אוקיי, תקשיבו לי רגע, כי אני חייבת לשתף אתכם במשהו שקצת טלטל לי את העולם. אני, נעמה, שפעם הייתי צרכנית נאמנה של אבקות חלבון, גיליתי משהו שגרם לי לחשב מסלול מחדש. וזה לא קל לי, כי האמת? נוח זה שם המשחק שלי.
אבל לפני שנצלול למים העמוקים, בואו נחזור קצת אחורה. שנים שאני אחרי אימונים, טוחנת את האבקות האלה בלי לחשוב פעמיים. הן היו חלק מהנוף, כמו כוס קפה בבוקר. "בשביל השרירים," אמרתי לעצמי, "בשביל הכוח, בשביל ההתאוששות." הכל נשמע כל כך הגיוני, לא?
ואז, זה קרה. נתקלתי במחקר... ואז בעוד אחד. והרגשתי קצת טיפשה. לא כי לא ידעתי הכל, אלא כי לא שאלתי מספיק שאלות.
אז מה מטריד כל כך? שאלה טובה. קודם כל, תחשבו על זה – מה באמת יש באבקות האלה? מעבר לחלבון, כמובן. אני לא מדברת רק על הרשימה הארוכה של מרכיבים שאני לא מצליחה לבטא (שזה כבר סימן אזהרה, לא?). אני מדברת על תוספים, ממתיקים מלאכותיים, חומרי טעם וריח, וכל מיני דברים אחרים ש... איך לומר? לא בדיוק גדלים על העצים. מחקרים שונים (לדוגמה, מאמר שפורסם ב- Journal of Agricultural and Food Chemistry) מצביעים על כך שהעיבוד האינטנסיבי של אבקות חלבון עלול להוביל ליצירת תרכובות לא רצויות.
אבל זה לא רק העניין של ה"מה יש בפנים". זה גם עניין ה"איך הגוף שלי מגיב לזה". אני לא יודעת מה איתכם, אבל אני התחלתי לשים לב לתופעות לוואי קטנות: נפיחות, בעיות עיכול קלות, לפעמים אפילו קצת עייפות אחרי אימון במקום התאוששות. אולי סתם צירוף מקרים? אולי לא.
וזו השאלה שנשארה איתי: האם אני באמת צריכה את זה? האם יש דרך טובה יותר?
אז התחלתי לחקור. קראתי בלוגים של תזונאים הוליסטיים, צפיתי בהרצאות TED על תזונה טבעית (אחת ההרצאות שהשפיעו עלי במיוחד הייתה של ד"ר רונדה פטריק על חשיבות חומצות האמינו לבריאות), ואפילו דיברתי עם סבתא שלי, שאין לה מושג מה זה אבקת חלבון אבל יש לה אינסטינקטים בריאים יותר מרובנו.
ואז הבנתי: הטבע כבר סידר לי את כל מה שאני צריכה. פשוט הייתי צריכה לפתוח את העיניים.
התחלתי להכין לעצמי שייקים ביתיים, עשירים בחלבון, אבל גם בוויטמינים, מינרלים וסיבים. וניחשתם נכון – בלי כל התוספים המיותרים.
אני יודעת, אני יודעת. בטח עכשיו אתם חושבים: "נו, בטח. קל להגיד, קשה לעשות." ואתם צודקים. בהתחלה זה היה מאתגר. הייתי צריכה להשקיע יותר זמן בתכנון, לקנות מרכיבים טריים, ללמוד שילובים חדשים. היו לי כמה פשלות קולינריות בדרך – שייקים שהיו דומים יותר לבוץ מאשר למשקה אנרגיה. אבל בסוף? זה היה שווה את זה.
הנה המתכון שאני הכי אוהבת, ואל תדאגו, אפשר לשנות אותו בהתאם למה שיש לכם בבית:
- חופן תרד טרי (כן, תרד. מבטיחה שלא תרגישו)
- חצי כוס פירות יער קפואים (הכי טוב, כי הם משמרים את הערכים התזונתיים)
- רבע כוס שקדים טבעיים (מקור מצוין לחלבון ושומנים בריאים)
- כף זרעי צ'יה (עוד חלבון, סיבים ואומגה 3)
- כוס חלב שקדים (או כל חלב צמחי אחר שאתם אוהבים)
- כפית חמאת שקדים (למרקם קרמי)
- קצת קינמון (בשביל הטעם והיתרונות הבריאותיים)
- כפית מייפל טבעי (אופציונלי, אם אתם צריכים קצת מתיקות)
מכניסים הכל לבלנדר, טוחנים עד לקבלת מרקם חלק, ושותים מיד.
התוצאה? שייק טעים, מזין ומרענן, שמרגיש כמו פינוק אמיתי. ואני? אני מרגישה מצוין. יותר אנרגיה, פחות נפיחות, ויותר שקט נפשי.
אבל זה לא רק עניין של מתכון. זה עניין של גישה. הבנתי שאני צריכה להקשיב לגוף שלי יותר. להבין מה הוא צריך, ולא רק מה הפרסומות אומרות לי שהוא צריך.
ולכן, אני מציעה לכם לא רק לנסות את השייק שלי, אלא גם לשאול את עצמכם: האם אתם באמת יודעים מה יש באבקת החלבון שאתם שותים? האם אתם מרגישים טוב אחרי שאתם שותים אותה? האם יש דרך טובה יותר?
אולי התשובה היא כן, אולי היא לא. אבל השאלה עצמה שווה את המאמץ.
והכי חשוב? אל תפחדו לנסות דברים חדשים. לפעמים, התשובות הכי טובות נמצאות דווקא במקומות הכי לא צפויים. כמו למשל, במטבח שלכם.
אני מודה, אני עדיין לומדת. יש ימים שאני חוזרת לאבקת חלבון (נו, לחץ של זמן), ויש ימים שאני ממציאה שילובים חדשים ומגניבים לשייק שלי. אבל מה שבטוח – אני כבר לא עיוורת. אני יודעת מה אני מכניסה לגוף שלי, ואני בוחרת לעשות את זה ממקום של מודעות ואחריות.
וזה, בעיניי, הכי חשוב.
אז מה אתכם? מה החלופה הטבעית שלכם לאבקת חלבון? שתפו אותי בתגובות! אני תמיד מחפשת רעיונות חדשים.
