אוקיי, תקשיבו טוב כי זה סיפור שמתחיל בפריחה מוזרה ומסתיים בתובנה שהפכה לי את החיים. תמיד הייתי מהבנות האלה שאומרות "אני אוכלת בריא!" – סלט, קצת חלבון, ירקות. אבל הגוף שלי, מסתבר, חשב אחרת.
זה התחיל בפריחה קטנה סביב הפה. בהתחלה חשבתי שאולי זה קשור לאיפור, או אולי סתם עור רגיש. אבל אז הגיעו הסדקים בזוויות הפה, העייפות הכרונית הזו שלא עוזבת, והשיער שהתחיל לנשור כמו עלים בסתיו.
אמרתי לעצמי, "נעמה, את חייבת להתחיל לחקור."
כי אני לא רופאה, אבל אני חוקרת!
התחלתי לחפור באינטרנט (בזהירות, כמובן, לא להילחץ מד"ר גוגל!), קראתי מחקרים (כן, אני קוראת מחקרים בשעות הפנאי שלי, מה לעשות?), וגיליתי שכל הסימנים האלה, ביחד, מצביעים על חוסרים תזונתיים. וואו!
אבל רגע, איך זה יכול להיות? אני אוכלת בריא!
פה הייתה הנפילה שלי.
האבחון העצמי שהציל אותי
אז, מה גיליתי?
- סדקים בזוויות הפה (Angular Cheilitis): קודם כל, גיליתי שהסדקים המעצבנים האלה הם לא סתם יובש, אלא סימן לחוסר בויטמין B2 (ריבופלבין), ברזל או אבץ. קראתי על זה במאמר של ה-NIH (National Institutes of Health), וזה ממש התאים לתמונה. (מקור: https://ods.od.nih.gov/factsheets/Riboflavin-HealthProfessional/)
רגע של תובנה - לאכול בריא זה לא מספיק, צריך לאכול נכון!
- נשירת שיער: אוקיי, פה כבר נכנסתי ללחץ. קראתי שהסיבה יכולה להיות חוסר בברזל, ביוטין או חלבון. אבל, שימו לב, גם יותר מידי ויטמין A יכול לגרום לנשירה! אז זהירות עם תוספים.
- עייפות: כן, כולם עייפים. אבל עייפות כרונית, כזו שלא עוברת גם אחרי שינה טובה, יכולה להצביע על חוסר בויטמין D, מגנזיום או ברזל.
אבל זה לא היה רק חוסרים. הבנתי שאני לא סופגת כמו שצריך את הויטמינים והמינרלים שאני כן אוכלת! ופה טמונה התובנה האמיתית.
מה למדתי מהכישלונות שלי?
אז מה עשיתי?
- ניתוח תזונתי מעמיק: עברתי על כל מה שאני אוכלת במשך שבוע. ממש כתבתי הכל! וגיליתי שאני אוכלת המון דברים "בריאים", אבל חסרים לי לגמרי שומנים בריאים (אבוקדו, אגוזים), חלבון איכותי (בשר רזה, דגים), ועלים ירוקים (תרד, קייל).
- שיפור הספיגה: הבנתי שלהרבה אנשים יש בעיה לספוג ויטמינים, במיוחד B12 וברזל. התחלתי לשלב פרוביוטיקה בתזונה שלי, ולקחת ברזל עם ויטמין C כדי לשפר את הספיגה.
- בדיקות דם: הלכתי לרופאה ועשיתי בדיקות דם מקיפות. חשוב לזכור - אבחון עצמי זה נהדר, אבל זה לא תחליף לייעוץ רפואי!
אבל התוצאות של בדיקות הדם הדהימו אותי!
הכל היה גבולי ומסוכן - ברזל ממש על הרצפה!
הייתי חייבת לטפל בעצמי ברצינות, אבל לא לבד!
הטוויסט בעלילה: לא רק תזונה
ואז, רגע לפני שהייתי מוכנה להכריז על עצמי כחולה כרונית, גיליתי את הדבר הבא: סטרס.
זה לא רק מה שאנחנו אוכלים, אלא גם איך אנחנו חיים!
לחץ נפשי כרוני משפיע על הספיגה של ויטמינים, על מערכת העיכול, ועל כל הגוף. התחלתי לעשות יוגה, מדיטציה, ופשוט להקדיש זמן לעצמי. זה שינה הכל!
והנה עוד תובנה: קראתי בספר של ד"ר רותם סלע על הקשר בין גוף לנפש, וזה ממש פתח לי את הראש. היא מסבירה איך מתח כרוני משפיע על המעיים ועל הספיגה של חומרים מזינים. מדהים!
אני לא טוענת שהפכתי לגורו בריאות, אבל למדתי להקשיב לגוף שלי. הוא מדבר אלינו כל הזמן, אנחנו רק צריכים ללמוד להקשיב.
האם זה עובד?
עכשיו, אחרי כמה חודשים של שינויים בתזונה ובאורח החיים, הפריחה נעלמה, השיער הפסיק לנשור (טפו טפו טפו), ויש לי יותר אנרגיה מאי פעם.
אבל אני חייבת להודות - זה לא תמיד קל. יש ימים שאני מתגעגעת לפיצה ולשוקולד, ואז אני מרשה לעצמי קצת, אבל במידה. הכל עניין של איזון.
אז מה המסר שלי? אל תתעלמו מהסימנים שהגוף שלכם שולח לכם. תחקרו, תלמדו, תתייעצו עם מומחים, והכי חשוב – תהיו קשובים לעצמכם.
מה עכשיו?
האמת? אני עדיין לומדת. אני רוצה לחקור יותר לעומק את הקשר בין המיקרוביום במעיים לבריאות הכללית. זה תחום מרתק!
ומה איתכם? האם גם אתם חוויתם סימנים מוזרים בגוף שהתגלו כחוסרים תזונתיים? שתפו אותי בתגובות! אולי נלמד מזה יחד.
