמרתי לעצמי "מה כבר יש לי להפסיד?".
נשימה מעגלית היא לא סתם טכניקה; זה כלי שמחבר אותך מחדש לעצמך.
אז מה זה בעצם? בגדול, מדובר בנשימה רציפה, ללא הפסקה בין השאיפה לנשיפה. נשמע פשוט, נכון? אבל האתגר הוא לשמור על קצב קבוע, רגוע, ולשים לב לאנרגיה שזורמת בגוף. דמייני מעגל אינסופי של אוויר, שנכנס ויוצא, מנקה ומזין.
התחלתי עם סרטונים ביוטיוב (אני לא ממליצה, עדיף ללמוד ממורה מוסמך), אבל מהר מאוד הבנתי שאני צריכה הדרכה. מצאתי מורה מדהימה, והתחלנו לעבוד.
בהתחלה היה לי קשה. מאוד. המחשבות סירבו להירגע, הגוף היה מתוח, והייתי בטוחה שאני עושה משהו לא נכון. אבל המורה שלי אמרה לי: "נעמה, הסבלנות היא חלק מהדרך. פשוט תנשמי".
וכאן הגיע הטוויסט. כי הנשימה המעגלית לא רק עזרה לי להרגיע את הגוף; היא גם פתחה בפניי דלת לעולם חדש של מודעות עצמית. פתאום התחלתי לשים לב לדפוסים שלי – איך אני מגיבה ללחץ, איך אני מתמודדת עם אתגרים, איך אני מדברת לעצמי.
זה היה קצת כמו לפתוח מגירה חשוכה שמזמן שכחתי מקיומה, ולגלות שם אוצרות ויצורים כאחד.
אחד הדברים המפתיעים שגיליתי הוא הקשר בין הנשימה שלי לרגשות שלי. כשאני לחוצה, הנשימה שלי הופכת קצרה, רדודה ולא סדירה. כשאני רגועה, הנשימה שלי עמוקה, מלאה וזורמת. הבנתי שאני יכולה להשתמש בנשימה שלי ככלי לוויסות רגשי – להרגיע את עצמי כשאני מרגישה מוצפת, להטעין את עצמי באנרגיה כשאני מרגישה עייפה.
עכשיו, אני לא אומרת שנשימה מעגלית פתרה לי את כל הבעיות בחיים. ממש לא. עדיין יש ימים לחוצים, עדיין יש אתגרים, עדיין יש רגעים שאני מרגישה שאני עומדת להתפוצץ. אבל ההבדל הוא שעכשיו יש לי כלי. יש לי דרך לחזור לעצמי, למצוא את השקט הפנימי, ולהתמודד עם הלחץ בצורה יותר יעילה ומודעת.
אני לא לבד. מחקרים מראים שנשימה מעגלית יכולה להפחית חרדה, לשפר את איכות השינה, ואפילו להגביר את היצירתיות. (חפשו מחקרים על "breathwork" ב-Pubmed, יש לא מעט). וכן, יש כאן גם מרכיב של מיינדפולנס – תשומת לב לרגע הנוכחי, בלי שיפוטיות.
אבל עבורי, זה מעבר למחקרים ולסטטיסטיקות. זה משהו ששינה לי את החיים. נשימה מעגלית היא לא פתרון קסם, אבל היא כלי עוצמתי שיכול לעזור לך להתחבר לעצמך, להרגיע את הגוף, ולנהל את הלחץ בצורה יותר מודעת. היא הזכירה לי שאני נושמת, חיה.
האם ניסית פעם טכניקת נשימה מודעת? מה הייתה החוויה שלך? אני באמת רוצה לשמוע. אולי ביחד נגלה עוד דרכים לנשום עמוק יותר, ולחיות טוב יותר.
