היי חברות, נעמה כאן. אתן יודעות, אני אוהבת לדבר על צמחים, אבל יותר מזה, אני אוהבת לדבר איתכן על צמחים. לא כהרצאה, אלא כמו שאנחנו יושבות על כוס קפה ומגלות יחד מה עובד ומה ממש לא.
אז, סוף החורף הזה... איזה זמן קסום! הכל מתחיל להתעורר, האדמה קוראת לנו לשתול, ואני? אני כבר עם הידיים באדמה. אבל רגע לפני שאנחנו רצות למשתלה, יש כמה דברים שחשוב לי לחלוק איתכן.
שלושת המנצחים שלי לתקופה הזו:
- אפונה ריחנית: טוב, נו, זה ברור. מי לא אוהבת אפונה ריחנית? אבל הפעם, אני לא סתם זורעת אותה. למדתי משהו מאימא שלי (שהיא גאונת גינה בפני עצמה) - להשרות את הזרעים במים פושרים ללילה לפני הזריעה. זה פשוט מקפיץ את הנביטה! וטיפ קטן ממני? תשתלו אותן ליד גדר או סבכה. הן אוהבות לטפס ויוסיפו המון יופי לגינה.
- תרד ניו זילנדי: כאן אני מודה, לקח לי זמן להעריך אותו. תמיד הייתי נאמנה לתרד הרגיל, אבל אז גיליתי את הניו זילנדי – והתאהבתי. הוא הרבה יותר עמיד לחום, כך שהוא נשאר ירוק וטרי גם כשהטמפרטורות עולות. ואתן יודעות מה הכי כיף? אפשר לקטוף אותו לאורך כל הקיץ! הוא פשוט ממשיך לצמוח ולתת. טיפ ממני: תשתלו אותו במקום עם הרבה שמש, ותדאגו להשקות אותו באופן קבוע. תאמינו לי, תודו לי אחר כך.
- נרקיסים: טוב, זה קצת רמאות, כי הם כבר פורחים, אבל אני תמיד שותלת עוד קצת בסוף החורף. הם פשוט מביאים איתם אור ושמחה אחרי החודשים האפורים. אבל הפעם, החלטתי לנסות משהו חדש - שתילה בשכבות עם צבעונים ואירוסים. ככה אני מבטיחה פריחה מתמשכת לאורך האביב! ראיתי את הרעיון בספר גינון עתיק שמצאתי בשוק פשפשים (כן, אני אוהבת דברים כאלה), ואני חייבת לנסות. מקור השראה נוסף: מחקרים מראים שהסתכלות על פרחים משפרת את מצב הרוח. אז הרווחתי פעמיים!
הטעות הנפוצה (שאני, מודה, עדיין נופלת בה):
היסטריה של שתילה!
תקשיבו לי טוב, זה משהו שאני ממש צריכה להזכיר לעצמי כל שנה מחדש. אנחנו רואות את השמש יוצאת, מרגישות את האוויר מתחמם, ופתאום אנחנו חייבות לשתול הכל עכשיו. ואז מה קורה? אנחנו מוצאות את עצמנו עובדות כמו משוגעות, קונות יותר מדי שתילים, ובסוף מתייאשות.
למה זה קורה? כי אנחנו שוכחות שהגינה היא לא תחרות. היא מקום להתחבר לטבע, להירגע, וליהנות מהתהליך.
אז מה עושים? נושמים עמוק. עושים תוכנית. מתחילים בקטן.
אני למדתי את זה בדרך הקשה, אחרי כמה עונות של שתילה אימפולסיבית. אבל עכשיו, אני מנסה להיות יותר מודעת. אני שואלת את עצמי:
מה באמת* אני רוצה לגדל?
כמה זמן באמת* יש לי להשקיע בגינה?
איזה מקום באמת* יש לי בגינה?
ואז אני מתחילה לאט לאט, צעד אחרי צעד.
מילה לסיום:
סוף החורף ותחילת האביב זה זמן מדהים, אבל חשוב לזכור - הגינה היא מסע, לא יעד. תהנו מהדרך, תלמדו מהטעויות, ותזכרו שאנחנו כאן אחת בשביל השנייה!
אז שתפו אותי, מה אתן מתכננות לשתול השנה? ואילו טעויות גינון מצחיקות עשיתן בעבר? מחכה לשמוע!
