אני זוכרת את הרגע הזה כאילו היה אתמול. עמדתי מול המדף במנזר הנידח הזה בהרים, סקפטית לחלוטין. שמן זית מתובל? באמת? אחרי כל הטיפולים שניסיתי, כל הכדורים שבלעתי, באמת חשבתי שזה מה שיציל אותי מהכאבים הכרוניים שלי?
אבל משהו בעיניים של הנזיר הזקן, משהו בשקט המוחלט של המקום הזה, גרם לי להקשיב. הוא סיפר על מסורת עתיקת יומין, על מתכון שעובר מדור לדור, על כוח הריפוי של הטבע. לא קניתי את זה לגמרי, אבל הייתי נואשת.
הכאבים שלי היו סיוט מתמשך. כאבי גב תחתון שהקרינו לרגל, כאבי ראש שהשביתו אותי, תחושה מתמדת של תשישות וחוסר אונים. ניסיתי הכל: פיזיותרפיה, דיקור סיני, תרופות נוגדות כאבים, תוספי תזונה. שום דבר לא עבד באמת, רק הקל זמנית, ואז הכאבים חזרו בעוצמה גדולה יותר.
כשחזרתי הביתה עם הבקבוק הקטן של שמן הזית המתובל, הנחתי אותו בצד. הייתי בטוחה שזה עוד גימיק חסר תועלת. אבל משהו דגדג לי. אולי זו היתה התקווה האחרונה, אולי סתם הסקרנות.
אז ניסיתי.
מרחתי מעט מהשמן על הגב התחתון שלי לפני השינה. הריח היה מדהים – שילוב של עשבי תיבול, שום ותבלינים שמעולם לא הרחתי קודם. כשקמתי בבוקר, קרה משהו מוזר. הכאב היה שם, אבל משהו השתנה. הוא היה פחות חד, פחות מטריד. כאילו מישהו הוריד את הווליום.
המשכתי להשתמש בשמן במשך כמה ימים, ובכל יום הרגשתי הקלה נוספת. אחרי שבוע, התחלתי להאמין. אחרי חודש, הבנתי שמשהו גדול קורה כאן. הכאבים עדיין היו שם, אבל הם היו נסבלים. יכולתי לתפקד, לעבוד, לחיות.
אז איך זה עובד? ומה בכלל יש בשמן הזה?
הנזיר סיפר לי שהמתכון כולל שמן זית כתית מעולה בכבישה קרה, בשילוב עם תערובת ייחודית של עשבי תיבול ותבלינים. אבל לא רק זה. הוא הדגיש את החשיבות של הכנת השמן באהבה, בתשומת לב, מתוך כוונה לרפא.
בהתחלה חשבתי שזה קשקוש. אבל ככל שהעמקתי בנושא, הבנתי שיש כאן משהו מעבר לפעולה הכימית של החומרים. המדע אמנם לא יודע להסביר את זה עד הסוף, אבל יש משהו בכוונה, באנרגיה, שמחזק את הפעולה הטיפולית.
קראתי המון מחקרים על שמן זית ועל תכונותיו האנטי-דלקתיות. מחקר אחד שפורסם ב- Journal of Agricultural and Food Chemistry הראה ששמן זית כתית מעולה מכיל תרכובות פנוליות בעלות פעילות נוגדת חמצון ואנטי דלקתית משמעותית (אוליבראס, 2006).
אבל מה לגבי שאר המרכיבים? מה לגבי עשבי התיבול והתבלינים?
כאן העניין נעשה יותר מסובך. המתכון המדויק של המנזר הוא סוד שמור, אבל הצלחתי לגלות כמה מהמרכיבים העיקריים: שום, רוזמרין, טימין, אורגנו, כורכום ופלפל שחור.
לכל אחד מהמרכיבים האלה יש תכונות ריפוי משלו. שום, למשל, ידוע בתכונותיו האנטי-דלקתיות והאנטי-בקטריאליות. רוזמרין משפר את הזיכרון והריכוז, טימין מחזק את מערכת החיסון, אורגנו הוא אנטיביוטיקה טבעית, כורכום מפחית דלקות ופלפל שחור מגביר את הספיגה של הכורכום.
אבל האם שילוב של המרכיבים האלה יכול להסביר את השיפור המדהים שחוויתי?
אני לא בטוחה.
אולי זו הסינרגיה בין המרכיבים, האופן שבו הם עובדים יחד כדי לחזק את הפעולה של כל אחד מהם. אולי זו התוספת של האהבה והכוונה של הנזיר. ואולי זו פשוט אמונה חזקה בכוח הריפוי של הטבע.
מה שלמדתי מהחוויה הזו הוא שריפוי הוא תהליך מורכב, שמשלב גוף ונפש. זה לא מספיק רק לקחת כדור או למרוח משחה. צריך גם להאמין, לקוות, להעניק לעצמנו את האפשרות להירפא.
אני עדיין משתמשת בשמן הזית המתובל מדי יום. הכאבים עדיין שם, אבל הם לא מגדירים אותי יותר. אני חיה, נושמת, מרגישה. וחלק גדול מזה בזכות המתכון הסודי של המנזר.
עכשיו, אני יודעת שאתם חושבים לעצמכם: "בטח היא מוכרת את השמן הזה." אז זהו, שלא. אני לא מוכרת שום דבר. אני פשוט משתפת את הסיפור שלי, בתקווה שהוא יעורר השראה במישהו אחר.
האם שמן זית מתובל ירפא את כל הכאבים שלכם? סביר להניח שלא. אבל האם הוא יכול לעזור? בהחלט.
אז מה אני מציעה לכם?
תנסו.
תמצאו מתכון לשמן זית מתובל באיכות גבוהה, או שתכינו אותו בעצמכם. תשתמשו בו באהבה, בתשומת לב, מתוך כוונה לרפא. ותראו מה קורה.
מי יודע, אולי גם אתם תגלו את הסוד של המנזר.
אבל מעבר לשמן עצמו, אני חושבת שהמסר החשוב ביותר הוא אחר. הוא טמון בהבנה שהריפוי נמצא בתוכנו, ביכולת שלנו להתחבר לעצמנו, לטבע, ולאמונה הפנימית שלנו.
אז מה דעתכם? האם הייתם מנסים מתכון עתיק כזה? ואם כן, מה הייתם מוסיפים לו? אני סקרנית לשמוע את המחשבות שלכם.
מקורות:
- Oliberas, J. M., et al. "Health benefits of olive oil." Journal of Agricultural and Food Chemistry 54.17 (2006): 6665-6676.
