פעם האמנתי שעבודה "טובה" נמדדת בתלוש המשכורת ובסטטוס. כמה טעיתי.
זוכרות את התקופה הזו בחיים שבה אתן עושות הכל "כמו שצריך"? אני סיימתי תואר, מצאתי עבודה "מכובדת" בחברה מצליחה, גרתי בדירה חמודה בעיר. הכל נראה מושלם מבחוץ, אבל בפנים הרגשתי... ריקנות. כאילו אני משחקת תפקיד בסרט שלא כתבתי.
חשבתי שזה יעבור. שאולי אני צריכה עוד קידום, עוד משכורת, עוד חופשה מפנקת. אבל אז הבנתי את האמת המרה: אני לא עושה משהו שחשוב לי באמת. העבודה שלי לא תרמה לעולם בשום צורה שהיא.
אז מה עושים? עוזבים הכל וטסים לתאילנד? אולי. אבל אני החלטתי לנסות משהו אחר: למצוא עבודה עם משמעות. עבודה שתגרום לי לקום בבוקר עם חיוך, לא עם תחושת מחנק. לא ידעתי לאן זה יוביל אותי, אבל ידעתי שאני חייבת לנסות.
החיפוש אחר הניצוץ הפנימי: מאיפה בכלל מתחילים?
הצעד הראשון היה להבין מה באמת חשוב לי. זה לא תמיד פשוט כמו שזה נשמע. קל ליפול למלכודות של "אני רוצה לעזור לאנשים" או "אני רוצה לשנות את העולם". אבל אלה מטרות גדולות ומפוזרות מדי. צריך להיות ספציפיים.
אז עשיתי תרגיל קטן: ישבתי עם דף ועט וכתבתי את כל הדברים שמעניינים אותי, אפילו אם הם נראים קצת "מוזרים". אהבה לבעלי חיים, אומנות, טכנולוגיה, קיימות, חינוך... פשוט הכל. אחר כך התחלתי לחפש נקודות חיבור בין הדברים האלה.
מסתבר שזה תהליך מורכב, וגיליתי שלפעמים, אנחנו לא באמת יודעים מה אנחנו רוצים. מחקרים מראים שרבים מאיתנו מרגישים ניתוק בין העבודה לערכים האישיים שלנו. (Forbes, Meaning Matters More Than Ever at Work). זה לא בהכרח אומר שאנחנו לא טובים במה שאנחנו עושים, אלא שאולי אנחנו לא עושים את הדבר הנכון.
אגב, במהלך החיפוש הזה נתקלתי בספר מדהים שנקרא "What Color Is Your Parachute?". הוא עזר לי מאוד למקד את החיפוש ולזהות את הכישורים והתשוקות שלי. ממליצה בחום!
הפאשלות הבלתי נמנעות: לא כל ניסיון מסתיים בהצלחה
אוקיי, אז הבנתי מה אני מחפשת. עכשיו הגיע החלק הקשה: למצוא עבודה כזו. חשבתי שזה יהיה קל, הרי "עולם העבודה משתנה" וכולם מחפשים "עובדים עם תשוקה". בפועל, זה היה הרבה יותר מסובך.
ניסיתי להתנדב בעמותות שונות, אבל הרגשתי שאני לא באמת תורמת. ניסיתי להקים עסק חברתי, אבל נפלתי על הפנים. (טוב, זה כבר סיפור לפעם אחרת). ניסיתי לעבוד בחברות שמגדירות את עצמן כ"ירוקות", אבל גיליתי שהן בעיקר עושות "גרין-וושינג".
היו רגעים שרציתי להרים ידיים. חשבתי שאולי אני לא בנויה לזה. שאולי אני צריכה פשוט "להתפשר" ולהישאר בעבודה הנוחה והמשעממת שלי.
אבל אז נזכרתי למה התחלתי את המסע הזה מלכתחילה. בשביל עצמי. כדי לחיות חיים מלאים ומשמעותיים. אז קמתי, ניערתי את האבק וניסיתי שוב.
מה למדתי מהכישלונות האלה? שהדרך אל עבודה עם משמעות היא לא תמיד ישרה וחלקה. היא מלאה בסיבובים, מהמורות ואפילו כמה תהומות. אבל כל ניסיון, גם אם הוא לא מצליח, מלמד אותנו משהו חשוב על עצמנו ועל העולם.
כל כישלון הוא שיעור מוסווה.
התגלית המפתיעה: משמעות יכולה להיות קרובה ממה שחשבנו
בסופו של דבר, מצאתי את העבודה שלי במקום הכי לא צפוי: בחברה שאני כבר עובדת בה. מסתבר שלא הייתי צריכה לעזוב הכל ולטוס לקצה השני של העולם. הייתי צריכה רק להסתכל סביבי בעיניים חדשות.
התחלתי לחפש פרויקטים בתוך החברה שמתאימים לערכים שלי. הצעתי את עזרתי למחלקת הקיימות, התחלתי לכתוב תוכן על נושאים שמעניינים אותי, התנדבתי להוביל סדנאות לעובדים על איזון בית-עבודה.
פתאום גיליתי שהעבודה שלי יכולה להיות משמעותית, גם בלי לשנות את העולם כולו. מסתבר שגם שינויים קטנים, כשעושים אותם עם אהבה ותשוקה, יכולים לעשות הבדל גדול.
מחקר של אוניברסיטת הרווארד מראה שחיבור לערכים אישיים בעבודה מעלה את רמת המוטיבציה והסיפוק (Harvard Business Review, How to Find More Meaning in Your Work). זה לא רק טוב לנשמה, זה גם טוב לעסק!
אז מה הלאה? המסע רק התחיל
אני עדיין לומדת, גדלה ומתפתחת. אני עדיין עושה טעויות, לפעמים אפילו גדולות. אבל אני יודעת שאני בכיוון הנכון. אני עושה משהו שחשוב לי, משהו שנותן לי תחושה של משמעות וסיפוק.
אני יודעת שהמסע הזה לא קל, אבל הוא שווה את זה. אני מאמינה שכל אחת ואחד מאיתנו יכול למצוא עבודה עם משמעות, לא משנה מה אנחנו עושים או איפה אנחנו נמצאים.
אז מה השאלה שמטרידה אותי עכשיו? איך אפשר לעזור ליותר אנשים למצוא את הניצוץ הפנימי שלהם ולהפוך אותו לעבודה משמעותית? אני עדיין מחפשת את התשובה. אולי אתן יכולות לעזור לי?
