אוקיי, אני חייבת לשתף אתכן במשהו. תמיד חשבתי שאני ישנה מצוין. כאילו, אני נרדמת יחסית מהר, לא מתעוררת הרבה בלילה... מה עוד צריך? אבל אז, בעקבות המלצה של חברה, החלטתי לנסות מנטר דופק לילי. רציתי לראות אם אני באמת נחה כמו שאני חושבת.
התוצאות? בלשון המעטה, הדהימו אותי.
אני אסביר. ציפיתי לראות גרף די יציב, אולי קצת תנודות. מה שקיבלתי היה רכבת הרים רצינית, עם קפיצות דופק משונות באמצע הלילה. בתור מישהי שחושבת שהיא ישנה טוב, זה היה כמו לקבל טלפון ממספר לא מזוהה בשתיים בלילה - מלחיץ ולא ברור.
מה לעזאזל קורה שם למטה?
התחלתי לחפור. קראתי מחקרים (כן, אני חננה), דיברתי עם רופאים, אפילו שאלתי את הסבתא שלי, שתמיד יש לה עצות חכמות. גיליתי שהדופק הלילי יכול לספר סיפור שלם על מה שקורה בגוף שלנו בזמן שאנחנו ישנים.
הנה רגע הארה קטן: השינה שלנו היא לא רק כיבוי והדלקה.
אז מה למדתי, ואיך זה יכול לעזור גם לכן?
מקורות לא צפויים - ומה הם לימדו אותי
התחלתי לחקור קצת מעבר למאמרים הרפואיים הקונבנציונליים. מצאתי קבוצות בפייסבוק של ספורטאים שמשתמשים במנטרי דופק כדי לשפר את הביצועים שלהם, ושם גיליתי דברים מדהימים. הם מדדו את השונות בקצב הלב שלהם (HRV) בלילה, ומצאו קשר ישיר בין ה-HRV לבין ההתאוששות שלהם מהאימונים. זה גרם לי לחשוב - אם זה משפיע על ספורטאים, זה בטח משפיע גם עלי, גם אם אני לא רצה מרתון כל יום.
קראתי גם מחקר של ד"ר מתיו ווקר, מומחה לשינה מאוניברסיטת ברקלי (Walker, M. (2017). Why we sleep: Unlocking the power of sleep and dreams. Scribner.). הוא מדבר על חשיבות השינה העמוקה לזיכרון וללמידה. ופתאום הכל התחיל להתחבר.
- תובנה מספר 1: דופק גבוה מדי בלילה יכול להצביע על סטרס. אם הגוף שלנו במצב של "הילחם או ברח" גם בזמן השינה, זה סימן שמשהו לא בסדר. יכול להיות שזה קשור לעבודה, ליחסים, או אפילו סתם לכוס קפה אחת יותר מדי אחרי הצהריים.
תובנה מספר 2: שונות בקצב הלב (HRV) נמוכה מדי יכולה להצביע על בעיה. HRV נמוך בלילה קשור לעיתים למחלות כרוניות ולסיכון מוגבר לתמותה (Task Force of the European Society of Cardiology and the North American Society of Pacing and Electrophysiology. (1996). Heart rate variability: standards of measurement, physiological interpretation, and clinical use. Circulation, 93*(5), 1043-1065.). מפחיד, נכון? אבל חשוב לדעת כדי לפעול.
וזה השלב שבו נכנסתי לפאניקה קלה.
אבל רגע, לפני שאתן רצות לקנות מנטר דופק - חשוב לי להגיד משהו. המידע הזה הוא כלי, לא מקור לחרדה. זה לא אומר שאם הדופק שלכן קצת יותר גבוה ממה שכתוב באיזה מאמר, אתן גמורות. ממש לא. זה אומר שיש לכן הזדמנות להקשיב לגוף שלכן קצת יותר טוב.
ההתנסות האישית שלי - והכישלונות בדרך
אחרי שקראתי הכל, החלטתי ליישם. התחלתי לעשות מדיטציות לפני השינה, ניסיתי להפסיק עם הקפה אחרי ארבע, אפילו קניתי וילונות האפלה חדשים לחדר. בהתחלה, לא ראיתי שיפור משמעותי בדופק הלילי שלי. הייתי קצת מתוסכלת, חייבת להודות. התחלתי לפקפק אם כל העניין הזה שווה את זה.
אבל אז, יום אחד, הבנתי משהו. זה לא מספיק רק לשנות את ההרגלים שלי. הייתי צריכה גם לשנות את הגישה שלי. הייתי צריכה להפסיק להילחץ מהתוצאות ולהתחיל להקשיב לגוף שלי באמת.
התחלתי לכתוב יומן שינה. כל בוקר, רשמתי איך הרגשתי בלילה, מה אכלתי בערב, מה עשיתי לפני השינה. לאט לאט, התחלתי לראות דפוסים. גיליתי, למשל, שאם אני אוכלת ארוחה כבדה מדי לפני השינה, הדופק שלי קופץ. גיליתי שאם אני עובדת עד מאוחר, אני מתקשה להירגע.
אבל יש גם מגבלות - וזה חשוב שתדעו
חשוב להבין שמנטר דופק לילי הוא לא תחליף לייעוץ רפואי. הוא כלי שיכול לתת לנו קצת יותר מידע, אבל הוא לא יכול לאבחן מחלות או לתת לנו פתרונות קסם. אם אתן מרגישות שמשהו לא בסדר, חשוב להתייעץ עם רופא.
עוד דבר חשוב - כל אחד מאיתנו הוא שונה. מה שעובד בשבילי, לא בהכרח יעבוד בשבילכן. הניסוי הזה הוא אישי, והמטרה היא למצוא מה עובד הכי טוב בשבילכן.
לשבור את המוסכמות - והמסקנות המפתיעות
אחד הדברים שהכי הפתיעו אותי זה שהקשבה לגוף שלי, ולא רק למספרים על המסך, עשתה את ההבדל הכי גדול. זה לא משנה אם הדופק שלי הוא בדיוק מה שכתוב באיזה מדריך. מה שחשוב זה איך אני מרגישה.
הבנתי ששינה טובה היא לא רק עניין של שעות או דופק. היא עניין של חיבור לגוף, של הקשבה לצרכים שלו, של טיפול בעצמנו.
אז מה הלאה? אני עדיין ממשיכה לעקוב אחרי הדופק הלילי שלי, אבל עכשיו אני עושה את זה ממקום של סקרנות, ולא ממקום של פחד. אני עדיין לומדת דברים חדשים על השינה שלי כל הזמן.
ואתן? האם תנסו גם אתן מנטר דופק לילי? או שאולי תבחרו בדרך אחרת להקשיב לגוף שלכן? ספרו לי בתגובות! אני ממש סקרנית לשמוע מה אתן חושבות. אולי ביחד נמצא עוד סודות על השינה שלנו.
