אף פעם לא דמיינתי את עצמי יושבת כאן, מקלידה על שמן קנבוס. אני, נעמה, שרגילה למדוד דברים, לבדוק אותם במעבדה, להיות סקפטית - מודה שהדבר הזה הפיל אותי מהכיסא. איך בכלל הגעתי לזה?
האמת, זה התחיל מנדודי שינה מטורפים. תקופה לחוצה, אתם יודעים איך זה. ניסיתי הכל - תה קמומיל, מדיטציה, ספירת כבשים (שזה, אגב, די מעליב את הכבשים). כלום לא עבד. חברה טובה, כזו שאתה סומך עליה בעיניים עצומות, המליצה על שמן קנבוס. "רק תנסי, מה יש לך להפסיד?" אמרה.
אני? טיפוס של "מה יש לי להפסיד?". הרי אני מדענית, לא? אבל משהו בי התנגד. הרגיש לי קצת כמו טרנד חולף, עוד "תרופת פלא" שלא באמת עובדת.
הספקנות ניצחה, והשמן נשאר בארון.
ואז, יום אחד, מצאתי את עצמי קוראת מחקר על המערכת האנדוקנבינואידית בגוף האדם. מצאתי את זה בטעות בבלוג של רופא משפחה אוסטרלי שכותב על רפואה משולבת (כן, אני יודעת, נשמע הזוי). והמחקר הזה, חברים, שינה לי את כל התפיסה. הוא הסביר איך קנבינואידים, כמו אלה שנמצאים בשמן קנבוס, יכולים להשפיע על ויסות מצב הרוח, שינה ואפילו כאב.
אבל רגע, האם זה אומר שאני צריכה לתת צ'אנס לשמן הזה?
ההתלבטות הייתה קשה. מצד אחד, המחקר היה מעניין, מצד שני, עדיין הרגשתי קצת לא בנוח עם כל העניין. החלטתי להתחיל בקטן. טיפה אחת, מתחת ללשון, לפני השינה.
הלילה הראשון היה... שום דבר מיוחד.
אבל לא ויתרתי. המשכתי, יום אחרי יום, והתחלתי לשים לב למשהו מוזר. לא רק שנרדמתי יותר בקלות, גם קמתי יותר רעננה. כאילו איזה ענן כבד התפזר לי מהראש. אבל רגע, זה בטח פלסבו, נכון?
מסתבר שלא.
הדבר המדהים באמת קרה כשחזרתי לאימוני הריצה שלי. הייתי סובלת מכאבים כרוניים בברכיים, כאבים שתמיד הגבילו אותי. אבל פתאום, הכאבים היו נסבלים יותר. הצלחתי לרוץ יותר, רחוק יותר, בלי להרגיש שאני קורעת את הברכיים שלי.
ואז זה היכה בי: שמן הקנבוס לא רק עוזר לי לישון טוב יותר, הוא גם עוזר לי להתמודד עם כאבים!
הייתי חייבת להבין למה. התחלתי לחפור במחקרים נוספים, הפעם ממקורות יותר קונבנציונליים כמו ה-NIH (המכון הלאומי לבריאות בארה"ב). גיליתי ששמן קנבוס, בעיקר כזה שעשיר ב-CBD (קנבידיול), יכול להשפיע על קולטנים של כאב בגוף, ובכך להפחית את התחושה. (מקור: מחקרים רבים זמינים ב-PubMed).
התחלתי להבין שהעניין הזה הוא הרבה יותר רציני ממה שחשבתי.
אבל כאן התחילה הדילמה האמיתית. איך אני, מדענית שרגילה לבסס את הכל על נתונים אמפיריים, יכולה להמליץ על משהו שיש לגביו כל כך הרבה מידע לא חד משמעי? איך אני יכולה לעזור לאחרים, בלי לגרום נזק?
התשובה, לדעתי, היא אחריות.
אני לא טוענת ששמן קנבוס הוא תרופת פלא לכל דבר. ממש לא. אבל אני כן מאמינה שהוא יכול לעזור לאנשים מסוימים, בתנאים מסוימים, ובפיקוח נכון.
אבל רגע, מה זה אומר "פיקוח נכון"?
זה אומר להתחיל עם מינון נמוך, לשים לב לתגובות של הגוף, ולהתייעץ עם רופא או גורם מוסמך. זה אומר גם לבחור שמן קנבוס איכותי, מחברה מוכרת, עם תוצאות מעבדה שקופות. וזה אומר להבין שמה שעובד עבורי, לא בהכרח יעבוד עבורכם.
המסע שלי עם שמן קנבוס לימד אותי שני דברים חשובים:
- לפעמים, צריך לצאת מאזור הנוחות ולנסות דברים חדשים, אפילו אם הם נראים לך מפוקפקים בהתחלה.
- תמיד, אבל תמיד, צריך לעשות את המחקר שלך, להבין מה עומד מאחורי הדברים, ולפעול באחריות.
ועכשיו, אני משאירה את זה לכם. מה דעתכם? האם גם אתם ניסיתם שמן קנבוס? אילו תובנות או שאלות זה העלה אצלכם? אני באמת רוצה לשמוע. אולי ביחד נוכל לגלות עוד דברים מעניינים על הנושא הזה.
אני מודה, יש לי עוד הרבה שאלות. אני עדיין מנסה להבין את כל הניואנסים, את כל המגבלות. אבל אני מאמינה שבשיחה פתוחה, כנה ומבוססת, נוכל להגיע לתובנות חדשות.
