הפלורסנט מעל הראש הבהב בעצבנות, סימן מובהק לסוף היום (הארוך מדי, יש לציין). אבל האמת היא שההבהוב הזה, שמזכיר לי נצח של פגישות זום, גרם לי לחשוב על משהו אחר לגמרי. על איך אנחנו רודפים אחרי ההצלחה, כאילו היא איזה כוכב נופל שאסור לנו לפספס. ומה קורה כשמפספסים?
תמיד אמרו לי שההצלחה היא תוצאה של עבודה קשה, תכנון קפדני וקצת מזל. נו, לפחות זה מה שקראתי בספרי הדרכה לקריירה. האמת? גיליתי שהיא הרבה יותר מבולגנת, לא צפויה ולפעמים אפילו כואבת.
זוכרים את הפעם הראשונה שניסיתם לאפות עוגה ויצא לכם משהו שנראה כמו אסון גרעיני? (או שרק לי זה קרה?). זה היה אמור להיות הקינוח המושלם לארוחת ערב, אבל במקום זה קיבלתי משהו שאפשר להשתמש בו כמשקולת לדלת.
הבטחתי לעצמי שאכתוב על איך להשיג את המטרות שלכם, איך להיות יעילים יותר, איך להצליח. אבל אז נזכרתי בכל הפעמים שנכשלתי. ונפל לי האסימון – אולי הכוח האמיתי טמון דווקא שם, בתוך הכישלונות האלה.
האם אנחנו באמת מבינים את המשמעות של "ללמוד מהטעויות"?
המוח שלנו בנוי ללמידה. מחקרים מראים (Dweck, 2006) שגישה של "חשיבה מתפתחת" (Growth Mindset) – האמונה שהיכולות שלנו ניתנות לשיפור – חשובה יותר מכישרון מולד. במילים אחרות, זה לא משנה אם אתם "טבעיים" במשהו, אלא אם אתם מוכנים להשתפר.
אבל איך משנים גישה? איך עוברים מתסכול לשאלה "מה אני יכול/ה ללמוד מזה?". הנה כמה תובנות שגיליתי, בדרך הקשה:
- קודם כל, תרשו לעצמכם להרגיש. זה בסדר להיות מתוסכלים, כועסים או עצובים. אל תנסו להדחיק את זה. הרגשות האלה הם חלק מהתהליך. כשאני נכשלתי בניסיון ההוא לאפות את העוגה, הרגשתי מטופשת. אבל הרשתי לעצמי להרגיש את זה, ואז שאלתי: "למה זה קרה?".
* פסקת משפט בודד: הכרה ברגשות היא הצעד הראשון לצמיחה.
- חפשו את השיעור, גם אם הוא מוסווה. כל כישלון הוא הזדמנות ללמידה. אולי טעיתם במינון של המרכיבים? אולי לא חיממתם את התנור מספיק? אולי בכלל כדאי לנסות מתכון אחר? כשחקרתי את הכישלון הקולינרי שלי, הבנתי שהבעיה הייתה במתכון. הוא היה מורכב מדי בשבילי.
* אגב, גיליתי שיש בלוגים שלמים שמנתחים מתכונים כושלים. מי היה מאמין?
- שתפו אחרים. לדבר על הכישלונות שלכם יכול להיות מפחיד, אבל זה גם יכול להיות משחרר. תתפלאו כמה אנשים חוו דברים דומים. כששיתפתי את חברה שלי על העוגה האומללה, היא סיפרה לי על ניסיון כושל שלה להכין סושי. צחקנו על זה, והרגשתי הרבה יותר טוב.
* לפעמים, דווקא הכישלונות מחברים אותנו יותר מההצלחות.
- אל תפחדו לנסות שוב. הכישלון הוא לא סוף הדרך, הוא רק חלק מהמסע. אם נכשלתם, קומו, נגבו את האבק ונסו שוב. הפעם, תעשו את זה קצת אחרת. אני החלטתי לנסות מתכון פשוט יותר לעוגה. ואתם יודעים מה? הפעם זה הצליח.
* התמדה היא לא רק כוח, היא גם תענוג.
אבל רגע, מה הקשר בין עוגות להצלחה בקריירה?
האמת היא, שהעקרונות האלה תקפים לכל תחום בחיים. בין אם אתם מנסים להתקדם בעבודה, לפתוח עסק משלכם או סתם ללמוד שפה חדשה, הכישלונות הם חלק בלתי נפרד מהדרך.
במחקר של אוניברסיטת הרווארד (Simonton, 2009) נמצא שיוצרים מצליחים, הם לא רק יותר מוכשרים, אלא גם מייצרים יותר עבודות כושלות! כלומר, הם לא פוחדים לנסות, להיכשל וללמוד מהניסיון.
אבל מה עם הפחד משיפוטיות? מה עם התחושה הזאת שאנחנו לא מספיק טובים?
זה טבעי להרגיש ככה. כולנו רוצים להצליח, אף אחד לא רוצה להיכשל. אבל האמת היא שאף אחד לא מושלם. וזה בסדר.
אני זוכרת את הפעם הראשונה שהעזתי להציג רעיון חדש במקום העבודה. הייתי בטוחה שהרעיון שלי גאוני, אבל הוא נדחה על הסף. הייתי מתוסכלת, כעסתי, הרגשתי מושפלת. אבל אז הבנתי שאולי הרעיון שלי לא היה כל כך גאוני. ואולי, רק אולי, אני יכולה ללמוד מזה.
אז מה עושים עם התובנות האלה? איך מתרגמים אותן לפעולה?
אני לא יכולה להבטיח לכם מתכון להצלחה מיידית. אבל אני כן יכולה להציע לכם כמה דברים:
- תשנו את הגישה שלכם. תסתכלו על הכישלונות שלכם כהזדמנויות ללמידה. אל תפחדו לטעות.
- תהיו סבלניים. לוקח זמן ללמוד דברים חדשים. אל תצפו לתוצאות מיידיות.
- תקיפו את עצמכם באנשים תומכים. דברו על הכישלונות שלכם עם אנשים שאתם סומכים עליהם.
- תזכרו למה התחלתם. תמיד תזכרו את המטרה שלכם, את החלום שלכם. זה יעזור לכם להתגבר על הקשיים.
אני יודעת, זה נשמע קלישאתי. אבל זה נכון.
אז בפעם הבאה שהפלורסנט מעל הראש שלכם יתחיל להבהב, תזכרו את זה: גם כשהדברים נראים הכי גרועים, תמיד יש אור בקצה המנהרה. לפעמים, האור הזה מגיע דווקא מהמקומות הכי לא צפויים.
אני עדיין לומדת. אני עדיין נכשלת. אבל אני גם ממשיכה לנסות. ואני מקווה שגם אתם.
מה הדבר הכי משמעותי שלמדתם מכישלון? שתפו אותי! אני באמת רוצה לדעת.
