אוקיי, אני חייבת לשתף אתכם במשהו. תקשיבו, אני לא מאמינה בניסים. או לפחות, לא האמנתי. שנים שאני סובלת מכאבי גב תחתון, ניסיתי הכל - פיזיותרפיה, דיקור, משככי כאבים, אפילו יוגה (שבסופו של דבר רק גרמה לי לכאבים נוספים, אבל היי, לפחות ניסיתי!). הייתי סקפטית לגבי כל דבר שהבטיח הקלה, במיוחד אם הוא הגיע ממקור לא שגרתי.
ואז, במהלך טיול בהרים, הגעתי למנזר קטן, מבודד כזה, שאיכשהו הצליח לשרוד כבר מאות שנים. הזדמן לי לדבר עם אחד הנזירים, איש זקן וחכם, שהציע לי לנסות מתכון עתיק לשמן זית מתובל. שמן? באמת? חשבתי לעצמי, נו באמת מה שמן יעזור לי לכאבי גב טורדניים. אבל, מתוך נימוס, הסכמתי לנסות.
הנזיר סיפר לי שהמתכון הזה עבר מדור לדור, ושמדובר בתערובת מיוחדת של שמן זית כתית מעולה ותבלינים שנבחרו בקפידה, לפי סגולות הריפוי שלהם. הכנתי את השמן בדיוק לפי ההוראות. הריח שלו היה מדהים – שילוב של רוזמרין, לבנדר, ו… משהו מתוק וחמים, שאני לא הצלחתי לזהות.
התחלתי לעסות את האזור הכואב בגב עם השמן. בואו נגיד את זה ככה, לא ציפיתי ליותר מדי. אבל… אחרי כמה ימים, התחלתי להרגיש הקלה. לא קסם, לא נס, אבל הקלה משמעותית. הכאבים פשוט התחילו להרפות. וזה גרם לי להתחיל לחשוב אחרת.
איך יכול להיות ששמן זית ותבלינים, משהו כל כך פשוט, הצליח להקל על כאבים שהיו חלק מהחיים שלי כל כך הרבה זמן? זה לא הסתדר לי. התחלתי לחקור.
קודם כל, חזרתי למקורות. קראתי מחקרים על שמן זית ועל הסגולות האנטי-דלקתיות שלו (למשל, מחקר שפורסם ב-Journal of Nutritional Biochemistry, שמדגיש את הפעילות האנטי-דלקתית של אולאוקנטל, תרכובת שנמצאת בשמן זית כתית מעולה). אחר כך, התחלתי לחקור את התבלינים – רוזמרין, לבנדר, ומה שהתברר כציפורן. גיליתי שלכל אחד מהם יש סגולות מרפא משלו, שמוכרות כבר אלפי שנים ברפואה העממית.
אבל זה לא הספיק לי. ידעתי שמדובר ביותר מסתם שילוב של מרכיבים בריאים. חיפשתי את החיבור בין הגוף והנפש.
הרי, מה זה כאב? זה לא רק אות עצבי שמגיע למוח. כאב הוא חוויה מורכבת, שמושפעת מהמצב הרגשי שלנו, מהמחשבות שלנו, מהאמונות שלנו.
אחת התובנות הכי גדולות שלי הגיעה דווקא ממקור לא צפוי – פודקאסט של ד"ר דב הלר, פסיכולוג קליני, שדיבר על הקשר בין כאב כרוני לטראומה רגשית מודחקת. הוא טען שכאבים פיזיים יכולים להיות ביטוי של רגשות לא מעובדים, ושטיפול רגשי יכול לעזור להקל על הכאבים.
וזה היכה בי.
יכול להיות שהכאבים שלי לא היו רק בעיה פיזית, אלא גם דרך של הגוף שלי לסמן לי משהו? אולי הם קשורים לסטרס, לחרדות, ל… דברים שלא רציתי להסתכל עליהם.
הבנתי שאני צריכה לגשת לכאב שלי בצורה הוליסטית. לא רק לטפל בסימפטומים, אלא גם לחקור את השורשים.
השמן זית המתובל היה רק ההתחלה. הוא עזר לי להרפות את השרירים, להקל על הדלקת, אבל הוא גם פתח לי דלת לעולם שלם של ריפוי עצמי.
היום, אני משלבת את השמן זית המתובל עם טכניקות נשימה, מדיטציה, וטיפול פסיכולוגי. אני מנסה להיות קשובה לגוף שלי, להקשיב לכאב שלי, ולשאול את עצמי מה הוא מנסה להגיד לי.
אני לא אגיד לכם שהכאבים שלי נעלמו לחלוטין. אבל הם כבר לא שולטים בי. למדתי לחיות איתם, להבין אותם, ולמצוא דרכים להתמודד איתם.
המתכון לשמן זית המתובל הוא פשוט יחסית, אבל הסוד האמיתי טמון בתשומת הלב והכוונה שאתם מכניסים לתוכו. זה לא רק משחה – זה כלי שיכול לעזור לכם להתחבר לגוף שלכם, להרגיע את הנפש שלכם, ולמצוא הקלה אמיתית.
אז הנה המתכון, אם אתם רוצים לנסות (אבל זכרו, זה לא תחליף לטיפול רפואי מקצועי):
- 1 כוס שמן זית כתית מעולה
- 1 כף רוזמרין מיובש
- 1 כף לבנדר מיובש
- 1/2 כף ציפורן טחונה
מחממים את השמן בסיר קטן על אש נמוכה, מוסיפים את התבלינים ומבשלים במשך 30 דקות, תוך כדי ערבוב מדי פעם. מצננים, מסננים ושומרים בצנצנת זכוכית אטומה.
וזהו. פשוט, נכון?
אבל השאלה האמיתית היא לא איך להכין את השמן, אלא איך להשתמש בו. איך להקשיב לגוף שלכם, איך להיות סבלניים, איך לא לוותר כשקשה.
וזה, חברים, מסע שלם.
אני יודעת שהפוסט הזה היה קצת ארוך, אבל הרגשתי שאני חייבת לשתף אתכם בכל הסיפור. אני מקווה שהוא נתן לכם נקודת מבט חדשה על הכאב, ועל הריפוי.
אז מה אתם חושבים? ניסיתם פעם טיפול אלטרנטיבי שהפתיע אתכם? שתפו אותי בתגובות! ואם יש לכם שאלות, אני כאן. תזכרו, אתם לא לבד במסע הזה.
