אוקיי, תקשיבו טוב, כי זה הולך להיות קצת... מוזר. אני, נעמה, לא טיפוס של בוקר. נקודה. אבל לפני כמה שבועות נתקלתי באיזה סרטון על יתרונות של מקלחת קרה בבוקר. אני יודעת, נשמע סיוט. ואני, עם החולשה הידועה שלי לניסויים משונים (שרובם המוחלט נגמרים בכישלון), החלטתי לנסות.
בהתחלה? שנאתי כל רגע. באמת. אני זוכרת את הצמרמורת הראשונה, את הנשימות הקצרות והפאניקה הקלה. אבל משהו קרה שם, בין הרעד להלם.
זה לא היה רק "התעוררתי". זה היה כאילו מישהו לחץ על כפתור "ריסטארט" למערכת.
אבל בואו נהיה ריאליים – בהתחלה חשבתי שזה סתם אפקט פלצבו זמני. הייתי סקפטית. האם מים קרים יכולים באמת לשנות משהו במצב רוח שלי? אני, שמתקשה לצאת מהמיטה בלי שלוש כוסות קפה?
וזו השאלה שאני רוצה לשאול אתכן: האם אנחנו באמת פתוחות לנסות דברים חדשים, גם אם הם נשמעים לנו מטורפים? או שאנחנו נשארות תקועות בנוחות שלנו, מפספסות אולי את הדברים הקטנים שיכולים לעשות שינוי גדול?
אז המשכתי. לא כל יום, אבל ברוב הימים. ולאט לאט התחלתי לשים לב לדברים.
קודם כל, האנרגיה. זה לא היה בוסט של קפה, אלא משהו יציב יותר, עמוק יותר. כאילו הגוף שלי הבין שהוא צריך להתמודד עם אתגר קטן, וזה הכין אותו להתמודד עם כל האתגרים של היום. (טיפ קטן: מחקרים מראים שמקלחת קרה יכולה להגביר את רמות האדרנלין והנוראדרנלין, הורמונים שקשורים למצב רוח ולערנות. מקור: Shevchuk, N. A. (2008). Adapted cold shower as a potential treatment for depression. Medical Hypotheses, 70*(5), 995-1001.)
- דבר שני, מצב הרוח. אני יודעת, זה נשמע קלישאתי, אבל באמת הרגשתי יותר רגועה, יותר ממוקדת. פחות עצבנית. אולי זה קשור לעובדה שהמקלחת הקרה מאלצת אותך להיות נוכחת ברגע, להתרכז רק בנשימה, רק בתחושה.
אבל כאן מגיע הטוויסט: זה לא רק המים הקרים. זה מה שקרה אחרי המקלחת הקרה.
אחרי שהתייבשתי והתלבשתי, הרגשתי גאווה קטנה. ניצחתי את הפחד, את הדחייה, את הרצון העז לחזור למיטה החמה. ועצם הניצחון הקטן הזה גרם לי להרגיש חזקה יותר, מסוגלת יותר.
ואז הבנתי משהו: המקלחת הקרה היא לא פתרון קסם. היא לא תעלים את החרדות או את העצב. אבל היא יכולה לתת לך את הבוסט הקטן הזה, את האנרגיה הזאת, את התחושה הזאת שאת יכולה להתמודד עם כל מה שהיום יזרוק עלייך.
אבל רגע, לפני שתרוצו לנסות – אני חייבת להיות כנה. היו ימים שפשוט לא הצלחתי. היו ימים שנכנעתי וחזרתי למים החמים. וזה בסדר. הכישלונות הם חלק מהתהליך.
הנה עוד משהו שלמדתי בדרך הקרה הזו: להתחיל לאט. לא חייבים ישר מים קפואים. אפשר להתחיל עם מים פושרים ולהוריד את הטמפרטורה בהדרגה. הקשבה לגוף היא שם המשחק. אין פה חוקים נוקשים.
אז מה התובנה המפתיעה? לא המים הקרים עצמם, אלא ההחלטה להתמודד עם אי-נוחות. וזו תובנה שיכולה לשנות הכל.
אני אסביר, זה לא רק על מקלחות קרות, זה על כל דבר בחיים. זה על לצאת מאזור הנוחות שלנו, על להתמודד עם פחדים קטנים, על לאתגר את עצמנו. כי בסופו של דבר, זה מה שגורם לנו לצמוח, להתפתח, להרגיש חיות.
ומה שעוד גיליתי, הוא את הכוח המרפא של טבע. אני מוצאת את עצמי בסופי שבוע נוסעת לים כדי לטבול במים הקרים. המים האלה עוזרים לי להתחבר לגוף שלי ולטבע. אני רוצה להמליץ לכם על שיטת וים הוף – שיטה של חשיפה לקור, נשימות ומדיטציה שעזרה לי להבין את הכוח של הגוף שלי.
למי זה מתאים? לדעתי? לכולם. אבל במינון הנכון. אם יש לכם בעיות בריאותיות, כמובן להתייעץ עם רופא.
אז כן, עשיתי ניסוי הזוי עם מים קרים בבוקר. וזה שינה לי את כל היום. יותר ממה שחשבתי.
אבל יותר מזה, זה שינה לי קצת את הגישה לחיים.
ועכשיו תורכן: האם אתן מוכנות לאתגר קטן בבוקר שיכול לשנות לכן את כל היום? שתפו אותי בתגובות!
